אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גולדינר נ' פיסו חן מתכת ושרותי כח אדם בע"מ

גולדינר נ' פיסו חן מתכת ושרותי כח אדם בע"מ

תאריך פרסום : 21/05/2013 | גרסת הדפסה
ד"מ
בית דין אזורי לעבודה חיפה
13742-09-12
09/05/2013
בפני השופט:
דניה דרורי

- נגד -
התובע:
אנטולי גולדינר
הנתבע:
פיסו חן מתכת ושרותי כח אדם בע"מ

החלטה

לפני בקשה לתיקון כתב ההגנה על דרך של הוספת טענת התיישנות ספציפית באשר לדמי הבראה.

1.בכתב תביעתו, שהוגש ביום 5.9.2012, טען המשיב (להלן – העובד) כי בכל תקופת עבודתו אצל המבקשת (להלן – המעבידה), בין השנים 2003 ועד 2012, לא זכה לתשלום דמי הבראה. לפיכך עתר העובד לחייבה בתשלום דמי הבראה, ובהתחשב בדיני ההתיישנות, עבור שבע השנים שקדמו למועד הגשת התביעה.

2.בכתב הגנתה לא כפרה המעבידה בטענה כי דמי ההבראה לא שולמו, אלא ציינה כי "חלים דיני ההתיישנות לעניין כל טענה ו/או סכום בגין השנים 2003-2005" (סעיף 9 לכתב ההגנה), וכן העלתה טענת קיזוז בגין ציוד שנמסר לעובד ולא הושב על-ידו.

3.בבקשתה לתיקון כתב ההגנה (שהוגשה יום לפני המועד שנקבע לדיון) טענה המעבידה לראשונה כי העובד סיים העסקתו בשירותה "בסוף חודש 8/12", היינו לפני מועד הגשת התביעה. עוד נטען כי "עקב טעות ובהיסח דעת" לא הועלתה הטענה בדבר התיישנות דמי הבראה בהתאם לצו ההרחבה בעניין דמי ההבראה, הקובע כי זכאות העובד לקצובת הבראה תהיה רק לגבי התקופה של עד שנתיים שלפני תום תקופת עבודתו. בבקשה זו התבקש בית הדין לאפשר את התיקון והעלאת הטענה בדבר מועד סיום יחסי העבודה והזכאות עבור שנתיים בלבד, וזאת כדי לעשות צדק עם המעבידה, ובהתחשב בכך שההליכים בתיק עדיין בתחילתם, והתיקון יחסוך דיון ממושך ויסייע בהכרעה.

5.במעמד הדיון וכן בתגובתו בכתב לתיקון כתב ההגנה טוען העובד כי המעבידה החמיצה את המועד להעלאת טענת התיישנות וכי יש בתיקון המבוקש כדי להביא לפגיעה קשה ולעוול שאינו בר תיקון, משום שהתרת התיקון משמעותה "הוצאת" 5 מתוך 7 שנות העבודה שלגביהן הוגשה התביעה לתשלום דמי הבראה.

6.לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה מצאתי כי יש לדחות את הבקשה. אסביר:

א.בתביעה זו, וכפי שהוגדר במסגרת הפלוגתאות שנוסחו במהלך הדיון המוקדם , חלוקים הצדדים בשאלה מתי הסתיימו יחסי העבודה, האם בסוף חודש 8/12 וטרם הגשת התביעה כטענת המעבידה, או קודם לכן ועוד במהלך תקופת העבודה – כטענת העובד.

ב.ההתיישנות הקבועה בחוק ההתיישנות, התשי"ח – 1958 היא התיישנות דיונית, אשר אינה מפקיעה את עצם הזכות אלא מהווה מחסום בפני אפשרות מימושה.

ג.סעיף 7(א) לצו ההרחבה בעניין תשלום דמי הבראה קובע כדלקמן:

 "עובד יהיה זכאי לדמי הבראה אף לאחר סיומם של יחסי עובד ומעביד, וזאת לגבי תקופה של עד שנתיים שלפני תום תקופת עבודתו, אם לא קיבל את דמי ההבראה בעבור אותה תקופה במהלך עבודתו".

ד.משמעותה של הוראה זו היא כי אם תשלום דמי ההבראה נתבע לאחר מועד סיום יחסי עובד ומעביד – אזי קמה זכאות עבור שנתיים בלבד. כלומר, מדובר בהוראה הקובעת את היקף הזכות לפדיון דמי הבראה לאחר סיום קשר העבודה, ואין מדובר בטענה הזהה לטענת התיישנות דיונית. צו ההרחבה אינו קובע כל הוראה מיוחדת בנושא להתיישנות הזכות לדמי הבראה, ובאשר לעצם הזכות תחול תקופת ההתיישנות הרגילה, לפי חוק ההתיישנות (וראה: סעיף 21 לפסק-הדין וההפניות שם בע"ע 99/06 מרכז קהילתי נ' חנה יפהר, פורסם בנבו, 24.6.2007).

אבהיר: מוגשת תביעה לתשלום דמי הבראה במהלך תקופת העבודה – יוכל העובד לתבוע דמי הבראה לכל תקופת העבודה, ובמקרה (כמו שנעשה כאן) שנטענת טענת התיישנות כללית – תתקבל תביעתו בנוגע לתקופה של 7 השנים שקדמו למועד הגשת התביעה. תביעה לדמי הבראה המוגשת לאחר סיום תקופת העבודה - תהיה מוגבלת לפדיון הזכות עבור שתי שנות העבודה האחרונות בלבד, וניתן יהיה לתבעם עד שבע שנים שלאחר סיום תקופת העבודה.

ה.מהאמור לעיל עולה כי היקפה של הזכות לפדיוו ימי ההבראה הנתבעים לאחר שיחסי העבודה הסתיימו מוגבלת הגבלה מהותית בהתאם להוראות צו ההרחבה. אם יתברר כי התביעה הוגשה במהלך תקופת העבודה (כטענת העובד) ממילא יהיה זכאי העובד לדמי הבראה עבור 7 השנים שקדמו להגשת התביעה (שכן הועלתה טענת התיישנות דיונית בכתב ההגנה). אם יתברר כי התביעה הוגשה לאחר סיומם – הרי ממילא מוגבלת היקף הזכות, אף אם הגבלה זו לא צוינה במפורש בכתב ההגנה.

7.לפיכך – תיקון כתב ההגנה לא יעלה ולא יוריד לעניין הגבלת היקף הזכות לפדיון ימי הבראה, ומשכך אין בתיקון המבוקש כדי לחדד את השאלות השנויות במחלוקת, ולפיכך – אין להתירו.

8.סוף דבר – הבקשה נדחית.

המבקשת תישא בהוצאות הבקשה בסך 2,000 ₪ שישולמו למשיב תוך 30 ימים מהיום.

ניתנה היום, כ"ט אייר תשע"ג, (09 מאי 2013), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ