אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גולדברג פרחיה ואח' נ' לוי

גולדברג פרחיה ואח' נ' לוי

תאריך פרסום : 28/04/2013 | גרסת הדפסה
ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות תל אביב - יפו
39948-01-11
13/04/2013
בפני השופט:
תרצה שחם קינן

- נגד -
התובע:
1. לייזה גולדברג פרחיה
2. חיים פרחיה

הנתבע:
עודד לוי

החלטה

לפניי שתי בקשות: בקשה שהגישו התובעים למתן פסיקתה, ובקשה של הנתבע להתיר לו לשלם באיחור סכום שנקבע בפסק דין מוסכם כי עליו לשלם.

התובעים הגישו לבית המשפט זה תביעה נגד הנתבע, בסכום של 30,000 ₪, שעניינה הפרה נטענת של הסכם לביצוע עבודות שלד, ונזקים שנגרמו לתובעים כתוצאה מעיכוב בביצוע העבודות.

ביום הדיון, 29.10.12, ולאחר שהחלה שמיעת הראיות, הצעתי לצדדים להגיע לכלל פשרה לסיום ההליך. התובעים הביעו נכונותם להסתפק בתשלום בסכום של 13,000 ₪ (שמשקף את עיקרה של המקדמה שקיבל הנתבע לידיו), אך דרשו עוד שבמקרה של אי תשלום בתוך 60 ימים יישא הנתבע במלוא סכום התביעה. הנתבע הביע הסכמתו להסדר וניתן לו תוקף של פסק דין.

הסכום לא שולם במועדו. ביום 29.1.13 עתרו התובעים למתן פסיקתא ביחס למלוא סכום התביעה, 30,000 ₪. העברתי את הבקשה לתגובת הנתבע. לאחר גלגולים שונים, מסר הנתבע ביום 24.3.13 תגובה ובקשה בצדה. הוא אישר שלא שילם את הסכום במועדו. הוא טען כי הדבר נבע מכך שאביו בן ה-85 לקה באירוע מוחי, ובכך הפכו שני הוריו סיעודיים, שכן אף אמו לוקה בדמנציה. לטענת הנתבע, הוא השקיע בתקופה האמורה את מרצו, זמנו וכספו בהכשרת ביתם של הוריו למצבם הסיעודי, ולכן לא היו עתותיו ואף כספים בידיו לעסוק בסילוק החוב לתובעים. עוד ראה הנתבע לציין את פער המעמד (לסברתו) שבינו לבין התובעת 2 (להלן: התובעת), שהיא עורכת דין במקצועה, ושהוא מניח כי יעלה בידה להמתין לתשלום. לטענת הנתבע, עלה בידו עתה לגייס את כל סכום החוב המקורי, והוא עתר לכך שבית המשפט יתיר לו לשלם את הסכום האמור לתובעים.

בהחלטתי מיום 26.3.13 הוריתי לנתבע להפקיד את סכום הפשרה המקורי בקופת בית המשפט קודם שתידון בקשתו, וכך עשה. כן הוריתי לתובעת להבהיר האם היא עורכת דין. היא אישרה כי זהו המצב, וטענה כי לא הסתירה עובדה זו. להוכחת טענה זו הפנתה היא לבקשה מסוימת שהגישה ביום 10.5.12 ואשר עניינה ביטול החלטה במעמד צד אחד, ובה נזכר בסעיף 9 לבקשה כי היא עורכת דין. על כן עומדת היא על חתימת הפסיקתה וחיוב הנתבע בסכום של 30,000 ₪, ולא 13,000 ₪ בלבד.

לאחר שבחנתי את שתי הבקשות, הרי שמצאתי כי יש מקום להיעתר לבקשת הנתבע, ולדחות את בקשת התובעים.

הנתבע עותר לדחיית מועד ביצועו של חיוב בהתאם לפסק דין, שניתן בהסכמה. בעניין זה יש לבחון כמובן האם יש סמכות לבית משפט להיעתר לבקשה כזו, טרם שנבחן האם יש להיעתר לבקשה הקונקרטית. התשובה לשאלה העקרונית היא בחיוב, והיא נעוצה בסמכות הטבועה של בית המשפט, סמכות שעליה אמר בית המשפט העליון, במקרה דומה של בקשה למניעת הטלת סנקציה על אי עמידה בפסק דין מוסכם, כי "היא הביטוי החיצוני לחוש הצדק הפנימי שהשופט ניחן בו והנותן לו פורקן בעשיה היומיומית שלו" (ד"נ 22/73 בן שחר נ' מחלב, פ"ד כח(2) 89 (1974)). בית המשפט העליון ביאר עוד, לעניין הלכה נושנה ויציבה זו, כך:

"כוחו של בית המשפט להושיט סעד של חסד לחייב, אשר לא פרע את חובו במועד שנקבע בפסק-דין (לרבות פסק-דין שניתן על יסוד הסכמת הצדדים) - וזאת מחמת נסיבות שנוצרו לאחר מתן פסק הדין ושלחייב לא הייתה שליטה למונען - איננו מעוגן בכל דין, אלא נובע מסמכותו הטבועה והטבעית של בית המשפט לעשות צדק" (ע"א 230/87 שקולניק נ' זכאי, פ"ד מו(3) 279, 285 (1992).

מובן מאליו, כי השימוש באותה סמכות טבועה חייב להיעשות בזהירות הראויה ובשום שכל. מן העבר האחד, בית המשפט אינו אמור להירתע מלעשות שימוש בסמכותו הטבועה על מנת למנוע עוול ואי-צדק. מן העבר האחר, מובן שאין לעשות שימוש באותה סמכות כאשר עצם השימוש הוא העלול לגרום עוול לצד האחר.

סבורה אני כי נסיבות המקרה הקונקרטי נמנות עם אותם מצבים, גם אם חריגים, המצדיקים היתר לדחיית המועד לביצוע התשלום. הנתבע פירט נסיבות קשות שהביאוהו לאיחור בביצוע התשלום, והתובעים לא חלקו על נכונותם. קשה שלא לחוש אמפתיה למי שמוצא עצמו צריך לסעוד את הוריו במצבם המדורדר, ולהשקיע את כל כולו בטיפול בהם, נפשית וכספית כאחד. על נתון זה יש להוסיף שהנתבע השכיל לגייס את סכום התביעה, גם אם באיחור של שלושה חודשים, שאינו מבוטל, אך אינו כזה שחסרונו צפוי היה להוביל לקשיים פיננסיים יוצאי דופן של התובעים. לנתון זה נוסיף שהחלופה להיעתרות לבקשת הנתבע היא חיובו בתשלום פיצוי, גם אם מוסכם, שהוא עצמו גבוה מסכום הפשרה שהוסכם עליה. נתונים אלה מובילים כבר כשלעצמם להיעתרות לבקשת הנתבע. עוד יוזכר כי הנתבע העביר כבר בפועל את הסכום לקופת בית המשפט, כך שלא קיים חשש שגם לאחר ארכה לא ישולם לתובעים דבר.

שיקול נוסף ורב חשיבות מוביל אף הוא (אפילו לבדו) לתוצאה האמורה, והוא – אי ציון התובעת את דבר היותה עורכת דין. המדובר בחובה, שאף התובעת אינה חולקת עליה, ועוגנה אף בפסיקתו של בית המשפט העליון (ראו: רע"א 5711/08 פרטוק נ' סול תורג'מן בע"מ בפיסקה 9 (17.3.2009)). חובה זו היא פועל יוצא של הוראת סעיף 63 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984. תכליתה, לצד הוראות וחובות דומות אחרות, הוא קיום שני עקרונות יסוד של בית המשפט לתביעות קטנות: עקרון היעדר הייצוג המשפטי של בעל הדין ועקרון האיזון והשוויון בין בעלי הדין (ראו: עניין פרטוק, בפיסקה 8)).

אין ספק שהתובעת הפרה חובתה האמורה. ההפנייה לכך שבמסמך עלום אחד, מני המסמכים הרבים שבתיק, נזכר בסעיף 9 שהיא עורכת דין, היא בבחינת לעג לרש. חובתה הייתה בפתח הדיון להתייצב ולהודיע קבל עם ועדה כי היא עורכת דין. במקרה כזה, הרי שבית המשפט – שתפקידו לסייע לשמירת על עקרונות היסוד האמורים גם כאשר בעלי הדין הבלתי מיוצגים אינם יודעים את משמעותם – היה מבהיר לנתבע את זכותו להיות מיוצג אף הוא בידי עורך דין, טרם שיימשך הדיון. חלף זאת החלה שמיעת ההוכחות, הנתבע הוצב בעמדה שהוא מתקשה להשמיע את עמדתו כיאות אל מול העמדה המשפטית הסדורה (מטבע הדברים) של התובעים, וכל אלו הוליכו לפשרה, שלא ברור אם התובעים היו זוכים בה אילו היה הנתבע מנצל את זכותו להיות מיוצג.

כל האמור מוביל לכך שקיימים ספקות אשר לעצם הבסיס לפסק הדין שניתן בהסכמה. מקל וחומר שכאשר הנתבע אינו עותר לביטול פסק הדין, אלא רק לארכה לביצוע התשלום של הסכום המקורי בהסכם הפשרה, יש להיעתר לבקשתו. דבר זה אף נובע מעקרון תום הלב, החולש על כל מערכת המשפט. קיים קושי רב בדרך התנהלות של בעל דין בבית המשפט לתביעות קטנות שאינו טורח לגלות כיאות שהוא עורך דין, משיג הישגים מסוימים, ואז עומד על קוצו של יוד ודורש את למעלה מכפל הסכום המקורי שבפסק הדין.

נוכח כל האמור לעיל – בקשת התובעים נדחית ובקשת הנתבע לדחיית המועד לביצוע התשלום מתקבלת. כיוון שהסכום של 13,000 ₪ הופקד בקופת בית המשפט, הרי שהתובעים רשאים לפנות לגזברות בית המשפט ולנוטלו בכל עת. בנסיבות העניין, ואך בדוחק, אין צו להוצאות לחובת התובעים.

המזכירות תודיע החלטתי לצדדים, ותעביר את הסכום שהופקד לידי התובעים.

ניתנה היום, ג' אייר תשע"ג, 13 אפריל 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ