גוילי ואח' נ' עו"ד

החלטה

בעניין הבקשה לסילוק על הסף של התובענה ולחילופין מתן ארכה להגשת כתב הגנה:

1. בפניי בקשת הנתבעת לדחיית התביעה בעיקר בטענה של היעדר סמכות עניינית לביטול הדו"ח מחמת התיישנות העבירה, סמכות אשר נתונה לבית משפט לעניינים מקומיים. בנוסף, נטען על ידי הנתבעת כי עצם תשלום החוב על ידי התובעים מהווה הודאה בחוב בהתאם לסעיף 229(ח2) לחוק סדר הדין הפלילי, תשמ"ב-1982 וכי רואים את מי ששילם את הקנס כאילו הודה באשמה בפני בית המשפט.

2. בתביעתן, עתרו התובעות לחיוב הנתבעת בתשלום סך של 1,500 ₪ הכולל סכום הקנס , הוצאות ועוגמת נפש. בתגובה לבקשה לסילוק על הסף טענו התובעות טענות בדבר רשלנות הנתבעת במשלוח מכתבים בדואר רשום.התובעות העלו טענה בדבר התיישנות העבירה בהתאם לסעיף 9(א)(4) לחוק סדר הדין הפלילי, וטענו כי משחלה התיישנות דרישת התשלום אינה כדין.

3. אומנם, הלכה כי, המבחן המקובל לבדיקת הסמכות העניינית הינו מבחן הסעד שהועדף על מבחן הסכסוך או מבחן העילה. על פי מבחן זה קביעת הסמכות נעשית עפ"י האמור בכתב התביעה. (ראה : ע"א 03\2846 אלדרמן נ' אלריך, פ"ד נט(3) ,232-233,529; רע"א 88\483 מפעלים פטרוכימיים נ' מ"י, פ"ד מד (3) 812). אולם, רק כאשר נקבע בבית המשפט לעניינים מקומיים כי המערער לא ביצע את העבירה או שהתיישנה וההליך הפלילי מבוטל, יוכל המערער לטעון טענות נזיקיות. בעניין זה נקבע:

" .."דרך המלך" הינה, ראשית קביעת ביהמ"ש לעניינים מקומיים לגבי קיומם, תוקפם והתיישנותם של הדו"חות נשוא התביעה ורק אם ייקבע שהמערער לא ביצע עבירות החניה ו\או שהעבירות התיישנו וההליך הפלילי יבוטל, יוכלו המערערים לטעון את טענותיהם הנזיקיות עקב פעולות הגביה שביצעו המשיבים בגין דו"חות אלו. ברור שיכולות להיות טענות נזיקיות כלפי הרשות בגין הליכי גביה, אך טענות אלו צריכות להיות מנותקות מהטענה לגבי התיישנות העבירה ואי ביצוע העבירה, טענות היכולות להיטען רק עם ביטול פסק הדין המרשיע." ( ע"א (ת"א) 06\3758 יעקב שאולין נ' רונית חורש (19.02.08) ).

5. טענות הקשורות להשגות על ההרשעה עצמה, ביטול ההרשעה, הטענה כי הדו"חות כלל לא הומצאו, והטענה להתיישנות העבירה מקומן להתברר בפני בית המשפט לעניינים מקומיים ולא בבית המשפט האזרחי. (ראה: ע"א (ת"א) 06\3758 הנ"ל ).

6. למעלה מן הצורך אציין כי אינני מקבלת את טענת התובעים להתיישנות בדבר משלוח הודעת תשלום הקנס ע"י הנתבעת ,קרי, התיישנות הקנס , טענה שבסמכות בית המשפט האזרחי (ראה: ע"פ 99\3482 פסי נ' מ"י פד נג (5) 715) ; כפי העולה מכתב התביעה עצמו, הדו"ח נרשם ביום 07.02.07 ואילו דרישת התשלום נתקבלה אצל התובעים לפחות ביום 22.03.09 כשנתיים לאחר רישום הדו"ח. בהתאם לסעיף 10 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב) תשמ"ב, 1982 תקופת התיישנות העונש בעבירת חטא הינה 3 שנים, ומשלוח דרישה בטרם חלפו 3 שנים ממועד רישום הדו"ח מפסיקה את מרוץ ההתיישנות ומחזירה אותה לנקודת ההתחלה. כך בואר: " הצגת דרישה חוזרת לתשלום קנס שהוטל בדוח חניה מהווה המשך ביצוע עונש כמשמעו בסעיף 10 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב),התשמ"ב-1982 . נקיטת מהלך כזה לפני חלוף תקופת ההתיישנות מחזירה את מירוץ ההתיישנות לנקודת ההתחלה, ומניין התקופה מתחיל מראשיתו". (ראה: בג"צ 97\1618 יצחק סצ'י נ' עיריית תל אביב, פ"ד נב(2) 54).

כפי העולה מכתב התביעה עצמו דרישת תשלום נתקבלה אצל התובעות ביום 22.03.09 היינו בטרם חלפו 3 שנים מיום רישום הדו"ח.

7. לאור המקובץ לעיל, סבורתני כי על התובעת לפנות תחילה לבית המשפט לעניינים מקומיים, ורק לאחר שתינתן החלטה בדבר ביטול הדו"ח או ההליך הפלילי, תוכל לפנות בתביעה נזיקית.

8. התביעה לכן נמחקת. בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

ניתנה היום, א' ניסן תשע"א, 05 אפריל 2011, בהעדר הצדדים.