גויטע נ' משרד האוצר/הלשכה לשיקום נכים

פסק דין

זהו ערר לפי חוק נכי רדיפות הנאצים תשי"ז- 1957. העוררת, גב' גיטה גויטע, נולדה בשנת 1937 והתגוררה עם משפחתה בעמרוס שבלוב בעת כניסת הגרמנים בשנת 1941.

עיקרי גרסת העוררת על הקורות אותה בתקופת המלחמה:

אביה אולץ לעבוד אצל הגרמנים ללא שכר. האם שנותרה עם שני ילדים פחדה מהגרמנים וכדברי העוררת: "היינו רואים חיילים גרמנים מסתובבים. סבלנו מאד מהשפלות שלהם והם היו כל הזמן מפחידים אותנו".

העוררת מתארת את המצב הקשה אליו נקלעה המשפחה ללא מפרנס ועקב כך האם ברחה לכפר שם חלתה העוררת בשחפת.

בעדותה בפני הוועדה הוסיפה כי חיילים גרמנים נכנסו לביתם ולקחו את האב בכוח. הם נותרו ללא מפרנס ורעבו ללחם. עוד אמרה כי בעמרוס הוטל סגר על השכונה היהודית.

דיון

א. אין לקבל דברי העוררת בפנינו כי האב נלקח מהבית בכוח, ובכך לטענת בא כוחה, הוכחה עילת נרדפות לפי סעיף 28 לחוק הפיצויים הגרמני. העוררת לא ציינה זאת בהצהרתה המקורית והתיאור שמסרה בפנינו אינו משכנע.

ב. מההצהרה המקורית עולה בבירור כי האם עזבה את עמרוס בשל חוסר אמצעי מחייה וככל שהדבר היה קשה עבורה ועבור ילדיה, אין המדובר בבריחה מפחד אלימות נאצינל סוציאליסטית, עליה מבוססת הלכת הפחד.

ג. ולגבי הטענה כי העוררת שהתה בעמרוס בתנאי עוצר; על מנת שהעוצר יהווה עילת נרדפות, דהיינו, ייחשב "כחיים בתנאים הדומים למעצר" (פרשת הרשקו), יש להוכיח קיומם של המדדים שנקבעו בפסיקה ולא די לשם כך, כפי שנהג ב"כ העוררת, בהפניה לאמור בספר הקהילות.

לאור האמור לעיל, הערר נדחה.

מזכירות הוועדה תשלח את פסק הדין לצדדים.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין בשאלה משפטית בלבד.

ניתן היום, י"א סיון תשע"א, 13 יוני 2011, בהעדר הצדדים.

_____________ ______________

פרופ' י. זהבי עו"ד א. עפרון