גוטר נ' מדינת ישראל

החלטה

בפני בקשה לביטול אסור מינהלי על שימוש ברכב אשר הוגשה בהתאם לסעיף 57 ב לפקודת התעבורה.

ביום 16.2.13 בעקבות שימוע בדבר איסור מינהלי על שימוש ברכב החליט קצין המשטרה רפ"ק פהמי חלבי מיחידת ימת"א שרון על השבתה מינהלית של רכב המבקש למשך שלושים יום בגין עבירה של נהיגה בשכרות כאשר נטען כי נמצאה כמות אלכוהול של 610 מק"ג בליטר אויר שנשף המבקש.

ב"כ המבקש מציינת כי מדובר במקרה יוצא דופן כאשר הרכב הינו בבעלות המבקש ואולם אמו, הגב' גוטר תמר, היא המחזיקה ברכב. לטענת ב"כ המבקש האם זקוקה לרכב כאשר היא מפעילה צהרון לילדים בביתה והרכב משמש לה להסעות הילדים. עוד מציינת ב"כ המבקש כי האם ואף אביו נוהגים להזהיר את בנם לבל ישתה משקאות אלכוהוליים וינהג. המבקש, לדברי באת כוחו, חייל משוחרר, ללא עבר פלילי, מחזיק ברשיון נהיגה משנת 2008 כאשר לחובתו 2 הרשעות מסוג ב.מ בלבד.

האם, הגב' גוטר תמר, ציינה בפני בית המשפט כי הרכב משמש לפרנסתה, בנה אינו נוהג לשתות כאשר במקרה זה שתה בפעם הראשונה ככל הנראה לאחר לחץ חברתי. עוד ציינה כי היא מזהירה אותו בכל פעם שהוא יוצא לבלות לבל ישתה, ובפעם שעברה ששתה, הקיא.

לאחר שעיינתי בתיק החקירה מצאתי כי קיימות ראיות לכאורה. המבקש הודה כי שתה משקה אלכוהולי, ריח אלכוהול חזק נדף מפיו, נכשל במבחן הביצוע שנערך לו כאשר השוטר מציין כי הנהג נראה תחת השפעת אלכוהול כבדה ונמדדה כמות אלכוהול גבוהה מאוד של 610 מק"ג בליטר אוויר שנשף במכשיר ה"ינשוף".

על פי סעיף 57 ב (ב) לפקודת התעבורה בית המשפט יבטל את הודעת איסור השימוש אם נוכח כי התקיים אחד מאלה:

"(ב)

1. הרכב נלקח מבעליו בלי ידיעתו והסכמתו".

2. מי שנהג ברכב פעל בניגוד להוראותיו של בעל הרכב ובעל הרכב עשה ככל שביכולתו כדי למנוע את העבירה."

על פי סעיף 57 ב (ג)

"בית משפט רשאי לבטל את הודעת איסור השימוש, או לקבוע תקופה קצרה יותר לאיסור השימוש, בתנאים או ללא תנאים, אם התקיימו נסיבות אחרות מאלה האמורות בסעיף קטן (ב) המצדיקות זאת ולעניין זה רשאי בית המשפט להביא בחשבון, בין היתר, את הזיקה בין בעל הרכב לבין מי שנהג ברכב".

הרכב בבעלותו של המבקש. היה ואף האם, המחזיקה ברכב נוהגת להזהיר את בנה בכל פעם שהוא נוהג לבל ישתה משקאות אלכוהוליים, הרי שלא מצאתי כי במקרה זה היתה אזהרה מפורשת וברורה. המבקש נסע לבלות ביום שישי בלילה בפאב. האם ידעה על כך והמקרה אינו עומד בקריטריונים לביטול הודעת איסור השימוש על פי סעיף 57 ב (ב) לפקודת התעבורה.

שקלתי היטב את טיעוני ב"כ המבקש בעיקר את הנימוקים ההומניים בטיעוניה לעניין פרנסתה של האם והצורך ברכב, אך לא מצאתי כי הם מצדיקים ביטול החלטת קצין המשטרה.

לעניין זה אציין כי בדברי ההסבר להצעת החוק עולה, כי המחוקק היה מודע לפגיעה הכלכלית ולפגיעה באורח החיים של בעל הרכב, פגיעות הנלוות לסנקציה של איסור השימוש ולמרות זאת הוטלה מגבלה זו כדי להילחם במתרחש בכבישים וכדי לוודא שבעל הרכב יעשה ככל שביכולתו כדי למנוע עבירות בעת השימוש ברכבו.

הפגיעה באמו של המבקש בהקשר זה מוגבלת לשלושים יום, הינה מידתית וסבירה ביחס לחומרת העבירה ונסיבותיה, מקום בו לא נעשה די על ידיה כדי למנוע ביצועה.

עינתי בפסיקה אותה המציאה ב"כ המבקש ואולם לא מצאתיה מתאימה לעניינו.

בפמ 2119-03-11 סובחי שוקחה נ' מדינת ישראל מצא בית המשפט כי הבעלים של הרכב עשה ככל יכולתו למנוע את ביצוע העבירה, הזהיר את הנהג לבל יבצע את העבירה, בחן את יעד הנסיעה ואת מספר הנוסעים ועל כן בוטלה החלטת קצין המשטרה בעניין איסור השימוש ברכב.

בפמ 710-01-13 יוסף עודה נ' מדינת ישראל, המבקש התיר לאחיו לנהוג לשם נסיעה לחבר ולא לבילוי בשעות הלילה במועדונים (ראה סעיף 12 להחלטה).

בפמ 606-05-11 אורי רון נ' מדינת ישראל, שם ביטל בית המשפט את החלטת קצין המשטרה בשים לב לכמות האלכוהול ולאור עמידת המבקש בתנאי סעיף 57ב(ב) וסעיף 57ב(ג) לפקודת התעבורה.