גוטסדינר

פסק דין

לפניי תביעה בגין נזקים שנגרמו לרכב התובע בתאונת דרכים שאירעה ביום 3.5.2012 בתל-אביב.

על פי הנטען בכתב התביעה, התובע נסע ברחוב טשרניחובסקי בתל-אביב, כאשר לפתע פתח נהג רכב הנתבעת את דלת הנהג ורכבו של התובע ניזוק.

על פי הנטען בכתב ההגנה, רכב הנתבעת חנה בצד הכביש כאשר דלת הנהג פתוחה. התובע נסע בפזיזות וברשלנות ופגע בדלת, בהיותה פתוחה פרק זמן סביר.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים והראיות והתרשמתי מהעדויות שנשמעו בפניי, הגעתי למסקנה לפיה דין התביעה להתקבל; להלן הנימוקים והנסיבות שהביאו אותי למסקנה האמורה:

אני מעדיף את עדות התובע על פני עדות נהג הנתבעת. התובע העיד את אשר ראו עיניו, כאשר הוא נוסע קדימה וכל אותה העת הוא מתבונן קדימה. נהג הנתבעת לא הסתכל אחורה, למרות שהוא טוען שדלת הרכב הייתה פתוחה. נהג או נוסע שפותח דלת המופנית אל הכביש נדרש ליתן דעתו אל תנועת הרכבים שמגיעה מאחור;

עולה מעדות התובע, כי התאונה אירעה ברחוב צר יחסית כאשר משני צדי הכביש ישנם כלי רכב חונים. לא סביר שבשעה 10:00 לערך יעמיד נהג הנתבעת את רכבו כאשר דלת הנהג פתוחה באופן מלא פרק זמן לא מבוטל ("פרק זמן "סביר", בלשון הנתבעת, בסעיף 8 לכתב ההגנה), ואגב כך יחסום או יפריע באופן ממשי לתנועה בכביש;

סביר יותר שנהג הנתבעת – אשר לא טען שהוא הסתכל אחורה – פתח את דלת הנהג באופן פתאומי או לכל הפחות פתח אותה תחילה באופן חלקי בלבד, כאשר קיימת אפשרות שכלי רכב הנוסעים בכביש לא יכולים להבחין בדלת שפתוחה מעט, ולאחר מכן פתח אותה שוב באופן מלא (נהג הנתבעת העיד: "אני זוכר שניסיתי לתפוס אותה ושמעתי את המכה"; עמ' 3, ש' 9), מבלי שהוא נותן דעתו לתנועה בכביש;

לא ניתן לשלול מהעיון בתמונות הנזק את גרסת התובע, שהיא כאמור גרסה סבירה יותר מגרסת נהג הנתבעת ושעדותו נמצאה עדיפה על פני גרסת נהג הנתבעת;

העובדה שהנתבעת נמנעה מלהציג את תמונות הרכב המבוטח על ידה נזקפת לחובתה; תמונות כאמור עשויות היו ללמד על המיקום המדויק בו אירעה הפגיעה (האם מדובר בחלק הפנימי של הדלת; האם מדובר בחלק החיצוני או בדופן).

שאלת הנזק: דין התביעה להתקבל במלואה – לרבות בכל הקשור לשיעור ירידת הערך; מעבר לעובדה שלא הועלתה דרישה לחקירה של השמאי, הרי שמצוין בחוות הדעת שהרכב נבדק הן לפני התיקון והן במהלך התיקון (ר' המצוין בעמוד האחרון לחוות הדעת).

בסיכומו של דבר, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע בתוך 30 יום מהיום סך של 16,306 ₪ בצירוף אגרת בית משפט ע"ס 160 ₪, כל זאת בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל, ובצירוף הוצאות משפט ע"ס 800 ₪.

זכות להגיש בקשה לרשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.

המזכירות מתבקשת לשלוח העתק מפסק הדין אל הצדדים.

ניתן היום, י"ט אייר תשע"ג, 29 אפריל 2013, בהעדר הצדדים.