גוטמן נ' גורביץ

החלטה

לפניי בקשת המבקש (הנתבע) למחוק את כתב התביעה ותצהיר המשיב (התובע) עקב אי קיום החלטות בית הדין לרבות ההחלטה על גילוי מסמכים ספציפיים.

הרקע לבקשה

ביום 1.5.2013 התקיים דיון קד"מ במהלכו ביקש המבקש כי המשיב יגלה מסמכים הנוגעים לעסק שניהל האחרון בתקופה הרלוונטית לתובענה. המבקש ביקש דוחות שנתיים לשנים 2005 עד 2010, בין אם דוחות מע"מ ובין אם דוחות שנתיים וזאת על מנת להוכיח קיומו של עסק וניהולו וכן את היקף הפעילות בעסק.

המשיב הודיע במהלך הדיון כי אין לו התנגדות לגלות את המסמכים שהתבקשו.

בסיום הדיון הורה בית הדין למשיב להודיע מהו מספר העדים שיעידו במסגרת דיון ההוכחות שייקבע בתיק.

המשיב לא מילא אחר החלטת בית הדין ולכן בתאריכים 6.7.2013 ו-14.8.2013 ניתנו החלטות נוספות המורות למשיב לבצע את החלטות בית הדין. ביום 2.10.2013 הודיע המשיב כי רק הוא יעיד בדיון ההוכחות שיתקיים בהליך.

ביום 31.10.2013 נקבע התיק לדיון הוכחות ביום 25.12.2013. במסגרת ההחלטה הורה בית הדין למשיב לגלות במסגרת תצהיר העדות הראשית מטעמו את המסמכים שהתבקשו בדיון שהתקיים ביום 1.5.2013 (להלן: הצו).

ביום 12.11.2013 הגיש התובע תצהיר עדות ראשית על גבי עמוד אחד בלבד. לתצהיר לא צורפו המסמכים שבית הדין הורה על גילויים. כמו כן, המשיב אף לא התייחס במסגרת התצהיר לטענת המבקש בדבר העסק שנוהל על ידו בין השנים 2005 ו-2010.

אי לכך, ביום 13.11.2013 הגיש המבקש את הבקשה למחיקת כתב התביעה ותצהיר המשיב בגין הפרת צו בית הדין.

המשיב טען בתגובתתו כי מדובר בבקשה מיותרת מכיוון שהשגת המסמכים תלויה ברואה החשבון שלו שהעביר מסמך לפיו הוא מנהל עסק עצמאי משנת 2003 ועד למועד מתן האישור, 30.6.2013, אולם לא פירט את מהות העסק על אף בקשות חוזרות ונשנות מצד המשיב.

המשיב צירף את המכתבים ששלח לרואה החשבון.

בתשובה טען המבקש כי המשיב מבזה את החלטות בית הדין פעם אחר פעם ומשכך יש לקבל את הבקשה ולחייבו בתשלום הוצאות.

הכרעה

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים מצאתי כי דין הבקשה להתקבל בחלקה, כפי שיפורט להלן.

הלכה היא כי סעד המחיקה על הסף יינתן במשורה. ובלשונו של בית הדין הארצי:

"סעד המחיקה על הסף הוא סעד קיצוני ובית הדין אינו נוהג בו אלא במקרים חריגים. בתי הדין לעבודה נוהגים בזהירות יתרה בבואם להכריע בבקשה למחוק תביעה על הסף ומעדיפים להורות על בירור העניין לגופו, על פני סילוק התביעה על הסף... וכבר נפסק כי 'בית-דין זה אימץ את ההלכות במשפט הכללי שיצאו מבית-המשפט העליון לעניין מחיקה על הסף, על-פיהן יש לנהוג בזהירות ולבחון בקפדנות את העובדות והטענות המופיעות בתביעה, וכל אימת שניתן לתקן פגם בתביעה אין למחקה על הסף'... בהתאם, 'נטיית בתי הדין לעבודה הינה לנהוג בזהירות יתירה וביד קמוצה בבואם להכריע בבקשה לסילוק התביעה על הסף'... זאת, מן הטעם ש'מחיקה על הסף אינה הדרך המועילה; אין היא מועילה מבחינה דיונית... ואין היא טובה ליחסי עבודה'; ו'על מנת שלא לשלול מבעל דין לממש את זכותו המשפטית' ".

צודק המבקש בטענתו לפיה המשיב לא מילא אחר הצו שניתן על ידי בית הדין ולא גילה את המסמכים שהתבקשו, אשר אין מחלוקת בדבר הרלוונטיות שלהם להליך. עם זאת, סבורני כי על אף שהמשיב לא קיים אחר צו בית הדין אין מקום להורות על מחיקת כתבי טענותיו נוכח נסיונותיו להמציא את המסמכים שהתבקשו ופניותיו לרואה החשבון שצורפו לתגובה לבקשה.

בנסיבות אלה לטעמי כי יש ליתן למשיב פרק זמן נוסף של שבעה ימים לקיים אחר צו בית הדין ולהמציא לידי המבקש את הדוחות שהתבקשו.

כמו כן, משהמסמכים לא הומצאו עד למועד זה, הגם שהמשיב ידע כבר על הצורך בגילויים עוד מיום 1.5.2013, המועד בו התקיים קדם המשפט, יש לחייב את המשיב בהוצאות המבקש.