גוטליב נ' עירית נתניה

החלטה

אם יש את נפשך לדעת כיצד לא להגיש תביעה לבית המשפט, מופנה הקורא הנכבד לתוכן התביעה שהגיש התובע כאשר התובע כלל אינו מציין מה עילת התביעה ולא מפרט מה התביעה, אלא שנקט סכום בכתב התביעה שגם לסכום עצמו אין כל הצדקה.

תובע חייב לציין בכתב התביעה את העובדות המקימות עילת תביעה ושעליהן מבסס התובע את כתב התביעה.

התובע ציין בצורה סתמית בכתב התביעה כי הממונה על התביעה בעיריית נתניה הטיל עיקול על רכב משרד הרישוי ושווי הרכב 19,500 ₪ מבלי שתהא בידיו עילה תקפה לפי דין לביצוע העיקול.

טענה זו שנטענה בכתב התביעה היא טענה סתמית שכן על התובע היה להציג את העובדות מדוע העיקול אינו כדין ומדוע יש לחייב את הנתבעת לשלם לתובע את שווי הרכב, לאחר שהרכב עוקל ולא מומש מכירתו של הרכב, אלא עסקינן בעיקול על רכב שהרכב עדיין ברשותו של התובע, הוא רשאי לנהוג בו ולהחזיק בו ולכן אין כל הסבר מדוע על הנתבעת לשלם לתובע שווי הרכב כאשר הרכב נשאר בידי התובע.

זאת ועוד, רק במהלך הדיון בבקשה התברר שכנראה התובע מלין על ביצוע קביעה בגין עבירת תנועה שביצע התובע ובמהלך הדיון השתמש התובע בכל מיני טענות, כאילו העבירה בוצעה לפני שנים רבות והוא נוקב ב- 12 שנה, 50 שנה, במאה הקודמת, אך התובע למעט טענות, לא הוכיח כלל באיזה דוח מדובר, מתי שילם, מדוע שילם ואת הסכום ששילם הוא נקב בבית המשפט כסכום של 746 ₪.

לכן תביעה זו שהגיש התובע אינה מבוססת על עובדות והתובע גם לא הראה עילה עליה הוא מבסס את סכום התביעה ולכן במקרה כזה, דין התביעה להידחות.

סוף דבר, התביעה נדחית כאמור לעיל.

אני מחייב את התובע לשלם לנתבעת הוצאות משפט בסך 350 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מהיום ועד התשלום בפועל.

ניתנה והודעה היום י"ז סיון תש"ע, 30/05/2010 במעמד הנוכחים.

גדעון ברק, שופט

הוקלד על ידי: אירית שיר