פסק דין
1.התובע עבד אצל הנתבעת כמגיש עזרה ראשונה ומלווה בטיולים, במשך כשנה (13 חודשים, מהם חודש מילואים).
2.לאחר סיום עבודתו התובע הגיש תביעה לרכיבים שונים: שכר בגין מספר ימים בהם לטענתו עבד, שכר בגין יום שבו נאלץ להנפיק רשיון נשק שאבד במשרדי הנתבעת, שכר בגין עבודה בשעות נוספות, פדיון הבראה, שי לחג, ביגוד, מענק על פי חוזה, פיצוי בגין שני ימי עבודה שבוטלו ללא התראה מספקת, עגמת נפש והוצאות.
3.במחצית חודש מרץ 2013 הנתבעת שילמה לתובע בגין חלק מרכיבי תביעתו (מענק, קורס רענון, פדיון הבראה ושני ימי עבודה שבוטלו). הנתבעת אף לא התנגדה לדרישה לקבלת שי לחג וביקשה שהתובע יסור לקבל אותו ממשרדיה.
4.בעקבות ישיבת גישור, המחלוקת בין הצדדים צומצמה לרכיבים הבאים:
שכר עבור שני ימי טיולים (21.12.11 ו – 21.5.12), שכר בגין עבודה בשעות נוספות בטיול שהתקיים באוקטובר 2012, שכר בגין יום שבו הסדיר את רשיון הנשק לאחר שהרשיון אבד, שי לחג, הלנת שכר והוצאות משפט.
5.לאחר ששמענו את הצדדים בדיון היום (11.3.14), הגענו למסקנה כי דין התביעה להתקבל בחלקה, כפי שיפורט להלן.
6.בעניין שכר בגין שני טיולים – 21.12.11 ו – 21.5.12, התובע הציג מסרונים לפיהם התבקש יום קודם לכל אחד מהימים האלה להתייצב לעבודה. כמו כן, הציג מסרונים שהוא שלח בתשובה, בהם הוא מאשר את התייצבותו ועוד מסרונים מיום העבודה שבו הוא הודיע לקרוביו היכן הוא נמצא והמיקום תואם את ההודעות שקיבל לגבי הטיולים.
צודקת הנתבעת כי העובדה שהתובע המתין תקופה ארוכה עד שנזכר שביצע עבודה בימים אלה מעוררת תמיהה, כאשר התובע קיבל מדי חודש פירוט של ימי העבודה בגינם קיבל שכר. יחד עם זאת, אין בכך לסתור את טענת התובע. בנוסף, התובע הציג ראשית ראיה לגבי הזמנתו לעבוד באותם שני ימים.
מאידך גיסא, הנתבעת לא הציגה כל ראיה לסתור את טענות התובע. נטען שלא נמצאו הזמנות עבודה לאותם תאריכים ובחלוף הזמן ישנו קושי לשחזר את הנתונים. ברם, במכתב הנתבעת מיום 12.3.13, נטען ביחס לאותם ימים כי "בימים אלה מופיעים עובדים אשר שובצו ויצא בגינם תלוש משכורת ואינך מופיע בדוח השיבוצים".
בנסיבות אלה, נוכח הסתירה בין גרסאות הנתבעת אל מול המסרונים שהתובע הציג, אנו מקבלות את גרסת התובע וקובעות כי התובע עבד בימים המדוברים וכי הוא זכאי לשכר בגינם.
7.שונה המצב ביחס לתביעה לשעות נוספות, בגין שמירה בטיול שהתקיים בין התאריכים 30-31.10.12. בעניין זה יש להבהיר כי התובע קיבל שכר בגין שני ימי הטיול וכן קיבל תוספת בגין לינה במקום. המחלוקת היא רק לגבי שעות העבודה מעבר ל - 12 שעות עבודה ביום, כאשר לטענת התובע נאלץ לשמור במקום במהלך הלילה.
התובע הציג טופס שבו נדרש מזמין הטיול לאשר את העבודה בשעות נוספות. גם נציגת הנתבעת, גב' שאול, הסבירה כי נדרש אישור של המזמין ושל החברה לביצוע שעות נוספות.
על פי הדין, על מנת שהעובד יהיה זכאי לגמול עבודה בשעות נוספות עליו לקבל אישור ממעבידו לעבוד בשעות נוספות, ועובד שלא נדרש לעבוד בשעות נוספות לא יהיה זכאי לגמול בעדן (ע"ע (ארצי) 508/08 מדינת ישראל – ארפי, 30.6.10; תב"ע (חי') לו/3-3 אימבר - קופת חולים מכבי, פד"ע ח עח (1976)).
מאחר שאין ראיה לכך שהנתבעת הסכימה בשלב כלשהו לאשר לתובע את העבודה בשעות נוספות, אין אישור של מזמין העבודה ובגין הלינה בטיול שולמה לתובע תמורה נפרדת, לא הוכח שאם התובע עבד, הוא עשה זאת שלא על דעת עצמו ובאישור המעביד, ולו אישור במשתמע. בנסיבות אלה, התובע אינו זכאי לשכר נוסף בגין אותם ימים.
8.רכיב התביעה האחרון הוא שכר בגין יום שבו התובע הוציא רישיון נשק חדש. על פי עדות התובע, כאשר חזר מיום עבודה בטיול שליווה, שכח את רישיון הנשק בתיק השייך לנתבעת ואשר הוחזר אליה. משום כך, לטענת התובע, היה על הנתבעת למצוא את הרישיון ומשלא עשתה כן עליה לשלם לו על ביטול הזמן בהוצאות רישיון חדש.
ראשית יש להעיר כי אין מדובר בתביעה לשכר עבודה, מאחר שאין חולק שלא היתה חובה על התובעת לשלם לתובע שכר בגין סידוריו האישיים. שנית, אין מקום לחייב את הנתבעת בתשלום כלשהו בגין איבוד הרשיון, כאשר התובע הוא ששכח את הרישיון בתיק שהחזיר לנתבעת. מעבר לכך, התובע עצמו ציין בנספח לכתב התביעה כי בסופו של דבר הרישיון נמצא על ידי הנתבעת בתחילת חודש ינואר וגם מסיבה זו אין מקום לחייב את הנתבעת בהוצאות התובע בנושא זה.
9.משהנתבעת לא הכחישה את זכותו של התובע לשי לחג, אנו מורות לנתבעת לשלוח לתובע את השי בדואר רשום תוך 7 ימים מקבלת פסק הדין.
10.בנסיבות העניין, כאשר שוכנענו כי אי תשלום שכר שני הימים שנפסקו בפסק דין זה נבע ממחלוקת כנה ביחס לעצם עבודתו של התובע, וכאשר המסרונים התומכים בגרסת התובע הוצגו לנתבעת רק בדיון היום, אין מקום לחייב את הנתבעת בפיצויי הלנה מלאים, שהם ממהותם פיצוי עונשי בגין עיכוב בתשלום השכר. בנסיבות אלה, ראוי שהשכר שנפסק ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק, שהם פיצוי בגין חלוף הזמן.
נעיר כי ביחס לתביעה בגין שכר חודש דצמבר 2011, התביעה לפיצויי הלנת שכר התיישנה, מאחר שהוגשה בחלוף למעלה משנה לאחר הזכאות לשכר.