גודייב נ' מדינת ישראל

החלטה

הבקשה לביטול הפסילה המנהלית ולביטול הודעת איסור השימוש ברכב מתקבלת.

זאת, לאחר שנוכחתי, הן מבחינת הראיות לכאורה בהן אוחזת המאשימה והן מבחינת עברו התעבורתי של המבקש, כי לא נשקפת ממנו סכנה לשלום ציבור המשתמשים בדרך.

באשר לקיומן של ראיות לכאורה – עפ"י חומר הראיות בבדיקת ינשוף שבוצעה למבקש נמדדה כמות אלכוהול של 295 מיקרו גרם בליטר אויר נשוף. מידה זו נופלת באופן משמעותי מן המידה שנקבעה כמאפשרת העמדה לדין של נהג בשכרות (400 מיקרו גרם), בפסק הדין בעניין תת(י-ם) 11893/07 מדינת ישראל נ' עוזרי עינת מלכה. אמנם מדובר בפסק דין שעדיין איננו חלוט, כשערעור על פסק דין זה תלוי ועומד בימים אלה בבית המשפט המחוזי בירושלים אולם, בהתחשב בכך שמדובר בפסק דין עקרוני שניתן ברכב של שלושה שופטים ונוכח עמדת המדינה בערעור על פסק דין זה, שוכנעתי כי בהעדר ראיה אחרת לכאורה לכך שהמבקש נהג בשכרות יהיה זה בלתי מידתי לפסול כבר עתה את המבקש מלנהוג ולהשבית את הרכב בו נהג בטרם נערך משפטו וממילא בטרם הוכרע דינו.

באשר להעדרן של ראיות אחרות יצוין כי את בדיקת המאפיינים שביצע המבקש הוא עבר בהצלחה כאשר פרט לריח אלכוהול מפיו, הוא עמד באופן יציב, הלך על קו באופן יציב, ביצע בהצלחה את מבחן הבאת האצבע לאף והתרשמותו הכללית של השוטר הייתה שלא ניתן לקבוע אם המבקש נראה תחת השפעת אלכוהול.

העובדה שהמבקש לכאורה אמר בתגובה לדו"ח שהוא: "שתה כמה שלוקים של בירה" ודאי אין בה כשלעצמה להוות ראיה לכאורה לכך שנהג בשכרות.

פסקי הדין אליהם הפנתה ב"כ המשיבה עניינם איננו בבקשות לביטול פסילות מנהליות בטרם משפט אלא בהכרעות דין לגופו של עניין ויתרה מכך בשני המקרים שהוזכרו דובר בכמות אלכוהול גבוהה ביותר, שכלל איננה במחלוקת בפסיקה, של 700 מיקרו גרם ומעלה, וזאת בשונה מענייננו בו כאמור מדובר בכמות אלכוהול גבולית אף לשיטת המאשימה של 295 מיקרו גרם.

באשר למסוכנות הנשקפת מן המבקש יצוין כי אין לחובתו הרשעות קודמות ועובדה זו אף צוינה ע"י הקצין כנימוק שעה שפסל את המבקש.

על כן, כאמור, הריני מקבלת את הבקשה ומורה על ביטול הפסילה המנהלית שהוטלה על המבקש ביום 2.10.10 וכן על הודעת איסור השימוש מאותו יום ברכב מס' 7169967.

ניתנה והודעה היום ב' חשון תשע"א, 10/10/2010 במעמד הנוכחים.

אילונה אריאלי, שופטת

עריכת המסמך: אפרת גור

הוקלד על ידי: אפרת גור