גואלמן נ' בירו ואח'

החלטה

לאחר שעיינתי בבקשת התובעת למינוי מומחה בתחום ריפוי בעיסוק, תגובת הנתבעות, ותשובת התובעת, החלטתי שלא להיעתר לה.

לטענת התובעת, בדיקת המומחה לגריעה מכוח האחיזה שלה בכף יד שמאל נערכה ללא שימוש במכשיר עזר. התובעת שאלה את המומחה בנוגע לממצאים ולאמינות הבדיקה שערך הן במסגרת שאלות הבהרה הן בחקירה. לטענת התובעת מתשובות המומחה עולה כי המומחה אינו משתמש במכשור ממוחשב ואף אינו בקיא בבדיקות אלה. נטען, כי קיימת בדיקת דינמומטר ממוחשבת שנערכה לתובעת במוסד רפואי מוכר אשר לדברי המומחה מצביעה על קיומה האפשרי של נכות בשיעור 30% לעומת נכות בשיעור 2% כפי שנקבעה בחוות הדעת, ואולם המומחה אינו יכול להתייחס לבדיקה זו משום שאינו מתמצא בבדיקת הדינמומטר הממוחשב. לפיכך, לשיטת התובעת יש מקום למינוי מומחה בריפוי בעיסוק בכף יד שהינו גם בעל ניסיון בהפעלה ושימוש במכשירי דינמומטר דיגיטליים.

הנתבעות טענו כי המומחה שמונה מטעם בית המשפט בהסכמת הצדדים, ד"ר אגסי מוריס, שהינו אורטופד כירורג מנהל החטיבה האורטופדית ומנהל היחידה לכירורגיה של היד בבית החולים "אסף הרופא" קבע מפורשות וחזר על קביעותיו באופן מנומק כי לתובעת נכות צמיתה בשיעור 2% לאחר שבר במסרק 5 אשר התאחה איחוי מלא בתזוזה מזערית תוך שמירה על הציר ועל האורך של מסרק 5. נטען, כי ריפוי בעיסוק אינו תחום שברפואה אלא הוא תחום טיפולי. נוסף על כך, הפנו הנתבעות לעדותו של המומחה לפיה בדיקה במכשיר דינמומטר היא תלויית שיתוף פעולה של הנבדק ומתאימה לטיפול שוטף או למחקר אך אינה מתאימה לבדיקה לצורך קביעת אחוזי נכות. הנתבעות הפנו לכך שהמומחה הביא עמו את מכשיר הדינמומטר לעדות והבהיר כי הבדיקה אינה יכולה להיות אמינה משום שהיא סובייקטיבית.

התובעת השיבה, בין היתר, כי ריפוי בעיסוק היא מומחיות העומדת בפני עצמה וכדבר שבשגרה הרופא הכירורג מפנה לטיפול בריפוי בעיסוק. התובעת הבהירה כי מדובר בבקשה למינוי מומחה נוסף.

מעמדו של המומחה הממונה על ידי בית המשפט הינו מעמד מיוחד. (רע"א 5611/07 שני פישר לינצקי נ' קופת חולים של ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל, לא פורסם).

ההלכה הפסוקה קובעת, כי החלפת המומחה באחר, או מינוי מומחה נוסף אינו נעשה כדבר שבשגרה (רעא 7843/00 חדווה בר-ישי נ' איתן חברה לביטוח בע"מ, לא פורסם, ניתן ביום 4.3.01).

לעניין זה נקבע כי: "בכל אותם מקרים בהם חש השופט, לאחר שעיין בחוות הדעת של המומחה הרפואי ובתשובותיו לשאלות ההבהרה ובמהלך החקירה הנגדית, כי נותרו בו ספקות וכי הוא נזקק לחוות דעת נוספת כדי שיוכל להגיע להחלטה מושכלת בשאלות הרפואיות המונחות לפתחו, רשאי הוא למנות מומחה רפואי נוסף. ודוק, מינוי שכזה לא ייעשה כדבר שבשגרה, אלא רק באותם המקרים בהם תחושתו של השופט היושב לדין היא כי לא יהא בידו, או לא יהא זה ראוי להכריע במחלוקת שבהליך שבפניו בהסתמך על חוות הדעת של המומחה הרפואי אשר מונה על ידו". (רע"א 4195/02 סהר נ' ליפשיץ, פ"ד נו (5) 774, 776 – 777).

המומחה הרפואי משמש כזרועו הארוכה של בית המשפט לעניינים שברפואה והמגמה בפסיקה היא כי מינוי מומחה נוסף יעשה כאשר מתעורר ספק בדבר יכולתו להסתמך על חוות הדעת שבפניו, אף שלא ייעשה כדבר שבשגרה: "מינוי מומחה נוסף, לעומת זאת, יכול שייעשה, כאמור, גם בכל אותם מקרים בהם מתעוררים בלב השופט ספקות באשר ליכולתו להכריע בתיק על סמך חוות הדעת של המומחה הרפואי אשר מונה על ידו. כשתתקבל חוות דעתו של המומחה הנוסף, תעמודנה שתי חוות הדעת - הישנה והחדשה - זו בצד זו, ועל השופט יהא להכריע, בעת כתיבת פסק הדין, בדבר המשקל שהוא נותן לכל אחת מהן." (רע"א 337/02 רונית מזרחי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ ואח' פ"ד נו (4), 673).

עוד נקבע, כי "מינוי של מומחה רפואי נוסף ייעשה באותם מקרים בהם מתעורר חשש שללא עיון בחוות דעת רפואית נוספת יתקשה בית המשפט להגיע לחקר האמת ולאמוד נכונה את שיעור נכותו הרפואית של הנפגע. כך למשל, כאשר קיימות גישות רפואיות שונות בתחום מסוים ומתברר שהמומחה שנבחר אינו מייצג את ההשקפה הרפואית השלטת או כאשר קיים חשש כי המומחה לא העריך נכונה את אמינותו של הנפגע באשר לתלונותיו". (ע"א 3212/03 יצחק נהרי נ' דולב חברה לביטוח בע"מ, (2005), לא פורסם, ניתן ביום 24.11.05).

על בית המשפט להימנע ממספר מינויים באותה תובענה בנוגע לאותה נכות, בדרך שנקבעה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, ואולם מוטלת עליו החובה לשמור כי זכויות הניזוק לא תפגענה.

במקרה דנא, מונה בהסכמה מומחה לבחינת המצב הרפואי בתחום כירורגיית כף היד, ד"ר מוריס אגסי. המומחה הבהיר את אופן ביצוע הבדיקה הגופנית אשר הביאה אותו לקביעת מסקנות לגבי הנכות הצמיתה. המומחה חזר על כך במסגרת תשובותיו לשאלות הבהרה. המומחה אף נחקר ארוכות במהלך הדיון שהתקיים בפניי אודות ביצוע בדיקה במכשיר הדינמומטר לבחינת שיעור הנכות באופן מהימן ושלל זאת כדלקמן: "ש. לגבי המכשיר הדינמומטר. מה אמינותו. ת. יש לו אמינות שהיא תלויה בכמה דברים..האמינות שלו בעבודות מחקר, בעבודות לעקוב אחר חולים במרפאות אם יש צורך היא אמינה אבל לא בשביל להעריך נכות כתוצאה מתביעות משפטיות הוא על מנת לבצע את הבדיקה צריף שיתוף פעולה עם הנבדק בצורה מלאה. " (פרוטוקול הדיון מיום 18.12.2012, עמ' 16 ש/ 25- 31). המומחה אף הדגים באמצעות מכשיר דינמומטר במהלך הדיון שהתקיים בפניי.

לנוכח התייחסותו של ד"ר אגסי, המומחה הרפואי שמונתה בתחום כירורגיית כף היד, לבדיקה אליה מתייחסת התובעת, איני מוצאת מקום למינוי מומחה נוסף בתחום ריפוי בעיסוק.

אכן לעיתים תחומי מומחיותם של הרופאים נושקים זה לזה, כאשר מומחה בתחום אחד יכול ליתן התייחסותו לעניין שלכאורה, מצוי בתחום מומחיות של רופא אחר. ואולם, אף בהנחה הנוחה לתובעת כי ניתן למנות מומחה בתחום הריפוי ועיסוק, הרי שלאחר שהשתכנעתי מהתייחסות המומחה להיעדר הצורך בבדיקה במכשיר דינמומטר ביחס להשלכת תוצאות הבדיקה על קביעת שיעור הנכות של התובעת, לא מצאתי כי יש בטענות המועלות על ידי התובעת כדי להצביע על צורך במינוי מומחה נוסף ועל כן הבקשה נדחית.

ככל שלא תוגש בקשה אחרת עד ליום 13.4.13 יקבעו מועדים להגשת תחשיבי נזק מטעם הצדדים.

המזכירות תמציא החלטה זו לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, ב' ניסן תשע"ג, 13 מרץ 2013, בהעדר הצדדים.