אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גואטה שוהם נ' מועצה אזורית שפיר ואח'

גואטה שוהם נ' מועצה אזורית שפיר ואח'

תאריך פרסום : 17/03/2014 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
37397-02-12
12/03/2014
בפני השופט:
יובל גזית

- נגד -
התובע:
משה גואטה שוהם
הנתבע:
1. מועצה אזורית שפיר
2. מדינת ישראל- משרד החינוך

החלטה

לפניי בקשת התובע להתיר לו לתקן את כתב התביעה ולצרף חוות דעת רפואית מטעמו בתחום הנפשי.

עסקינן בתביעה בגין נזקי גוף שנגרמו לתובע, לטענתו, בתאונה בעת שהיה בן 12 תלמיד בבית ספר, עת שנדחף והוטח אל עבר רצפת הכיתה בתחילת השיעור עקב השתוללות בקרב תלמידי הכיתה.

התובע לא צירף לכתב תביעתו המקורי שהוגש ביום 21.2.12 חוות דעת רפואית בתחום הנפשי.

התובע, לטענתו, מבקש לעמוד על טענתו לנכות, מה שמחייבו להגיש חוו"ד רפואית. לטענתו בעת הגשת התביעה היה חייל משוחרר ובקושי עלה בידו לגייס את הסכום הנדרש. רק עתה יכול לשאת בעלות חוו"ד רפואית ולכן מבקש לצרפה כעת.

הנתבעות, בתגובתן, מתנגדות לבקשה וטוענות כי הבקשה מוגשת לאחר שלב קדם המשפט ומשאין מסמכים רפואיים התומכים בטענת התובע על הפרעה בתחום הנפשי, זהו נסיון נואל לשיפור הצעת בית המשפט.

לאחר שעיינתי בנימוקי הבקשה ובתגובת הנתבעות ובתשובה לתגובה אני סבור כי יהיה זה נכון לקבל את הבקשה.

התקנה הרלוונטית לעניין הנדון הינה תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "תקנות סדר הדין") הקובעת כדלקמן:

"בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, להתיר לכל אחד מבעלי הדין לשנות או לתקן את כתבי טענותיו בדרך ובתנאים הנראים צודקים, וכל תיקון כזה ייעשה לפי הצורך, כדי שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין. תיקון של טענה עובדתית או הוספתה, טעונים הגשת תצהיר המאמת את העובדות".

בית המשפט ייעתר באורח ליברלי לבקשה לתיקון כתב תביעה מכח תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות"), במטרה לברר ביעילות את השאלות שהן באמת שנויות במחלוקת בין בעלי הדין. כאמור ב-רע"א 2345/98 דנגור נ' ליבנה, פ"ד נב(3) 427 29.7.98:

"מלשון תקנה 92 לתקנות ומהפרשנות לה, כפי שעוגנה בפסיקה, עולה כי כאשר בעל דין מבקש לתקן את כתב תביעתו, כך שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין - נעתרים לו ברוחב לב... (ע"א 3092/90 צבי אגמון נ' זוהר פלדבוי, פ"ד מו(3) 214 , רע"א 330/85 אלבו נ' רבינטקס תעשיות בע"מ, פ"דלט (2) 556). ברם, זיקתו האמיצה של התיקון המבוקש לפלוגתא האמיתית בין הצדדים אינה חזות הכל. חריגים לכלל זה הינם מקרים שבהם נהג המבקש בשיהוי רב או בחוסר תום לב או מקרים שבהם התיקון ישלול מהצד שכנגד הגנה שהינה קמה לו אם היתה מוגשת הבקשה מחדש...".

(ראה גם ראה ספרו של אורי גורן "סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שמינית", סיגא-הוצאה לאור בע"מ, בעמודים 140-141).

יפים לכאן אף דברי השופטBRAMWELL בעניין Tildesley v. Harper (1878) 10 Ch.D. 398; 39 L.T. 552, כפי שהביאם ד"ר יואל זוסמן בספרו סדר הדין האזרחי, מהדורה שביעית (1995), בעמוד 339:

"תמיד נהגתי להתיר תיקון, אלא אם כן הייתי משוכנע, כי המבקש לא התנהג בתום לב, או משגהו גרם לפגיעה ביריבו, אשר עליה לא יפוצה בהוצאות או בדרך אחרת".

במקרה דנן, גם לא ניתן לומר כי עשויה להתקפח הגנת הנתבעות אם יאושר התיקון. אין מדובר בטענות מפתיעות, להן הנתבעות לא היו מודעות מראש, אלא בטענות שנטענו עוד מראשית ההליך. החבות הנטענת כלפי הנתבעות היא אותה החבות, והתובע מבקש להגדיל את שיעור הנכות לאחר הגשת התביעה המקורית. איני רואה הצדקה לא לאשר את התיקון המבוקש ולאפשר בירור יעיל של כל השאלות שבמחלוקת.

זאת ועוד, בירור התביעה נמצא עדיין בשלב הראשוני, והצדדים טרם הביאו הוכחותיהם בפני בית המשפט, כך שהתיקון המבוקש לא יצריך שמיעה מחודשת או כפולה של עדים. למעשה עד ליום זה לא נשמע התובע או עדיו בפני בית המשפט (לעניין זה: ב-רע"א 4689/98, יוספזון נ' עיריית קריית גת, פ"ד נב(5) 769 21.12.98; רע"א 1118/06 הראש נ' מדינת ישראל 2.7.2006); ת"א (ת"א) 1029/00, המוסד לביטוח לאומי נ' חברת אחים ישראל בע"מ (10.5.2007); ת"א (ת"א) 2526/00, קדמת דקל בע"מ נ' עמר (4.10.06); בש"א (ירושלים), Kayema-ICII שותפות בלתי רשומה נ' Babcock & Brown (6.5.09).

יש לזכור, כי ברוב רובם של המקרים, התובע הוא זה שטוען שיש לזרז את ההליכים, כך שאם במקרה שלפנינו סבור התובע כי יש צורך בתיקון כתב התביעה, והוא יודע כי כתוצאה מכך עלולים להתארך ההליכים, מן הראוי להיענות לבקשתו, גם אם יביא הדבר להתארכות הדיון.

דחיית הבקשה לתיקון כתב התביעה תסתום את הגולל על תביעתו של התובע בתחום הנפשי, ובכך עלול להיגרם לו נזק שלא ניתן יהיה לתיקון. לעומת זאת לנתבעות עומדת עדיין האפשרות להתגונן כנגד כתב התביעה המתוקן ולהעלות טענות הגנה לגופה של התביעה, ותיקון כתב התביעה אינו מהווה מבחינתן סוף פסוק בבירור הגנתן.

סוף דבר

הנני סבור כי יש מקום להתיר לתובע לתקן את תביעתו, וזאת לצורך ליבון כל השאלות אשר שנויות במחלוקת בין הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ