גואטה נ' עיריית הוד השרון

החלטה

לפניי הודעה על חדילה מגבייה בהתאם לסעיף 9 בחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006.

רקע והשתלשלות ההליך

נגד המשיבה הוגשה בקשה לאישור תובענה ייצוגית שעניינה גביית פיגורים בגין איחור בתשלומי חובה בשיטה של ריבית דריבית (להלן: "בקשת האישור"). בקשת האישור הוגשה ביום 11.4.13.

ביום 14.7.13 עתרה המשיבה להארכת מועד להגשת הודעת חדילה.

בהחלטה מיום 15.7.13 דחיתי את הבקשה והפניתי את המשיבה להחלטתי בת"צ (מח'-מרכז) 8746-11-10 קופלוביץ נ' המועצה המקומית גני תקווה (28.4.11) (להלן: "עניין קופולביץ").

ביום 16.7.13 הגישה המשיבה הודעת חדילה בהתאם לסעיף 9 בחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: "הודעת החדילה" ו"חוק תובענות ייצוגיות", בהתאמה). בהודעת החדילה נכתב בין היתר: "לפיכך מודיעה העיריה, בהתאם לסעיף 9(ב) בחוק תובענות ייצוגיות תשס"ו-2006 כי החל מיום 1.7.13 תחדול מגביית ריבית פיגורים על תשלומי חובה בדרך של 'ריבית דריבית'". להודעה צרפה המשיבה מכתב ממנהל אגף ההכנסות של המשיבה מיום 15.7.13 למר פרץ, מנכ"ל מטרופולינט, המבקש ממנו לעדכן את התוכנה כך שהריבית תהיה ריבית מצטברת, וזאת החל מיום 1.7.13. מנהל אגף ההכנסות גם צירף תצהיר ובו הוא מצהיר כי הורה לחברת המחשוב של המשיבה ביום 15.7.13 לעדכן את התוכנה.

בהחלטה מיום 12.12.13 הוריתי לצדדים להבהיר "מדוע הודעת החדילה הוגשה בטרם חלף 'המועד הקובע' שבסעיף 9 בחוק תובענות ייצוגיות...וזאת בהתחשב בכך שבקשת האישור הוגשה ביום 11.4.13, בכך שמניין הימים ל'מועד הקובע' החל עם הגשת בקשת האישור ובכך שבקשה להארכת מועד שנדחתה הוגשה אף היא לאחר שחלף המועד הקובע".

בתשובה הוגשה הבהרת המשיבה שזו תמציתה: מסמכי התביעה הומצאו למשיבה רק ביום 17.4.13 ועל כן זה המועד לתחילת מניין המועד הקובע על פי חוק תובענות ייצוגיות; המשיבה עתרה להארכת מועד לחדילה עד להכרעה בבר"ע בבית המשפט העליון על החלטת מותב זה בסוגיה נושא תביעה זו; משנדחתה הבקשה הוגשה הודעת החדילה שתחולתה מיום 1.7.13; המבקשת לא התנגדה להודעת החדילה.

דיון

סעיף 9 בחוק קובע כדלקמן:

"(א) הוגשה בקשה לאישור בתביעה כמפורט בפרט 11 בתוספת השניה (בחוק זה - תביעת השבה נגד רשות), לא ידון בה בית המשפט אלא לאחר שחלפה תקופה של 90 ימים מהמועד שבו הוגשה הבקשה לאישור ובית המשפט רשאי להאריך תקופה זו מטעמים שיירשמו (בסעיף זה – המועד הקובע).

(ב) בית המשפט לא יאשר תובענה ייצוגית בתביעת השבה נגד רשות, אם הרשות הודיעה כי תחדל מהגביה שבשלה הוגשה הבקשה לאישור והוכח לבית המשפט כי היא חדלה מהגביה כאמור לכל המאוחר במועד הקובע.

(ג)..." (הדגשה שלי –מ'נ').

בקשת האישור הוגשה כאמור ביום 11.4.13. משמע, "המועד הקובע" חל ביום 10.7.13. הודעת החדילה הוגשה כאמור ביום 16.7.13. גם הבקשה להארכת מועד הוגשה לאחר שחלף המועד הקובע.

מניין הימים ל"מועד הקובע" נמנה החל "מהמועד שבו הוגשה" בקשת האישור ובעניין זה כבר קבעתי בת"צ (מח'-מרכז) 26968-01-11 סימון נ' עיריית כפר סבא, בפסקה 8 (3.8.11):

"סעיף 9(א) בחוק קובע כי את התקופה של 90 ימים יש למנות 'מהמועד שבו הוגשה הבקשה לאישור'. לשון הסעיף ברורה ועל כן אינני סבורה כי יש מקום לפרשנות היצירתית של המשיבה כי המועד הקובע נמנה מיום ההמצאה, ואני קובעת כי את המועד הקובע יש למנות מיום הגשת בקשת האישור. אינני פוסלת את האפשרות כי המצאה לאחר זמן משמעותי ממועד הגשת הבקשה יביא לכך שבית המשפט יאריך את המועד הקובע, וכי אלה יהיו 'הטעמים שיירשמו' לפי סעיף 9(א), ואולם אין זה המקרה בענייננו" (ההדגשה במקור).

בענייננו חלפו כאמור כששה ימים ממועד הגשת בקשת האישור ועד למועד המצאתה למשיבה, ברי שאין בפרק זמן קצר זה כדי להוות "טעם שיירשם" המצדיק הארכתו של המועד הקובע לחדילה.

זאת ועוד. בעניין קופלוביץ הבעתי דעתי באשר לפרשנות המצמצמת שיש ליתן לסעיף 9:

"לטעמי יש לפרש את סעיף 9 בדווקנות ובצמצום ובהתאמה להאריך את המועד רק במקרים ראויים ואלה טעמיי: