גואטה נ' מדינת ישראל

פסק דין

בפניי ערעור על פסק דינו של בית משפט לתעבורה בתל אביב-יפו (כב' השופטת נועה פראג-לבוא), אשר הרשיעה את המערער בהיעדרו מחמת אי-הופעתו בעבירה של דיבור בפלאפון בזמן נהיגה, עבירה לפי תקנה 28 (ב) לת"ת.

בית המשפט גזר דינו של המערער בשל עבירה זו לקנס בסך 1,200 ₪ שישה חודשי פסילה בפועל ושישה חודשי פסילה על תנאי לשלוש שנים.

לידתו של התיק בברירת משפט שנדרש המערער לשלם בשל העבירה, אך הוא ביקש להוכיח את חפותו. בית משפט קמא קבע מועד לשמיעת הראיות והמערער לא בא.

לאחר מתן פסק דין בבית משפט קמא, הגיש המערער בקשה לביטול פסק הדין שניתן בהיעדרו, תוך שהציג תעודת רופא על כך שעובר לשמיעת הדיון, יומיים קודם ויומיים אחר כך היה חולה.

בקשתו נדחתה כאשר בית משפט קמא קובע שלמרות שלמערער יש תעודת רופא המוכיחה את מחלתו, הוא יכול היה לפנות לביהמ"ש מבעוד מועד בבקשת דחייה.

בית משפט קמא לא פירש אם כוונתו הייתה שהבקשה תוגש לפני שחלה, כי ברור שבזמן שהוא היה חולה היה לו קשה להגיש את הבקשה, אך לא אכביר מילים על עניין זה משום שהבנתי שהערעור הוא על מידת העונש ולא על ההרשעה.

בית המשפט קמא גם קבע, בהחלטתו על הבקשה, שלא נגרם עיוות דין. העונש הולם את נסיבות העבירה ועברו, בגזר הדין בית משפט קמא לא התייחס לנסיבות העבירה אלא רק לעברו שלה מערער, המכביד לכל הדעות, במסגרת הערעור גם למדתי שהוא מכביד הן בהיבט התעבורתי הטהור והן בהיבט הפלילי הטהור.

כל אלה אינם מצדיקים ענישתו. על בית משפט, בגוזרו דין של אדם, אמנם גם להתייחס לאדם ולנסיבותיו הקלות והמחמירות, אך בית משפט איננו יכול להתעלם לעולם באיזו עבירה הוא דן את האיש ובנסיבותיו.

ראוי בהחלט שמי שמבקש להישפט בעבירת קנס יבין שהוא נותן סיכוי שבית משפט יראה את עברו, יתן לו משקל, לפעמים משקל כבד, אך לא יניח את כל משקל הענישה על העבר.

פסק הדין כך לא יכול לעמוד ולכן אתקן באופן 'שאקצר את תקופת הפסילה בפועל לשלושה חודשים, את הפסילה המותנית לשלושה חודשים לשלוש שנים, הקנס ישאר על כנו וישולם לכל המאוחר, במידה ולא שולם, עד יום 14.06.11.

תקופת פסילה שריצה המערער בשל גזר דין זה תקוזז. יתר התקופה תתחיל מיום ההפקדה ולא יאוחר מיום 01.06.11, למרות התנגדות ב"כ המשיבה.

ניתנה והודעה היום א' אייר תשע"א, 05/05/2011 במעמד הנוכחים.

רענן בן-יוסף, שופט

הוקלד על ידי: נופר דוידי