גואטה ואח' נ' בן זקן ואח'

החלטה

1.בפני בקשה לסילוק על הסף של הודעת צד ג' שהגישו הנתבעים (להלן"המשיבים") כנגד צד ג' 1 (להלן "המבקשת").

בבקשתה טענה המבקשת למעשה בית דין בגין תביעה קודמת שהגישו המשיבים כנגדה. לחילופין הפנתה המבקשת ליתר טענותיה – העדר עילה, התיישנות ו/או שיהוי, כפי שפורטו בבקשתה מיום 31.1.10.

2.המדובר בתביעה שהוגשה נגד המשיבים בטענה כי ליקוי באיטום מרפסת דירתם גורמת לרטיבות בדירת התובעים. המשיבים הגישו הודעת צד ג' (להלן: "ההודעה") כנגד המבקשת – היא החברה הקבלנית אשר בנתה את ביתם.

3.לטענת המבקשת, יש לסלק את ההודעה מחמת מעשה בית דין, שכן, בעבר הגישו המשיבים תביעה בגין ליקויי בניה כנגד המבקשת. המבקשת טענה כי המשיבים צרפו לתביעה דאז (ת"א 6392/05), חוות דעת מומחה בגין ליקויי הבניה לרבות בעניין ליקויים באיטום ואף מונה מומחה מטעם ביהמ"ש אשר נתן חוות דעת שהתייחסה לליקויים שנטענו. התביעה דאז הסתיימה בפס"ד במסגרתו חוייבה המבקשת לפצות את המשיבים בגין הליקויים שנמצאו.

4.לטענת המבקשת פסק הדין מהווה מעשה בית דין מחמת השתק עילה והשתק פלוגתא. המבקשת הוסיפה כי היה על המשיבים לגבש טענותיהם לעניין ליקויי הבניה במסגרת ההליך הראשון ומשלא עשו כן, הם מושתקים מלהעלות טענותיהם במסגרת תביעה זו.

5.בנוסף, טענה המבקשת בבקשתה (מיום 31.1.10) להעדר עילה, שכן המשיבים קיבלו את הדירה לאחר שביקרו בה ומצאוה לשביעות רצונם. המבקשת טענה, כי המשיבים אף קיבלו הנחה במחיר הדירה אשר הותנתה בכך שלא יהיו להם דרישות וטענות.

עוד טענה המבקשת להתיישנות ושיהוי, שכן המשיבים קיבלו את החזקה בדירה ביום 30.3.00 ואילו פנייתם נעשתה בשנת 2009, לאחר חלוף תקופת ההתיישנות ותקופת הבדק.

6.המשיבים טענו, כי יש לדחות את הבקשה, שכן, לא צורף לה תצהיר וכי הליקויים הנטענים בהודעה דנן, לא נכללו כלל בתביעה הראשונה ולפיכך לא נוצר, לטענתם, מעשה בית דין.

בתגובה שהגישו המשיבים ביום 23.2.10, לבקשה לסילוק על סף, הוסיפו המשיבים, כי כתב התביעה הראשון הוגש על ידם כנגד המבקשת בגין ליקויי בניה בדירתם ואילו כתב התביעה דנן הוגש בגין ליקויים בדירת התובעים. לפיכך טענו המשיבים, כי, אין המדובר במעשה בית דין. המשיבים דחו את טענת המבקשת להעדר עילה והדגישו את זכות הגישה לערכאות. גם לעניין ההתיישנות טענו המשיבים, כי יש להבחין בין טענות לליקויים בדירתם לבין ההודעה שהגישו מחמת תביעת התובעים לליקויים בדירת התובעים. עוד הוסיפו המשיבים, כי אם תתקבל טענת ההתיישנות יש לקבל גם את טענתם להתיישנות התביעה העיקרית.

דיון

7.ראשית, אציין כי, אין לקבל את טענת המשיבים לסילוק הבקשה מחמת אי צירוף תצהיר. החובה לצרף תצהיר הינה לשם אימות העובדות המשמשות יסוד לבקשה. במקרה בו הבקשה מבוססת על נימוקים משפטיים ומסמכי בית דין, דוגמת המקרה דנן, אין צורך בתצהיר.

8.הטענה בדבר מעשה בית דין – ההלכה הינה, כי מקום שתביעה נידונה לגופה והוכרעה על ידי ביהמ"ש מוסמך, שוב אסור להיזקק לתביעה נוספת בין אותם צדדים או חילופיהם אם זו מבוססת על עילה זהה. (ראה ע"א 246/66 קולז'נר נ' שמעוני פ"ד כב'(2) 561). הטעמים להלכה זו הינם שלא להטריד בעל דין להתדיין שוב בעניין שכבר נדון והוכרע וכן שלא להעמיס העמסות יתר על ביהמ"ש בעניינים שכבר הוכרעו.

הבדיקה בשאלות זהות העילה הינה, האם קיימת זהות בין מערכת העובדות בשני ההליכים. יצויין כי לא חייבת להיות זהות מוחלטת ביניהם והשאלה הרלוונטית היא, האם היה בידי התובע לרכז בתביעה הראשונה את כל טענותיו הנוגעות למעשה הנטען (ע"א 601/88 עזבון המנוח רודה נ' שריבר פ"ד מז(2) 450).

וראה רע"א 6498/05 צבעוני נ' בנק הפועלים: "כבר נפסק בעבר כי מבחן זהות העילה לעניין טענת מעשה בית דין רחב וכי העיקרון יחול גם אם שתי התביעות מבוססות על עילה זהה ביסודה, אפילו אם בתביעה מאוחרת יותר נכללו פרטים ומרכיבים שלא פורטו בתביעה הקודמת".

במקרה דנן, הן התביעה הראשונה והן התביעה בהודעת צד ג', עניינן טענות לליקויי בניה שמעלים המשיבים כנגד המבקשת.

אין חשיבות לכך שבתביעה הראשונה הועלו הטענות בתביעה עצמאית של המשיבים ואילו כאן המדובר בהודעת צד ג' כתוצאה מתביעה שהגישו התובעים כנגד המשיבים. בכל מקרה, טענת המשיבים הינה לנזקים הנגרמים להם (אם באופן ישיר ואם כתוצאה מתביעת התובעים) בגין ליקויי בניה.

אציין, כי בניגוד לטענת המבקשת, עיון בתביעה הראשונה ובחוות דעת התובעים שם מעלה, כי לא הועלו בה טענות ביחס לליקויים באיטום במרפסת המשיבים.

משהמשיבים לא התייחסו בתביעתם דאז לפגם באיטום במרפסת, מובן כי גם מומחה ביהמ"ש שם לא התייחס לסוגיה זו.

יחד עם זאת כאמור, השאלה הרלוונטית הינה: האם המשיבים יכלו לתבוע כבר בתביעה הראשונה בגין הפגמים הנטענים באיטום נשוא ההודעה דנן. ודוק, השאלה כאמור אינה אם אותו ליקוי כבר נתבע, אלא, האם הוא היה קיים בעת שהוגשה התביעה הראשונה, שכן, במקרה כזה משלא נתבע בתביעה הראשונה החמיצו המשיבים את האפשרות לתבוע פעם נוספת באותה עילה.