אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גואטה גבעתי ואח' נ' תפירו ואח'

גואטה גבעתי ואח' נ' תפירו ואח'

תאריך פרסום : 12/08/2013 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום חדרה
13558-06-11
07/08/2013
בפני השופט:
נאסר ג'השאן

- נגד -
התובע:
1. שמעון גואטה גבעתי
2. גואטה גבעתי רותי

הנתבע:
1. דוד תפירו
2. אלברט חיים
3. אלברט שרה

פסק-דין

פסק דין חלקי

1.התביעה שלפניי, היא תביעה לפירוק שיתוף במקרקעין "עפ"י השטחים שמחזיקים הצדדים בפועל", אגב חיוב הנתבע מס' 1 (להלן: "הנתבע" או "תפירו") לשלם לתובעים (להלן: "התובעים" או "גואטה") תשלומי איזון בסך 111,700 ₪ לפי חוות דעת שמאי שצורפה לכתב התביעה.

2.על מנת לעשות מלאכתו של הקורא פשוטה בהבנת מהות הסכסוך והמחלוקת העובדתית והמשפטית הנטושה בין התובעים לבין הנתבע, ובשל ריבוי הפרטים, נקדים מילים מספר על מצב הזכויות של הצדדים בהתאם לרשום בלשכת רישום המקרקעין; על הדרך שבה הגיעו זכויות אלה לכל אחד מבעלי הדין; על התביעה המקורית שהגישו התובעים בטרם הוגש כתב תביעה מתוקן; ועל כתב התביעה המתוקן.

3.התובעים הם הבעלים הרשומים בחלקים שווים ב- 755/3396 מחלקה 387 בגוש 10009 (להלן: "החלקה") ואילו הנתבע הינו הבעלים הרשום ב- 755/3396 מהחלקה כאשר שטחה הכולל של החלקה הוא 1,698 מ"ר. לפיכך, התובעים והנתבע הם בעלי חלקים שווים בחלקה (התובעים ביחד והנתבע מחזיקים ב- 755/3396 המהווים 377.5 מ"ר). ביתרת החלקים בחלקה מחזיקים הנתבעים 2 ו- 3 אלברט שרה וחיים, המחזיקים ביחד 943/1698 חלקים מהחלקה המהווים 943 מ"ר (ראו נסח רישום- נספח א' לתצהיר התובע).

4.בעבר הרחוק, בשלהי שנות השבעים במאה הקודמת, היתה החלקה בבעלות הגב' מזרחי יפה. ביום 1.5.1977 מכרה הגב' מזרחי הנ"ל לדוד טפירו- הנתבע ולחברו דוד גואטה ז"ל- אחיו המנוח של התובע את "חלקה הצפון מערבי של החלקה" כפי שהוגדר בתשריט שצורף להסכם (ראו ה-"הואיל" השני בהסכם שצורף כנספח א' לתצהיר הנתבע).

5.אין חולקין כי בין דוד גואטה לבין דוד טפירו- הנתבע שררו יחסי ידידות ושניהם הגישו בקשה לבניית בית דו- משפחתי על החלקה ובית זה אכן נבנה בסוף שנות השבעים. אין גם מחלוקת כי בשל השטח שהוגדר בהסכם לפיו רכשו דוד גואטה ודוד טפירו את הזכויות בחלקה, נבנה הבית הדו משפחתי משתי דירות, אחת בחזית הרחוב ואחרת עורפית, כאשר דוד גואטה קיבל לחזקתו את הדירה החזיתית ואילו הנתבע- טפירו קיבל את הדירה העורפית.

6.לאחר בניית הבית ע"י גואטה וטפירו, מכרה הגב' מזרחי את יתרת זכויותיה בחלקה, דהיינו את 943 מ"ר שנותרו בבעלותה לנתבעים 2 ו- 3, עפ"י ההסכם משנת 1980 נספח ד/2 לתצהירו של הנתבע, כאשר אף הפעם, עפ"י ההסכם הוגדר השטח הנמכר כשטח המסומן על פני תשריט שצורף להסכם.

7.לימים, בשנת 1996 הוגשה ללשכת רישום המקרקעין בקשה לרשום זכויות גואטה וטפירו, וביום 29.10.1996 נרשמו הרוכשים (דוד גואטה ז"ל ודוד טפירו- הנתבע יבדל"א) כבעלים ב- 755/3396 חלקים מן החלקה כל אחד, כפי שעולה משטר מכר נ/1 ומנסח רישום המקרקעין.

8.מספר חודשים לפני רישום הזכויות בלשכת רישום המקרקעין, ביום 2.6.1996 נחתם הסכם בין דוד גואטה ז"ל לבין התובעים, לפיו הוסכם, כי המנוח גואטה ימכור לתובע- אחיו ולתובעת- אשת אחיו את זכויותיו בחלקה (ההסכם צורף כנספח א/3 לתצהיר התובע).

9.בשל חשיבות לשון ההסכם, נביא את הגדרת "הממכר" לפי נוסח ההסכם. ב-"הואיל" הראשון צויין כי "המוכר הינו בעל הזכויות והמחזיק בשטח של 755/3396 חלקים מן החלקה.." ו- "בהואיל" השלישי צויין כי "החלקה מסומנת בתשריט הרצ"ב ומסומנת באות ב- 387". ראוי גם לציין את האמור בסעיף 4 להסכם בו הסכימו הצדדים כדלקמן:

" הקונים מצהירים כי ראו את הבית ראיית קונה מכירים את גבול החלקה בתוך השטח כולו , בדקו בעירית חדרה את היתר הבנייה.. והם מוותרים בזאת על כל טענות מום .. ביחד (צ"ל ביחס- נ.ג') לגבולות החלקה ו/או שטחה" .

10.הצדדים לא הגישו לתיק בית המשפט הסכם אליו צורף תשריט (שעל פי לשון ההסכם מהווה נספח להסכם) ואף ניסיון לאתר את התשריט במשרדו של עו"ד נחום יצחקי שערך את ההסכם בין האחים גואטה ביער את התיק (ראו נספח ו/2 לתצהירו של התובע).

11.עד כאן סקרנו את זכויות הצדדים ואת ההסכמים שעל פיהם רכשו הם זכויותיהם. נגדיר להלן את מצבו הפיזי של הבית הדו-משפחתו, שעליו אין מחלוקת (הגם שעל זכאות הצדדים להחזיק בשטחים אחדים ממנו- ניטשת מחלוקת חריפה).

12.התובעים והנתבע מחזיקים בחלק מן החלקה, כאשר שטח החלק שבו מחזיקים התובעים והנתבע הינו בצורת טרפז. בצמוד לחלק זה ניצב חלקם של הנתבעים 2 ו- 3 . מאחר, וכפי שיובהר עוד להלן, המחלוקת בענייננו מתמקדת בשטח שמחזיקים התובעים והנתבע (ואין מחלוקת לגבי שטחם של הנתבעים 2 ו- 3 ) נתמקד בחלק שבו מחזיקים התובעים והנתבע. אמרנו לעיל, כי הבית הדו משפחתי בנוי משני בתים צמודים עם קיר משותף, כאשר הבית בו החזיק דוד גואטה - ולאחריו התובעים - הוא הבית שבחזית החלקה, ואילו הבית שבו החזיק הנתבע, למן בניית הבית ועד היום, הוא הבית העורפי. קיים שביל צדדי המוביל מן הכביש עד לבית הנתבע. מאחורי בית הנתבע, קיים שטח פנוי, עליו בנה הנתבע בריכת שחייה. לטענת התובעים, השתלטות הנתבע על החלק האחורי הביאה לפרוץ הסכסוך.

13.מכאן נעבור לסכסוך בין הצדדים. בשנת 2011, לאחר שהנתבע חסם כל גישה לשטח שמאחורי ביתו ע"י הצבת שער והוא אף בנה על השטח הנ"ל בריכת שחייה, הגישו התובעים תביעה לפירוק שיתוף כנגד הנתבע (מבלי לצרף את הנתבעים 2 ו- 3) כאשר הם עותרים כי פירוק השיתוף יערך בהתאם לחלקים הרשומים בלשכת רישום המקרקעין (דהיינו החלק המוחזק בידי התובעים והנתבע יחולק בשווה). בכתב תביעתם טענו הם כי יש לפרק את השיתוף בחלקים המשותפים, מאחר וזהו מצב הזכויות בשטח. עוד הוסיפו התובעים בכתב תביעתם המקורי כי על אף רישום זכויות הצדדים "במושע" לא נחתם הסכם שיתוף בין הצדדים דבר המקשה על התובעים למכור את ביתם. התובעים טענו כי החלק שמוחזק ע"י הנתבע בפועל לאחר שהנתבע גידר את החלק האחורי, עולה על חלקו במקרקעין. על כן עתרו התובעים לפרק את השיתוף ע"י הגדרת חלקם של התובעים והנתבע, ולחילופין ככל שבית המשפט יימצא לפרק את השיתוף על ידי הצמדת שטח יותר גדול לבית הנתבע, לחייב את הנתבע לשלם לתובעים תשלומי איזון (ראו סעיף 26 לכתב התביעה המקורי).

14.בכתב ההגנה טען הנתבע כי התובעים רכשו את ביתם ואת שטח האדמה המוצמד לו, עפ"י התשריט שצורף הסכם, כאשר על פי תשריט זה שטח האדמה בחלק האחורי של הבית העורפי הוצמד לדירה העורפית. למעשה, טוען הנתבע, כי הוא ודוד גואטה המנוח, חילקו בפועל את השטח שרכשו, כאשר דוד גואטה קיבל את הבית שבחזית ואילו הנתבע קיבל את הבית העורפי, כך שמראש היה ברור כי שמקבל את הדירה העורפית מקבל לידיו שטח גדול יותר. משכך, כך לטענת הנתבע, רכשו התובעים את החלק שקיבל דוד גואטה לאחר חלוקת השטח בין הצדדים ולאחר שהצדדים נהגו בהתאם לאותה חלוקה מאז שנת 1977 עת רכשו הנתבע ודוד גואטה את החלק מהחלקה ובנו את הבית הדו- משפחתי עליו, כאשר התובעים מעולם לא עשו שימוש בשטחים העורפיים, והם עשו שימוש ייחודי בחניה שבחזית ביתם.

15.בדיון שהתקיים ביום 10.11.2011 עתרו התובעים לתקן את כתב תביעתם ע"י צירוף הנתבעים 2 ו- 3 . לבקשה זו נעתרתי. או אז הגישו התובעים כתב תביעה מתוקן אליו צורפו הנתבעים 2 ו- 3 אולם הסעד לו עתרו התובעים השתנה. התובעים עתרו לפרק את השיתוף בחלקה באופן שהנתבעים 2 ו- 3 יקבלו לאחר פירוק השיתוף את השטח בו הם מחזיקים בפועל. לגבי השטח בחלקה אותו מחזיקים התובעים והנתבע - עתרו התובעים לפרק את השיתוף עפ"י המצב הקיים לאחר גידור השטחים ע"י הנתבע- דהיינו שהתובעים יקבלו לבעלותם את החלק מהחלקה בו הם מחזיקים בפועל, ואילו הנתבע יקבל את החלק בו הוא מחזיק בפעול. עוד הוסיפו התובעים, כי מאחר והם זכאים לקבל את מחצית השטח המוחזק ע"י התובעים והנתבע, כפי שעולה מהרשום בלשכת רישום המקרקעין, ומאחר והנתבע יקבל (בשטח) יותר ממה שיקבלו התובעים, יש לפסוק לתובעים תשלומי איזון בסך 111,700 ₪ לפי חוות דעת שערך שמאי שצורפה לכתב התביעה.

16.הנתבע מסכים כי הנתבעים 2 ו- 3 יקבלו לאחר פירוק השיתוף את החלק המוחזק בידיהם. אף לדרך המוצעת לפירוק השיתוף אין הנתבע מתנגד. הנתבע טוען, כפי שעוד יובהר להלן, כי הוא זכאי לשטח המוחזק על ידו מאחר והוא ודוד גואטה חילקו את השטח בפועל, כאשר החליט מי יקבל את השטח העורפי שנפל מבחינת ערכו מזה המצוי בחזית החלקה, ולפיכך החליטו הנתבע ודוד גואטה, כי מי שיקבל את החלק העורפי יקבלו עם החלק האחורי וזאת לצורך עריכת איזון בין שתי החלקות, וכך נהגו הצדדים במשך השנים, וגם לאחר 1996 המשיכו התובעים לנהוג לפי אותו מנהג, ולא נכנסו לחלק האחורי ולא השתמשו בו. משכך, ומאחר ולמעשה הצדדים פירקו את השיתוף בדרך הזו - מנועים התובעים לדרוש פיצויים או תשלומי איזון.

17.נוכח הסכמת הצדדים כי הנתבעים 2 ו- 3 יקבלו את השטח המוחזק על ידם בפועל (ולפי חומר הראיות- המדובר בשטח מגודר), הנתבעים 2 ו- 3 לא התייצבו לדיונים.

18.מאחר והתובעים טוענים, כי פירוק השיתוף אמור להיעשות לפי החלקים הרשומים בלשכת רישום המקרקעין, אולם לפנים משורת הדין מוכנים הם שייערך לפי מצב החזקה בפועל אגב תשלומי איזון לתובעים, היה צורך לשמוע ראיות לגבי השאלות הבאות: האם הוסכם בין הנתבע לבין דוד גואטה על חלוקת השטח, והאם רכשו התובעים, לפי תשריט, חלק המקנה להם שטח הנופל, מבחינת גודלו, מן השטח שהוקצה לנתבע.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ