גואד צובחי נ' ניקאה בע"מ ואח'

החלטה

1.לפני שתי בקשות שהוגשו על ידי הנתבעות, האחת לסילוק התביעה על הסף עקב שיהוי, מניעות, התיישנות וטעמים נוספים, והשנייה לצירוף נתבע נוסף.

2.בבקשה לסילוק נטען כי התביעה שהוגשה זהה לתביעה קודמת שהגיש התובע ביום 10.9.08 (עב 9963/08) (להלן "התביעה הקודמת"), אשר גם בגינה הוגשה בקשה לצירוף נתבע נוסף- מר ראלי סולטאן. הנתבעות מציינות שבקשתן לצירוף הנתבע בתביעה הקודמת התקבלה בהחלטה מיום 26.3.09.

3.התביעה הקודמת נמחקה והתיק נסגר. הנתבעות מלינות על כך שהתביעה דנן הוגשה מבלי שהתובע ציין דבר באשר לתביעה הקודמת. לטענתן, התובע נוהג שלא בתום לב ועושה שימוש לרעה בהליכי המשפט ולפיכך דין תביעתו להדחות או להימחק על הסף.

4.התובע אינו מכחיש את דבר הגשת התביעה הקודמת ואינו מכחיש כי מדובר בתביעה זהה. לטענתו, אין בכך משום חוסר תום לב מצידו. עניין הגשת התביעה הקודמת לא הוזכר בשל טעות שנעשתה בתום לב. לתובע עומדת זכות מכוח הדין להגיש מחדש את התביעה שנמחקה, במיוחד בהתחשב בכך שהתביעה הקודמת נמחקה טרם שנידונה לגופה.

5.בתשובה לתגובת התובע טוענות הנתבעות, כי התובע נוהג בחוסר תום לב בכך שלא מצרף את הנתבע הנוסף, מר ראלי סולטאן לתביעתו הנוכחית וזאת על אף שהתקבלה החלטה על ידי בית הדין בתביעה הקודמת, לפיה יצורף לתביעה.

6.בבקשה לצירוף נתבע נטען כי יש לצרף את מר סולטאן כנתבע מכוח הוראות סעיפים 15 (ב) ו- 18(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב-1991 (להלן "התקנות").

7.לטענת הנתבעות מר סולטאן שימש כקבלן המספק שירותים לנתבעות. לטענתן, התובע היה עובד מר סולטאן בלבד. מר סולטאן הוא שנשא בכל התשלומים שחב מעביד כלפי עובדיו, הוא שקבע היכן יוצב התובע לעבוד והוא שדאג להסיע את התובע אל המפעל בו הוצב ובחזרה לביתו.

8.הנתבעות טוענות כי צירופו של מר סולטאן לתביעה, יאפשר לבית הדין לפסוק בשלמות וביעילות בפלוגתאות שקמו עקב הגשת התביעה.

לטענתן, ניתנו בעבר החלטות לצירוף מר סולטאן כנתבע נוסף בתביעות הדומות (עד כדי זהות) לתביעה דנן.

9.התובע טען בתגובתו כי הועסק בשירות הנתבעות במתפרה הנמצאת בבעלותן ובשליטתן. לטענתו, אף אם מר סולטאן ביצע טכנית את תשלום המשכורות, הרי ששימש כ"צינור לתשלומם" והנתבעות הן אלו שנשאו בחובה המשפטית לשלם לתובע את שכרו. הנתבעות הן שנתנו לתובע חופשות והן שקיבלוהו לעבודה, קבעו את תנאי עבודתו ופיקחו עליה. עוד טען התובע כי מכונות התפירה והציוד אשר שימש אותו היו בבעלות הנתבעות ואישור העבודה הונפק על שמן.

הכרעה:

10.באשר לבקשת הנתבעות לסילוק התביעה על הסף, הרי שלא מצאתי לנכון להיענות לבקשה זו. הנתבעות לא השכילו להראות מדוע הגשת תביעה זהה לתביעה דנן בשנת 2008, חוסמת הגשת תביעה נוספת כיום, כאשר התביעה הקודמת נמחקה ללא שנדונה לגופה, לטענת התובע בשל מחדלים שביצע עו"ד שטיפל בזמנו בתיק.

11.הנתבעות לא הביאו נימוק ממשי כדי להצדיק בקשתן זו ולא עיגנו טענתן בפסיקה או בחקיקה אשר יש בהן כדי לתמוך בבקשתן לסילוק על הסף.

12.כידוע, אין זו דרכו של בית הדין למחוק תביעות על הסף והדבר ייעשה לעיתים נדירות. משלא מצאתי ממש בטענת הנתבעות, הרי שסבור אני כי התביעה הקודמת אינה חוסמת את הגשת התביעה החדשה היא התביעה דנן.

13.משכך, נדחית בקשת הנתבעות לסילוק התביעה על הסף.

14.לעניין בקשת הנתבעות לצירוף נתבע, הרי שהתקנות הרלבנטיות הן תקנה 15 (ב) ותקנה 18 (א) לתקנות, בהן נקבע כדלקמן:

תקנה 15 (ב):

"מותר לצרף בחזקת נתבעים בתובענה אחת את כל הנתבעים למתן סעד לאותו תובע – בין ביחד, בין לחוד ובין לחלופין – ושאילו הוגשו נגדם תובענות נפרדות היתה מתעוררת בהן שאלה משותפת משפטית או עובדתית; אין הכרח שכל נתבע יהא לו עניין לגבי כל הסעד שתובעים בתובענה".

תקנה 18 (א):