גד כהן ואח' נ' יוסי בר ואח'

פסק דין

רקע וטענות הצדדים:

1.לפניי תביעה כספית שעניינה בעבודות שיפוץ שביצע הנתבע 1 (להלן:- "הנתבע") בחנות שבבעלותו (להלן:- "חנות הנתבע"), שבמהלכן נגרם נזק לחנות הסמוכה לה (להלן:- "החנות"), כך שבמהלך עבודות השיפוץ בחנות הנתבע באמצעות טרקטור, נהרס הקיר החיצוני המערבי של החנות.

2.החנות הייתה והינה בבעלות מר מוריס כהן, אזרח צרפתי השוהה בחו"ל וקרוב משפחה של המנוח עופר כהן (להלן:- "המנוח"), אשר היה הבעלים של עסק שנוהל בחנות.

התובעים 1 ו- 2 הינם הוריו ויורשיו של המנוח ותביעתם הינה מכוח היותם יורשי המנוח ומי שבאים בנעליו והתובע 3 הינו אחיו של המנוח, אשר עבד אצל המנוח בתקופה הרלוונטית לתובענה.

הנתבעת 2 (להלן:- "הנתבעת") הנה חברת ביטוח שביטחה החנות ותכולתה בתקופה הרלוונטית.

התביעה הוגשה על ידי התובעים כנגד הנתבע שבחנותו בוצעו עבודות השיפוץ בשל הנזק שנגרם וכנגד הנתבעת שביטחה החנות ותכולתה לפיצוי לפי תנאי הפוליסה.

הנתבעת הגישה הודעת צד שלישי כנגד הנתבע וטענה כי ככל שתחויב לתשלום פיצוי לתובעים, הרי שזכאית היא לחזור אל הנתבע בזכות תחלוף בגין כל תשלום שתחוייב לשלם לתובע.

3.על פי הנטען בכתב התביעה, בסמוך לאמצע חודש 11/99 בוצעו בחנות הנתבע עבודות שיפוץ יסודיות הכוללות הריסה ובנייה מחדש. במהלך ביצוע אותן עבודות, מי מבעלי המקצוע של הנתבע הפיל והרס הקיר החיצוני המערבי של החנות באמצעות טרקטור, היות ומדובר בקיר הגובל את החנות, בעקבות כך נגרם נזק כבד לחלק מהסחורה בחנות ואף היה חשש שגג המבנה יקרוס ומשכך נאלץ אז המנוח לחדול מלעבוד בחנות במשך 10 ימים ולעבוד חלקית במשך 80 יום נוספים עד להקמת הקיר חזרה.

נעשתה פניה לנתבע להקמת הקיר מחדש, תחילה הסכים הנתבע אולם בהמשך דרש כי הקיר ייהרס במלואו ואחר כך יבנה מחדש בעלות משותפת. בפועל, הגיעו הצדדים בסופו של יום להסכמה, לפיה הקיר יבנה על ידי הנתבע.

4.עוד נטען, כי נעשתה פניה לנתבעת על מנת שתפצה על פי הפוליסה בגין הנזקים, האחרונה שלחה מהנדס לחנות אשר קבע כי קיימת סכנת חיים במקום ודרש פינוי החנות וכן שלחה שמאי אשר שם את הנזק שנגרם, אולם חרף זאת נמנעה הנתבעת מלפצות על הנזקים ולאחר פניה לסוכנת הביטוח נמסר כי הנתבעת מסרבת לפצות בטענה כי מדובר בנזק מכוון ולא בנזק תאונתי.

5.על פי הנטען, עקב היותה של החנות פרוצה נגנבו מתוכה פריטים שונים וכן ניזוקו פריטים אחרים.

התובעים צירפו לתביעתם חוות דעת שמאי שהעריך הנזק.

6.לטענת הנתבע, הקיר בחנות נבנה כחלק בלתי נפרד מחנות הנתבע והסתמכות התובעים בחנות על קיר חנות הנתבע עד כדי ויתור על בניית קיר נפרד לחנותם באופן של הצמדות לקיר הנתבע וכיסויו בטיח בלבד, מהווה פגיעה בזכויות הנתבע ונעשתה ללא ידיעתו ומבלי שיכול היה הנתבע לצפות כי פירוק הקיר שנבנה בחנות הנתבע יגרום לנזק אפשרי לחנות.

לטענת הנתבע, נבנה, בו ביום, קיר גבס זמני לסגירת הפתח שנוצר כתוצאה מנפילת הקיר וזאת על חשבונו של הנתבע ומבלי שביקש השתתפות מהתובעים. זאת ועוד, הנתבע עשה כל מאמץ על מנת שלא תגרם כל פגיעה בעבודת החנות ואכן החנות לא חדלה מלפעול בכל תקופת עבודות השיפוץ. עוד נטען כי תוך 30 יום מיום בו נפל הקיר, בנה הנתבע על חשבונו את קירות החנויות כאשר לכל אחת מן החנויות נבנה קיר נפרד ועצמאי ולא כפי שהיה קודם.

לטענת הנתבע, החנות לא הייתה פרוצה ולא נגנב דבר, שכן כאמור, בו ביום נבנה על ידו קיר גבס זמני.

עוד טען הנתבע להיעדר יריבות עם התובע 3 אשר אינו מהווה יורש של המנוח.

7.לטענת הנתבעת, האירוע הנטען אינו אירוע תאונתי ואינו מהווה מקרה ביטוח כהגדרתו בחוזה הביטוח, משכך דחתה את דרישת התובעים לפיצוי. אציין, כי נראה מתוך סיכומיה של הנתבעת, כי חזרה בה מטענתה האמורה.

באשר לפריטים אשר נטען כי נגנבו, טענה הנתבעת כי המקרה אינו מכוסה בחוזה הביטוח ואף כי התובעים לא קיימו אחר חובתם לשמור על הרכוש המבוטח והפקירו אותו.

דיון והכרעה: