גבעתי נ' מנהל מקרקעי ישראל - תל אביב

פסק דין

1. הסוגיה במחלוקת

התובע חכר ממינהל מקרקעי ישראל (להלן: "המינהל") שלוש חלקות בגוש 6358: חלקה 33 (להלן: "חלקה 33") וחלקות 50,51 (להלן: "חלקות 50,51") (ביחד "המקרקעין"). תקופת החכירה הסתיימה ביום 31.12.1995. קודם לסיום תקופת החכירה ביקש התובע לחדש את חוזי החכירה. התובע נענה בשלילה, בסמוך לאחר סיום תקופת החכירה, בנוגע לחלקה 33 וחלק מחלקה 50. תשובתו הסופית והשלילית של המינהל לגבי חלקות 50,51 התקבלה במהלך שנת 2000 לאחר שהתבקש לטעת מטעים בחלקות ולשלם את שוברי החכירה. התובע טוען כי על המינהל היה לחדש את חוזי החכירה בשלוש החלקות מנימוקים שונים, ועל כך תביעתו.

2. חוזי החכירה

חלקה 33

בין המינהל לבין זאב בראז נחתם חוזה חכירה ראשון ביום 13.11.1960 בקשר עם המקרקעין האמורים (נספח א' לכתב ההגנה. בשל איכות צילום החוזה לא ניתן לזהות את מספרי סעיפיו, מ.א). בחוזה זה נקבע כי תקופת החכירה תהיה 24 שנים עם אפשרות להאריכה ב-25 שנים נוספות. תחת הסעיף מטרת החכירה נכתב:

"מטרת החכירה היא אך ורק לשם נטיעת מטעים ו/או עבוד חקלאי אחר והותנה בפירוש כי אסור לחוכר להשתמש בשטח לכל מטרה אחרת פרט למטרה הנ"ל, מבלי לקבל מראש את הסכמתו של המנהל לכך ובכתב".

ביום 27.5.1974 נחתם חוזה חכירה שני בין זאב בראז לבין המינהל (נספח ב' לכתב ההגנה

סעיף 3 הנוגע לתקופת החכירה קובע:

"תקופת החכירה היא 25 שנים (עשרים וחמש) שנים החל מיום 1.1.1971 וגמור ביום 31.12.1995 (להלן: 'תקופת החכירה')".

סעיף 8 שכותרתו "אופן השימוש במוחכר" קובע:

"א. במשך תקופת החכירה יהיה החוכר רשאי להשתמש במוחכר ולעשות בו כאדם העושה בתוך שלו, אולם עליו להשתמש בזכויותיו אך ורק בגבולות התנאים בחוזה החכירה הזה ולמטרות המפורטות בו.

ב....

ג. החוכר מתחייב לעבד ולנצל את כל שטח המוחכר לצרכי המטעים, להשתמש בשיטות חקלאיות נאותות ולהתמיד בעיבוד זה במשך כל תקופת החכירה ואסור לו לעשות דבר מה העלול לגרום להשחתת הקרקע"

סעיף 17 לחוזה האמור, שכותרתו הפרת ההסכם קובע:

הפר החוכר או לא קיים כל הוראה ו/או התחייבות של חוזה זה רשאי המחכיר לבטל את החוזה הזה על ידי הודעה במכתב רשום.

מבלי לפגוע בכלליות ההוראה בפסקה א' ישמש בפרט עילה לביטול החוזה:

שימוש במוחכר או בחלק ממנו שלא למטרת החוזה ו/או בניגוד לסעיף 8 דלעיל.

הזנחת עיבוד המוחכר או כל חלק ממנו.

...."