החלטה
בפני התנגדותה של המבקשת לתובענה על סכום קצוב שהגישה כנגדה המשיבה, ללשכת ההוצאה לפועל בחיפה, בתיק שמספרו 0223591112, על הסך של 10,204 ₪, בגין סחורה שלכאורה סיפקה המשיבה למבקשת.
המבקשת טוענת, בתמצית, כי לא קיבלה את הסחורה נשוא התביעה וכי החתימה על גבי תעודות המשלוח, הנחזית להיות חתימתו של נציגה, מר איציק חן, אינה חתימתו.
דא עקא כי המבקשת לא צירפה להתנגדות את תצהירו של מר איציק חן, כי אם את תצהירו של מנהלה, מר חיים אוזן, אשר הודה בחקירתו הנגדית כי הוא יודע את העובדות הנטענות על ידי המבקשת רק מפיו של מר איציק חן.
האם די בעדות זו של נציג המבקשת, מכלי שני, בדבר עדותו של מר איציק חן?
שני כללים דיונים-ראייתיים סותרים חלים בענייננו.
מחד, הכלל כי בשלב דיוני זה אין בודקים כיצד יוכיח המבקש את טענותיו ואין מונעים ממנו הגנה מטעמים של דרכי הוכחה בלבד.
יפים לעניין זה הדברים הבאים מתוך ע"א 248/89 החברה הכללית למוסיקה (1973) בע"מ נ' .Warner Home Video (U.K.) Ltd (פורסם בפדאו"ר):
"אמנם ההלכה היא, כי בשלב הבקשה למתן רשות להתגונן ניתן להעלות טענות בעל-פה נגד מסמך בכתב, שכן אין למנוע בשלב זה העלאתה של טענה טובה מטעמים שבדרכי הוכחה בלבד, ואין בודקים כיצד יוכיח הנתבע את הגנתו (ראה: ד"ר זוסמן, בספרו הנ"ל, בעמ' 640-641, ובעיקר ה"ש 115; א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי (לשכת עורכי הדין, מהדורה 2, תשנ"ב) 280-281).
אולם, אין הנתבע יוצא ידי חובתו בהעלאת טענות סתמיות בתצהיר, אלא עליו לטעון את העובדות המבססות את הגנתו. עובדות אלה, אם עברו את מכשול החקירה הנגדית, מוחזקות כנכונות, ובית המשפט בוחן על יסוד הנחה זו, אם קיימת אפשרות שהנתבע יזכה במשפט, אם יתברר המשפט בסדר דין רגיל.". (ההדגשה שלי – י.ב.).
מאידך, הכלל הוא כי: "בדרך כלל צריך שתצהיר יינתן על ידי הנתבע עצמו, אם העובדות החשובות ידועות לו. אך ישנם יוצאים מן הכלל למשל כאשר היה לנתבע בא כוח המכיר את העובדות יותר טוב ממנו או כאשר נבצר מהנתבע להצהיר בעצמו". (ד' בר-אופיר, סדר הדין המקוצר בהלכה הפסוקה, מהדורה שמינית, עמ' 176 – ההדגשה שלי –י.ב.).
רוצה לומר, יכולה הייתה המבקשת, על נקלה, לבקש ממר איציק חן, היודע את העובדות מידיעה אישית, בכל הנוגע לטענות בדבר אי קבלת הסחורה, ליתן תצהיר התומך בעובדות הנטענות בבקשה.
אולם, איני רואה, בשל כך בלבד, לדחות את בקשתה של המבקשת למתן רשות להתגונן כבר עתה, אלא, בשל העובדה כי בהעדר ידיעה אישית של המצהיר נמצאת ההגנה בתחום האפור שבין הגנת בדין להגנה שסיכוייה קלושים, מוצא אני לנכון להתנות את הרשות בהפקדת ערובה בגובה סכום התביעה, בקופת בית המשפט.
לפיכך, אני מורה כדלקמן:
א. ככל שתפקיד המבקשת בקופת בית המשפט, ערובה על הסך של 10,204 ₪, במזומן או בערבות בנקאית, בתוך 30 יום מיום קבלת החלטתי זו, תינתן לה הרשות להתגונן בפני התביעה.
ב. במקרה שתופקד הערובה, במועד, תידון התביעה בסדר דין מהיר והצדדים יפעלו בהתאם לאמור בתקנה 214ב1' לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984.
ג. הוצאות הדיון בבקשה ושכ"ט עו"ד בסך 2,500 ₪ ישולמו בהתאם לתוצאות הדיון בתיק העיקרי.
ד. אם לא תופקד הערובה הנזכרת לעיל, במועד, תידחה ההתנגדות וההליכים בתיק ההוצאה לפועל ישופעלו.
ניתנה היום, י"א כסלו תשע"ב, 07 דצמבר 2011, בהעדר הצדדים.