גבמור השקעות בע"מ נ' מאפה דורי בע"מ

החלטה

לפני מונחת התנגדות מתוקנת לביצוע שני שיקים, האחד על סך 9,618 ₪ והשני על סך 9,880 ₪.

כמו כן, מונחת תגובת הזוכה להתנגדות המקורית.

הדיון התקיים בהתנגדות המתוקנת, המצהיר מטעם המבקשת נחקר על תצהירו והצדדים סיכמו טענותיהם בעל פה. בין היתר, נטען לחוסר סמכות עניינית וכי יש להעביר את הדיון בתובענה לביהמ"ש לענייני משפחה.

בדיון שבו נקבע כי תוגש ההתנגדות המתוקנת, הסכים ב"כ המבקשת כי ראשית תידון שאלת ההתנגדות ולאחר מכן שאלת הסמכות העניינית וזאת בהתאם לפסיקה הרווחת.

להלן יובאו עיקרי טענות המבקשת כפי שהובאו בהתנגדות המתוקנת מטעמה ובסיכומיה:

1. המבקשת הינה חברה שהתאגדה כדין בישראל ומנהלה ובעל מניותיה הינו אלדור כהן

(להלן: "המצהיר"), והיא משכה את השיקים נשוא ההתנגדות.

2. אביו של המצהיר, מר משה כהן (להלן: "משה או האב") היה בכל המועדים הרלבנטיים לתובענה זו מנהלה ובעל מניותיה של חברת מאפיית המרתף (93) בע"מ (להלן: "מאפיית המרתף").

3. מאפיית המרתף נכנסה לקשיים כלכליים, ועל מנת להיחלץ מקשייה הכלכליים הקים האב את החברה המשיבה (שהינה הנפרעת בשיקים נשוא ההתנגדות), העביר אליה את כל פעילותה של מאפיית המרתף, תוך שהוא רושם את אשתו, הגב' קינגה כהן (להלן: "האישה") כמנהלת החברה ובעלת מניותיה.

4. נטען כי האב הוא זה שלמעשה מנהל בפועל את החברה המשיבה וכן את חב' מאפיית המרתף וכי מנהלת המשיבה היא אשת קש בלבד.

5. המבקשת נזקקה לפיתות מסוג שאינו מיוצר על ידה ולכן רכשה ממאפיית המרתף פיתות בסכום כולל של 19,498 ₪ כמפורט בתעודת המשלוח שהנפיקה מאפיית המרתף. בעקבות קשייה הכלכליים של מאפיית המרתף, הנפיק האב את החשבונות בגין רכישת הפיתות באמצעות המשיבה.

6. בטרם הגיע מועד הפירעון ביקש האב מבנו המצהיר, כי המבקשת תפרע 20,000 ₪ על חשבון חובו של האב לנושה אחר שלו בשם שלמה סעדיה. האב והבן סיכמו מפורשות כי עם פירעון הסך הנ"ל תהיה המבקשת פטורה מלפרוע את השיקים נשוא תובענה זו.

7. בהתאם למוסכם שולם הסך הנ"ל לעו"ד בר-תנחום, בא כוחו של מר שלמה סעדיה, והמבקשת הורתה לבנק הנמשך שלא לכבד את השיקים.

8. לפיכך, טוענת המבקשת כי פרעה את החוב נשוא התובענה. הטענה הינה טענת פירעון ולא טענת כשלון תמורה שכן הפיתות סופקו.

9. עוד נטען לחוסר סמכות עניינית, ומבוקש להעביר את הדיון לביהמ"ש לענייני משפחה, משום שהמצהיר, מנהל המבקשת, ומנהלת המשיבה וכן האב הם בני משפחה בהתאם לסעיף 1 (2) (ג) לחוק ביהמ"ש לענייני משפחה, וזאת למרות שהצדדים הינם תאגידים.

10. עסקינן בסכסוך משפחתי שנובע מהסתבכותו של האב בחובות, וערבותם של בני המשפחה לחובות אלו, שגרמו לסכסוך בין האב לבין יתר בני המשפחה. אילו לא הייתה קרבת משפחה בין האב לבנו ספק אם המבקשת הייתה נעתרת לבקשת האב לפירעון חובו.

להלן יובאו עיקרי טענות המשיבה כפי שעולות מסיכומיה ומתגובתה להתנגדות:

1. לעניין הסמכות העניינית, מדובר בסכסוך עסקי לחלוטין, מדובר בסחורה שסופקה למבקשת ואי תשלום בגין אספקת סחורה זו.

2. הזמנת העבודה בוצעה מול המשיבה, בגין אספקת הפיתות וסופקו חשבוניות מס. המשיבה אף שילמה לרשויות המס בגין חשבוניות אלו ומשכך מדובר בתובענה עסקית. אין מחלוקת כי המשיבה סיפקה פיתות אלה.