אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גביית ארנונה על קרקע פנויה בתחנות הדלק ע"פ תעריף בהן מחויבת תחנת הדלק

גביית ארנונה על קרקע פנויה בתחנות הדלק ע"פ תעריף בהן מחויבת תחנת הדלק

תאריך פרסום : 03/09/2006 | גרסת הדפסה
ע"א
בית המשפט העליון
10977-03
30/08/2006
בפני השופט:
1. א' פרוקצ'יה
2. מ' נאור
3. א' רובינשטיין


- נגד -
התובע:
דור אנרגיה (1988) בע"מ
עו"ד הנריק רוסטוביץ
הנתבע:
1. עיריית בני ברק
2. מועצת עיריית בני ברק

עו"ד אילנה בראף-שניר
פסק-דין

השופט א' רובינשטיין:

פתח דבר

א.        (1) חיובי הארנונה וההתדיינויות סביבם הם מעיין בלתי נדלה של התדיינויות, באשר לסיווגים, באשר לשיעורים, באשר להקפאות רטרואקטיביות, ובכך לא מיצינו את קשת הפרשיות המוצאות דרכן לבתי המשפט. עקרונות הארנונה, להבדיל משיעוריה, נקבעים על בסיס מקומי ולא על בסיס ארצי, תוך טלאי על גבי טלאי והבדלים שאינם מוצדקים בין רשויות, ולתיקון הדברים יפה שעה אחת קודם.

           (2) הערעור הנוכחי עניינו חיובי ארנונה בתחנות דלק בעיר בני ברק, שהמערערת מחזיקה בתחומה שלוש תחנות דלק. השאלה היא גובה התעריפים שחלו בשנים הרלבנטיות על אותם חלקים בתחנות הדלק שאינם מבני התחנה ורציפיה המקורים אלא הקרקע שמסביבן.

           (3)(א) המערערת השיגה, בהמרצת פתיחה משנת 2000 בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, על תעריפי הארנונה בהם חויבה על-ידי המשיבה 1 (עיריית בני ברק - להלן: העירייה) בשנים 1990/1 - 2000. את תעצומותיה ביססה על פרשנות צווי הארנונה של העירייה שחלו בהם - כפי שיפורט להלן - שינויים לאורך השנים, ושאלה היא מה משמעותם של אותם שינויים.

               (ב) בלב הערעור עומדת השאלה בדבר חוקיותן של החלטות מועצת העירייה (המשיבה 2 - להלן: המועצה) בדבר הטלת ארנונה על קרקע כנזכר בתחנות הדלק, נוכח ההוראות המגבילות על-פי דין את תעריפי הארנונה, והמכונות "הוראות ההקפאה".

הנושא

ב.        (1) בשנת הכספים 1987/1988 הגדירה המועצה "תחנות דלק" בצו הארנונה בדרך הבאה:

"תחנות דלק - לענין ס"ק זה תחנת דלק הינה כל השטח עליו מצוי מבנה תחנת הדלק, כולל רציפי המשאבות, הסככות ומבני העזר המשרתים את התחנה, תחנות שירות לרכב, סיכה, רחיצה וכד'".

בשנת הכספים 1988/1989 נקבעה הגדרה שונה ל"תחנות דלק" בצו הארנונה:

"תחנות דלק-לעניין ס"ק זה תחנת דלק הינה כל השטח עליו מצויה תחנת הדלק, לרבות קרקע תפוסה (ההדגשה שלי - א"ר), רציפי משאבות, סככות ומבני העזר המשרתים את התחנה, תחנות שירות לרכב, סיכה רחיצה וכד'".  נוספה איפוא הקרקע התפוסה.

           (2) במהלך השנים הבאות שונתה ההגדרה לתחנות דלק בצווי הארנונה של המועצה מספר פעמים. הצד השווה שבהן הוא, שעל פי הנוסח בכל ההגדרות אוזכרו במפורש השטחים נטולי המבנים או המתקנים, כחלק מהגדרת "תחנות דלק" בצו, או לחלופין נתייחדה הגדרה מיוחדת ל"קרקע המשמשת תחנת דלק" (הדגשה הוספה - א"ר). טענת המערערת היא, כי העירייה צריכה היתה לחייב את השטחים נטולי המבנים או המתקנים בתחנות הדלק שברשותה (להלן - "הקרקע הפנויה") בתעריף השמור ל"קרקע תפוסה", או לחלופין ל"קרקע תפוסה" המסווגת בסיווג המשני של "קרקע לשימושים אחרים"; אלה נמוכים משמעותית מהתעריפים שנתייחדו ל"תחנות דלק", או ל"קרקע המשמשת תחנת דלק" (תעריפים אלו יכונו להלן - "התעריף הנמוך"). הסעד המתבקש על ידי המערערת הוא הצהרה, כי התעריפים החוקיים לשנות הכספים 1990/1 - 2000 תואמים את התעריף הנמוך, כפי שנקבע בכל אחת משנות הכספים הרלבנטיות, ולא תעריף "תחנות דלק" או "קרקע המשמשת תחנת דלק" (תעריפים אלה יכונו להלן - "התעריף הגבוה") שבהם חויבה המערערת בפועל. הביטוי "קרקע פנויה", בו אנו עושים שימוש, הוא הגדרה פיסית, קרי, קרקע שאין עליה מבנה או מתקן כאמור, ולא הגדרה הבאה בלשון הדין; "קרקע תפוסה" הוא הגדרה מוכרת בדיני המס.

ג.        (1) השאלה המשפטית שבפנינו היא, האם היתה רשאית העירייה לחייב קרקע פנויה בתעריף הגבוה על פי ההגדרה שניתנה ל"תחנות דלק" בצווי הטלת הארנונה של המועצה (להלן - "התעריף הגבוה") בשנת הכספים 1987/88? אם לא היתה העירייה רשאית לחייב בתעריף זה בשנת הכספים 1987/88, אלא רק בתעריף הנמוך, יימצא כי לא היתה רשאית לחייב בו אף בשנות הכספים 1988/89 ואילך. הטעם לכך הוא "הוראות ההקפאה" הנזכרות, אשר הגבילו את הרשויות המקומיות, החל משנת 1986, לאחר פרסום צו הטלת הארנונה של העירייה לשנת הכספים 1985/86, בהעלאת תעריפי הארנונה ובשינוי סיווג הנכסים (ראו: רע"א 3784/00 שקם בע"מ נ' מועצת עיריית חיפה, פ"ד נז(2) 481 (להלן - "עניין שקם") (השופט ריבלין); עע"ם 3874/02 עיריית חדרה נ' חברת שיקרצ'י תעשיות (1995) בע"מ (לא פורסם) (השופט ריבלין), פסקה 7 (להלן: "עניין שיקרצ'י")). בתקנה 3(ב) לתקנות ההסדרים במשק המדינה (ארנונה כללית ברשויות המקומיות בשנת 1993), התשנ"ג-1993, עוגן לראשונה במפורש האיסור על שינוי סיווג הנכס. הוראות דומות קיימות בתקנות הרלבנטיות בשנים הבאות. מסקנה לפיה בשנת הכספים 1987/88 לא היתה המועצה רשאית להטיל על קרקע פנויה את התעריף הגבוה מובילה אל מסקנה נוספת, כי גם בכל השנים הבאות לא היתה העירייה רשאית להטיל את התעריף הגבוה על הקרקע הפנויה, שכן על פי הוראות ההקפאה מתבסס תעריף הטלת הארנונה מדי שנה, על תעריף הטלת הארנונה ש"הגיע כדין" בשנה שקדמה לו (ראו למשל תקנה 7 לתקנות הסדרים במשק המדינה (ארנונה כללית ברשויות מקומיות בשנת 2000), התש"ס-2000); ועל כן אם בשנת הכספים 1988/89 לא הוטלה הארנונה על סמך התעריף שהגיע כדין בשנת הכספים 1987/88, בטל התעריף בשנת הכספים 1987/88, וחוזר חלילה בכל אחת משנות הכספים הבאות. אף שינוי סיווג "תחנות דלק" בשנת הכספים 1988/89 על ידי הוספת המלים "לרבות קרקע תפוסה", חורג מהוראות ההקפאה, שכן בהוספה זו יש כדי להטיל על הקרקע התפוסה בתחנות הדלק תעריף גבוה יותר מזה שבו הותר לעירייה לחייב את תחנות הדלק בשנת הכספים 1987/88. בדומה יימצא, כי אף בשנים הבאות לאחר שנת הכספים 1988/89, הוטל התעריף הגבוה על הקרקע הפנויה שלא כדין. לשינוי תעריף או שינוי סיווג המשפיע באופן מהותי על תעריף הארנונה נדרש אישור שר הפנים או שרי הפנים והאוצר, על פי הוראות ההקפאה. אישור תקף לעניין זה לא ניתן, לכאורה, לכל הפחות עד לשנת 1996; אז ניתן אישור, שתוקפו שנוי במחלוקת בין הצדדים.

           (2) לעומת זאת, אם יימצא כי העירייה רשאית היתה לחייב את המערערת בתעריף הגבוה בשנת הכספים 1987/88, יימצא, בסופו של יום, כי אף בשנת הכספים 1988/89 רשאית היתה המועצה להטיל על הקרקע הפנויה את התעריף הגבוה, וממילא הוספת המלים "לרבות קרקע תפוסה" בצו הטלת הארנונה לשנת 1988/1989 לא שינתה מהותית את אפשרות חיוב הקרקע הפנויה בתעריף הגבוה, והמועצה לא חרגה מהוראות ההקפאה לשנת הכספים 1988/89 והשנים שאחריה (ראו בדומה: עע"מ 104/03 קפלן ואח' נ' עיריית רמת גן, פ"ד נח(3) 769, 773-772 (המשנה לנשיא אור) (להלן: "עניין קפלן")).

           (3) בהקשר זה יודגש, כי השאלה האם בשנת הכספים 1987/88 יכלה העירייה לגבות את התעריף הגבוה של  הארנונה על הקרקע הפנויה בתחנות הדלק עוסקת בסמכות לגבייתו, ולא בשאלה האם בפועל נגבתה הארנונה על פי התעריף הגבוה. נכס שעל פי דין ניתן לחייבו בתעריף מסוים על פי צו הטלת הארנונה, אך בפועל חויב בתעריף שונה, לא תהיה מניעה לחייבו בשנה שלאחר מכן בתעריף הארנונה שניתן היה לחייבו כדין בשנה הקודמת (ראו: ע"א 5746/91 החברה לכבלים ולחוטי חשמל בישראל בע"מ נ' המועצה המקומית בית שאן, פ"ד נ(3) 876, 878-879 (השופט זמיר); עניין קפלן, עמ' 774-773; ע"ש (ב"ש) 28/90 אגד אגודה שיתופית נ' עירית דימונה (לא פורסם) (השופט גרוניס), פסקה 18 (להלן - "עניין אגד")).

פסק הדין קמא

ד.        בית המשפט קמא (ת"א (ת"א) 1937/00, השופט ישעיה) אליו עתרה המערערת לסעד הצהרתי בדבר תעריפי הארנונה הנכונים לשיטתה, דחה את תביעתה הנוגעת לשנות המס 1990/91 - 1993 בשל התיישנות, שכן, כנקבע, הוגשה התובענה ביום 8.5.00, למעלה משבע שנים לאחר יצירת חיובי הארנונה הנוגעים לשנות הכספים האמורות. לגופה של התביעה, קרי, באשר לשינויים בצווי הארנונה שלגביהם נתגלע עיקר המחלוקת, קיבל בית המשפט את עמדת המשיבות, שכן לשיטתו לא שינו השינויים בצווים לאורך השנים את העיקר, שעניינו חיוב המוטל על כלל שטח התחנה ללא פיצול לשיעורי מס שונים החלים על בניינים ועל שטח שאינו מקורה בתחנה (העשוי להיות גם שטח שבלב פעילותה של התחנה, כגון רציפים פתוחים או שטחים שמתחת לקרקע). נקבע כי בדין חייבה העירייה את המערערת בתעריף הגבוה על הקרקע הפנויה בשנת הכספים 1987/88, וממילא גם בשנים שאחריה. בית המשפט קבע, כי מתוכנה של הגדרת צו הארנונה לשנת הכספים 1987/88 עולה, "כי העסק הקרוי "תחנת דלק" כולל את כל השטח עליו מצוי מבנה תחנת הדלק", וכי אין לפרש זאת כאילו כוונת המחוקק היתה לחייב רק את המבנים המצויים בתחנת הדלק בתעריף השמור ל"תחנות דלק", שכן לא כך עולה מלשון הצו, מכוונת מחוקק המשנה - המועצה, ומתכלית החקיקה. נקבע, כי אילו ביקש מחוקק המשנה לחייב את תחנות הדלק בשני תעריפים שונים, היה עליו לנקוט בלשון מפורשת וחד משמעית. קבלת פרשנות המערערת, כך נקבע, עלולה להוביל למצב בו בתחנות דלק בהן רציפי התחנה ומשאבות הדלק אשר אינן מקורות יחויבו תחת הסיווג של "קרקע תפוסה" אף שהן ליבן ועיקרן של תחנת הדלק, ואף חלק ממתקניה של תחנת הדלק, כגון מיכלי דלק ומשאבות הממוקמים בשטחים פתוחים, יחויב אף הוא בתעריף שאינו תעריף "תחנות דלק", על אף חיוניותו לתחנה. בית המשפט קמא קיבל את הסברי המשיבות כי השינויים שנעשו בצווי הטלת הארנונה בשנת הכספים 1988/89 ואילך, נעשו לצורך "הבהרה ופישוט", ומשום כך לא היו זקוקים לאישור השרים, הנצרך רק כאשר השינוי משפיע מהותית על תעריף הארנונה. מכל מקום לשיטתו לא שינו השינויים הללו את הבסיס המשפטי, שעניינו - משנת 1987/8 - חיוב כל השטחים בתחנה, המקורים והפתוחים, לפי סיווג תחנות דלק.

הערעור

ה.        (1) בערעור נטען הן ביחס לסוגיית ההתיישנות והן ביחס לשאלת חיוב הקרקע הפנויה בתעריף הגבוה. בסוגיית ההתיישנות טוענת המערערת, כי תביעתה לא נגעה לחיובי הארנונה ולסכומי ההשבה, אלא להצהרה על חוקיותם של תעריפי הארנונה, אשר הפגם הנטען הטבוע בהם אינו נרפא לשיטתה עולמית. לעניין חיובה של הקרקע הפנויה בתעריף הגבוה נטען, כי מלשון צו הארנונה לשנת הכספים 1988/87 עולה שתעריף זה נועד אך למבנים ולמתקנים השונים המפורטים בהגדרת "תחנות דלק", ולא לקרקע הפנויה, וממילא, כאמור, הטלת התעריף הגבוה על הקרקע הפנויה החל משנת הכספים 1988/89 ואילך, נעשתה שלא כדין. נטען, כי באופן מעשי ישנם סיווגים רבים המתייחסים אך ורק למבנים שבמתקנים המסווגים, ולקרקע התפוסה הנלווית להם מתייחד תעריף ארנונה שונה. לשיטתה של המערערת, יסוד מוסד בדיני הארנונה הוא הבחנה בין קרקע שעליה בניין לבין קרקע ללא בניין, כגון רחוב, קרקע תפוסה, אדמת בניין, אדמה חקלאית או קרקע שעיקר שימושה עם המבנה. לטענת המערערת, יש הצדקה לתעריפי ארנונה שונים לבנין ולקרקע תפוסה - אף אם "עסק אחד" הם, לכל שימוש תעריף משלו. עוד נטען, כי על פי דין יש לחייב את השטח שתחתיו מצויים מיכלי תחנת הדלק בתעריף "קרקע תפוסה" ולא בתעריף השמור למבנים, שכן דין משאבת דלק על קרקע בלתי מקורה הוא ככל מתקן אחר המוצב על הקרקע ואינו מקורה, אך בענייננו עסקינן בקרקע שאין עליה דבר. וכן נטען, כי בניגוד לקביעת בית המשפט קמא, בשנת הכספים 1986/87, בה היתה הגדרת "תחנות דלק" זהה לזו של שנת הכספים 1987/88, שומת העירייה שהוציאה העירייה על הקרקע הפנויה, הוצאה לפי התעריף הנמוך של "קרקע תפוסה", ולא על פי התעריף הגבוה. בשנת הכספים 1987/88, כך נטען, שונתה שומת העירייה לקרקע הפנויה והוצאה לפי התעריף הגבוה, ובעקבות התנגדות המערערת, כך נטען, שונתה ההגדרה ל"תחנות דלק" בשנת הכספים 1988/89. המערערת מוסיפה וטוענת, כי פניית העירייה לשרי הפנים והאוצר בשנת 1996 לאישור התעריף ל"קרקע המשמשת תחנות דלק" הן לשנה זו והן לשנים שקדמו לה, מלמדת כי העירייה עצמה סברה כי עד לשנת 1996 הוטלו תעריפי הארנונה על הקרקע הפנויה שלא כדין. נטען, כי אישור השרים שניתן בשנת 1996, אינו תקף, שכן חורג הוא מן התעריף המירבי שנקבע ל"קרקע תפוסה" בתקנות ההסדרים במשק המדינה (ארנונה כללית ברשויות המקומיות בשנת 1996), התשנ"ו-1995 (להלן - "תקנות 1996"). הסמכות הנתונה לשרים על פי התקנות מוגבלת עד לתעריף המירבי הקבוע בתקנות, ומשכך, כך נטען, התעריף הרלבנטי לקרקע הפנויה בשנים 1996 ואילך, הוא התעריף המירבי הקבוע לקרקע תפוסה בתקנות ההסדרים החלות בכל שנה. בנוסף נטען, כי בפער הגבוה הקיים בין התעריף המירבי לבין זה המוטל על הקרקע הפנויה, יש כדי ללמד על חוסר הסבירות הנטענת בפרשנות בית המשפט קמא לצו הארנונה בשנת הכספים 1987/88. הפער הנטען הוא 1400%, ואחר כך 790%, בין קרקע תפוסה בתחנת דלק לקרקע תפוסה לכל שימוש אחר. בפנינו טען בא כוח המערערת כי יש לקבוע את התעריף לפי מהות השימוש ולא לפי המשתמש; אך יוטעם כי הוא לא טען לחוסר סבירות אלא לאי חוקיות.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ