גבארה קימרי נ' קווי יסוד חברה לבניה ופיתוח בע"מ

החלטה

לפני בקשתה של הנתבעת לצירוף נתבעת נוספת להליך והיא: חב' רוזדה בנייה ופיתוח בע"מ ח.פ. 512560079 ( להלן: חברת רוזדה ).

לפני התנגדותו של התובע מן הנימוק כי התיק נקבע לישיבת הוכחות וכי הבקשה סתמית ועומדת בסתירה למסמכים בכתב.

ברקע הבקשה, עומדת תביעה שהגיש התובע נגד הנתבעת לתשלום פיצויי פיטורים וזכויות סוציאליות נוספות בגין תקופת עבודתו וסיומה.

במסגרת כתב ההגנה מטעמה, ביקשה הנתבעת לדחות את התביעה נגדה מן הטעם שלא הייתה מעסיקתו של התובע. הנתבעת טענה כי חברת רוזדה היא המעסיקה של התובע.

במהלך הדיון המוקדם שהתקיים בתאריך 11/12/13 אשר התקיים בפני כבוד הרשם ( כתוארו אז ) כאמל אבו קאעוד, נטען מפי ב"כ הנתבעת כי "לא התקיימו יחסי עבודה בין הצדדים. אין לנו קשר עם החברה שהעסיקה אותו בפועל. אני מציג לביתה דין עותק מהסכם ההתקשרות בין הנתבעת לבין חברת "רוסדה בניה ופיתוח בע"מ" מי שהעסיקה לטעמנו את התובע".

בתאריך 19/12/13 הגישה הנתבעת בקשה לצירוף הנתבעת. ובתאריך 30/12/13 הגיש התובע תשובתו לבקשה.

התיק נקבע לישיבת הוכחות ליום 01/04/14 אולם נדחה מטעמי בית הדין לתאריך 02/06/14.

בתאריך 17/03/14 הגישה הנתבעת בקשה למתן החלטה בבקשה לצירוף הנתבעת.

בבקשתה טענה הנתבעת, כי חברת רוזדה הייתה מעסיקתו של התובע וכי בין הנתבעת לבין התובע מעולם לא היו יחסי עובד מעביד.

בדיון המקדמי שהתקיים ביום 11/12/13 נכח נציג הנתבעת וכך הסביר את מערכת היחסים בין הנתבעת, התובע וחברת רוזדה:

" ... אני לא יכולתי לארגן פועלים מהשטחים, חברת רוסדה ( כך בפרוטוקול ט.ח. ) הייתה מספקת את הפועלים לאתר הבניה לפי דרישה שלנו לבעלי מקצוע. לפי דרישה שלנו היינו מקבלים את הפועלים דרך חברת רוסדה. לנו בתור חברה שבונה הייתה זכות לקבל מספר עובדים. היה אפשר להוציא אישורי עבודה על שם הפרויקט. אני שילמתי את זה לשירות התעסוקה וקיזזתי מרוסדה. שילמתי לרוסדה 700 ₪ ליום בגין זוג עובדים אחד מקצועי ואחד לא. רוסדה הייתה בשטח כל הזמן והציוד היה שלה. בפועלים של רוסדה ביצעה את העבודה. רוסדה היא חברה קבלנית".

לאחר שנתתי דעתי לטיעוני הצדדים ולכלל נסיבות העניין, באתי לכלל מסקנה, כי יש להורות על צירופה של חברת " רוזדה בנייה ופיתוח בע"מ ח.פ. 512560079. ואלה הנימוקים להחלטתי:

תקנה 18 (א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991 מסמיכה את בית הדין או הרשם לצוות על הוספת בעל דין "שהיה צריך לצרפו כתובע או כנתבע, או שנוכחותו בבית הדין דרושה כדי לאפשר לבית הדין לפסוק ולהכריע ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה".

בהתאם להלכה הפסוקה, כפי שנקבעה, בין היתר, בעניין גלאט עוף [ע"ע (ארצי) 56413-02-12 מ.ב. גלאט עוף למהדרין בע"מ - זיד חרפוש (29.5.2012)]:

בתיקים מעין אלה, בהם מתעוררת שאלת זהות המעביד, יעילות הדיון וקביעת חיובי הצדדים מצדיקה צירוף כל אלה שלכאורה אפשר שהם בגדר המעבידים לדיון, על מנת שבית הדין יבחן על פי מלוא הראיות את שאלת מיהות המעביד, ויקבע באופן שיחייב את כלל הצדדים, את חבויות המעביד כלפי העובד התובע.

ראו גם: ע"ע 33625-04-12 רשת עמל 1 בע"מ - מזל אביעוז ו - 19 אחרים, 24.1.2013).

במסגרת ההליך שלפני, מתעוררת לדיון שאלה בעניין זהות מעסיקתו של התובע בתקופה הרלוונטית לתביעה. בשים לב לטענותיה של הנתבעת בעניין זהות מעסיקתו של התובע ובעניין סממני ההעסקה המתקיימים בעניינו, ונוכח הסכם ההתקשרות שהוצג בפני בית הדין במהלך הדיון המוקדם, באתי לכלל מסקנה כי בהתאם לאמות המידה שהתוותה ההלכה הפסוקה, נדרש צירופה של חברת רוזדה כנתבעת נוספת בהליך, באופן שיאפשר לבית הדין לפסוק ולהכריע ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה.

לא נעלמה מעיני העובדה, לפיה אף לטענת הנתבעת רשיון העבודה של התובע ותלושי השכר הונפקו על שמה. מכל מקום, מדובר בשניים מתוך מכלול סממני זיהוי המעסיק כפי שנקבעו בהלכה הפסוקה. בשלב זה, טרם שמיעת הראיות בהליך, לא ניתן לקבוע את זהות מעסיקתו של התובע, ומן הנכון הוא, שמכלול סממני העסקתו של התובע יעמדו בפני בית הדין בבואו להכריע בתובענה.

סוף דבר - הבקשה מתקבלת. חברת "רוזדה בנייה ופיתוח בע"מ ח.פ. 512560079" תצורף כנתבעת נוספת בתובענה.