ס"ע
בית דין אזורי לעבודה באר שבע
|
23285-02-11
14/02/2012
|
בפני השופט:
משה טוינה
|
- נגד - |
התובע:
גלית גבאי
|
הנתבע:
חברת פיתוח למושבי אזור גת בע"מע"י ב"כ עוה"ד ישראל אליאב
|
פסק-דין |
פסק דין
מבוא:
1.עניינו של פסק דין זה, תביעה שהגישה הגב' גלית גבאי (להלן: "התובעת") נגד חב' פיתוח למושבי אזור גת בע"מ (להלן: "הנתבעת") בחודש פברואר 2011, לפיצויים בשל פיטורים שלא כדין ובשל אי קיום חובת השימוע; ולהפרשי פיצויי פיטורים בעקבות פיטוריה בחודש אוקטובר 2010. סה"כ התבקש בית הדין במסגרת התביעה לפסוק לזכות התובעת סכום כולל של 33,585 ₪.
2.אין בדעתנו להתעכב בשלב זה של פסק הדין, על טענות הצדדים בעילות התביעה השונות; ולפיכך את הדיון בתביעה נפתח בבירור תביעת התובעת להפרשי פיצויי פיטורים ולאחריה נפנה לבירור טענות הצדדים בתביעה לפיצויים על פיטורים שלא כדין ובהעדר שימוע.
התביעה להפרשי פיצויי פיטורים:
3.את תביעת התובעת להפרשי פיצויי פיטורים מבקשים אנו לבחון על בסיס העובדות הבאות, והן אינן במחלוקת, כדלקמן.
4.התובעת מנהלת חשבונות במקצועה, הועסקה על ידי הנתבעת מיום 8.3.09 ועד לפיטוריה ביום 19.10.2010; פיטורים אשר נכנסו לתוקף בתום תקופת ההודעה המוקדמת, דהיינו ביום 19.11.2010.
5.התובעת הועסקה בשכר חודשי אשר עמד, נכון למועד סיום העסקתה בנתבעת, על סך של 8,000 ₪ ברוטו לחודש.
6.בהתחשב בתקופת העבודה (סה"כ 20 חודשים ושבוע) ובשכר קובע לפיצויי פיטורים (8,000 ₪ ברוטו לחודש), זכאית התובעת לפיצויי פיטורים בסכום של 13,500 ₪.
7.בפועל שילמה הנתבעת לתובעת על חשבון פיצויי פיטורים סכום של 6,513 ₪ בתחילת ינואר 2011. בנוסף שוחררו לזכות התובעת כספים הבאים על חשבון פיצויי פיטורים בתוכנית מנהלים אשר התנהלה בחב' הביטוח כלל, בסכום של 5,497 ₪ (יש לציין כי אין לקבל את טענת הנתבעת לפיה מלוא סכום פיצויי הפיטורים בגין שנת 2010 היו מובטחים במסגרת תוכנית ביטוח מנהלים בחב' הביטוח כלל, מקום שעל פי אישור חב' הביטוח כלל המצורף לכתב התביעה, תחילת הביטוח היא מה-1.2.2010).
8.יוצא מכאן כי התובעת זכאית להפרשי פיצויי פיטורים בסכום של 1,490 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.12.2010 ועד למועד התשלום בפועל.
התביעה לפיצוי על פיטורים שלא כדין וללא שימוע:
9.חובת השימוע קודם לפיטוריו עובד מחייבת קיום שימוע לעובד, קודם לקבלת ההחלטה על פיטוריו והוצאתה לפועל בדרך של מתן הודעת פיטורים. שימוע במסגרתו מועלות נגד העובד הטענות בגינן מבקש המעביד לסיים את העסקתו של העובד ולאחרון ניתנת האפשרות להתמודד מול אותן טענות בניסיון להניא את המעביד מכוונת הפיטורים.
10.בכתב התביעה ובדיון בפנינו טענה התובעת כי פוטרה בחוסר תום לב ובשרירות וללא מתן זכות השימוע.
11.מעדותה של מנהלת הנתבעת והעדה מטעמה, הגב' יפה היימן, עולות העובדות הבאות:
א.בבוקר יום 19.10.2010 הגיעה הגב' היימן למשרדי הנתבעת ומצאה את המחשב שבחדרה של התובעת דולק ועליו קבצי אקסל, אשר אינם קשורים לנתבעת.
ב.על פי אותה עדות נכנסה התובעת לעבודה בשעה 08:17, התובעת נקראה למשרדה של הגב' היימן, התבקשה לבצע עבודה של תיאום בנקים ובסיומה להיכנס אליה לשיחה.
ג.בשיחה שהתקיימה העלתה הגב' היימן טענות על טיב עבודתה של התובעת. לעניין זה סיפרה הגב' היימן בעדותה:
"... היא חזרה אחרי שהכינה את הבנקים והסתכלתי, אמרתי לה שהטלתי עליה משימות ואני לא ראיתי תוצאות ובשביל המשכורת שאני משלמת לה אני מצפה ביותר ובוודאי ובוודאי לא לעשות עבודות פרטיות, אלה הדברים שאמרתי באותו זמן... הדברים שנאמרו היו בטון מאוד קשה ולא נאמרו בסבר פנים נאות". עמ' 15 לפרוטוקול מיום 15.12.2011, שורות 9-14.
ד.השיחה המתוארת ארכה כדקה ובמהלכה לא הודיעה הגב' היימן כי בכוונתה לפטר את התובעת. גם כאן מבקשים אנו להביא את עדותה של הגב' היימן כלשונה: