גבאי נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

1.פסק דין זה עניינו תביעה שהגיש מר דוד גבאי (להלן: "התובע") בעקבות החלטת פקיד תביעות מיום 4.7.2012 (להלן: "ההחלטה") במסגרתה נדחתה תביעת התובע לדמי אבטלה מכוח הוראות חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] תשנ"ה-1995 (להלן: "חוק הביטוח הלאומי"), בנימוק כי לא התקיימו יחסי עובד מעביד בין התובע לבין מעסיקתו, כאמור בתביעה לתשלום דמי אבטלה, חברת דקל בינוי ופיתוח תעשיות כלליות (1997) בע"מ (להלן: "דקלים ובינוי").

2.בתביעה נשוא פסק הדין טען התובע, כי בינו ובין "דקלים ובינוי" התקיימו יחסי עובד מעביד מיום 1.5.09 ועד לפיטוריו ביום 1.12.2011, במסגרתם הועסק כמפקח עבודה האחראי על עבודות קבלני המשנה במיזם של החברה להקמת קניון בשדרות.

על רקע זה התבקש בית הדין לקבל את טענות התובע לקיומם של יחסי עובד מעביד בינו לבין "דקלים ובינוי" ועל יסוד הכרה זו לאשר את תביעתו לדמי אבטלה.

3.בכתב ההגנה של המוסד לביטוח לאומי (להלן: "הנתבע"), חזר האחרון על טענת פקיד התביעות, לפיה "לא התקיימו יחסי עובד מעביד בין התובע לבין חברת "דקלים בינוי פיתוח ותעשיות בע"מ" סעיף 6 לכתב ההגנה.

לחילופין טען הנתבע כי גם אם תתקבל טענת התובע ליחסי עובד מעביד בינו לבין החברה, יחסים אלה הם - יחסי עובד מעביד בין בעל שליטה בחברת מעטים (על פי הגדרת חוק הביטוח הלאומי המפנה לפקודת מס הכנסה להגדרת "בעל שליטה בחברת מעטים" ו-"חברת מעטים"), לחברה שבשליטתו.

משכך המשיך הנתבע וטען, כי גם אם הייתה מתקבלת טענת התובע לקיומם של יחסי עובד מעביד בינו לבין החברה, אין התובע מבוטח בביטוח אבטלה בהתאם להוראת סעיף 6ב' לחוק הביטוח הלאומי לפיו הוראות פרק ז' (הפרק שעניינו ביטוח אבטלה) לא יחול על בעל שליטה בחברת מעטים (ובמאמר מוסגר אוסיף, כי לפיכך פוטר החוק מתשלום דמי ביטוח אבטלה בעל השליטה בחברת מעטים, העובד בחברה ראה: סעיף 335(ה) לחוק).

4.בשים לב לטענות הנתבע נפתח בבירור הטענה האומרת כי התובע איננו מבוטח בענף ביטוח אבטלה, בשל היותו בעל שליטה בחברת מעטים; ובסוגיה זו העובדות הן כדלקמן.

5.חברת "דקלים בינוי פיתוח ותעשיות בע"מ" נוסדה בשנת 97' על ידי מר שלמה גבאי והקימה בעבר מבני תעשייה להשכרה בנווה דקלים (ראה: עדותו של מר גבאי שלמה, עמ' 7 לפרוטוקול מיום 5.6.2013 שורות 26-31).

6.בעקבות הפינוי מגוש קטיף ובעזרת כספי הפיצויים, יזמה החברה הקמת קניון בשדרות (ראה: עמ' 8 לפרוטוקול מיום 5.6.2013 שורות 1-2) ולצורך זה יצר מר גבאי שלמה קשר עם בעלי מקצוע וליווה את הליך קבלת אישור תוכנית הבניה ברשויות הרלוונטיות. כך סיפר בעדותו מר גבאי שלמה:

"אני בחרתי את האדרכלית והקונסטרוקטור, סגרתי איתם חוזה, הייתי איתם בשלבים של התכנון, תכננתי את המבנה יחד איתם, הגשתי את התוכניות לוועדות, בשלב הביצוע זה היה אצל אבא". עמ' 7 לפרוטוקול מיום 5.6.2013 שורות 23-25.

7.התובע, מר דוד גבאי, הוא אביו של מר שלמה גבאי, הבעלים והמנהל של חברת "דקלים בינוי, פיתוח ותעשיות בע"מ". התובע איננו רשום בין בעלי המניות בחברה (לעניין זה די להפנות לתעודת עובד הציבור שצירף הנתבע לתיק המוצגים האומרת בסעיף 2 כי בעל החברה הינו בן התובע, מר גבאי זאב).

8.לא נטען ולא הוכח כי על אף שבפועל מניות החברה אינן רשומות על שם התובע, התובע הוא בפועל בעל המניות המושך בחוטי החברה בעצמו או יחד עם אחרים (ראה: תצהירו של מר שלמה גבאי, סעיף 4 "מר דוד גבאי איננו ומעולם לא היה בעל מניות ו/או דירקטור ו/או בעל שליטה בחברה, לא באופן ישיר ולא באופן עקיף" ובתשובות לחקירה חוזרת נשאל מר שלמה גבאי והשיב: "ש. כשאתה אומר חברה משפחתית, החברה שייכת לאבא? ת. לא. ש. הוא מחליט? ת. לא. ש. הפרויקט שייך לו? ת. לא" עמ' 9 לפרוטוקול מיום 5.6.2013 שורות 2-7). במאמר מוסגר נוסיף כאן, כי למעט הלוואה שהעמיד התובע לרשות החברה, ועל כך נפרט להלן, לא הוכח כי התובע העמיד כספים לרשות החברה לצורך פעילותה השוטפת ו/או משך ממנה כספים וטובות הנאה – מלבד השכר אשר שולם לו כעובד.

9.מכאן שהקשר בין החברה לתובע מתמצית בעובדה כי השולט בפועל בחברה הוא מר שלמה גבאי בנו של התובע ובעל המניות בחברה הוא בן אחר; והתובע עצמו איננו מחזיק במישרין או בעקיפין במניות החברה כלל.

10.במצב דברים שבו התובע עצמו איננו מחזיק במניות החברה, בין בעקיפין ובין במישרין, לא ניתן לראות בו כ"בעל שליטה בחברת מעטים" – כטענת הנתבע, על אף ובנו הוא בעל שליטה בחברת מעטים. לעניין זה נזכיר, כי הוראות חוק הביטוח הלאומי מפנות להגדרת "בעל שליטה בחברת מעטים" לפקודת מס הכנסה. הפרשנות המחייבת את שלטונות מס הכנסה באה לביטוי בקובץ הפרשנות לפקודת מס הכנסה (חב"ק). די להפנות לעמדת נציב מס הכנסה, מר גביש, בפתח המהדורה השניה לחב"ק:

"החב"ק הפך בשנה האחרונה לכלי עזר מרכזי ביחסים שבין שלטונות המס לנישומים. הנחיות פנימיות אלה מבטאות את עמדת הנציבות באשר לפרשנות החוק ולתהליך עריכת השומות".

11.לעניין הגדרת "בעל שליטה בחברת מעטים" מפנה החב"ק לסעיף האומר:

"'בעל שליטה' – מי שמחזיק במישרין או בעקפין לבדו או יחד עם 'קרובו' ב-10% לפחות מהון המניות המונפקות או מכוח ההצבעה, או בזכות להחזיקם כאמור או לרוכשם או בזכות לקבל לפחות 10% מהרווחים או בזכות למנות מנהל".

"קרוב" על פי הסעיף האמור, הוא "בן זוג, אח, אחות, הורה, הורי הוריה, צאצא...".

12.על פי הפרשנות המופיעה בחב"ק, העובדה כי בנו של התובע מחזיק ב-10% (בפועל ב-100%) מהון המניות של חברת "דקלים ובינוי", איננה הופכת את התובע לבעל שליטה משהוא עצמו איננו מחזיק כלל במניות אותה חברה. כך מביא החב"ק את הדוגמא הבאה: