גבאי נ' בנק אוצר-החייל סניף נווה רסקו

פסק דין

1.המערער הגיש הודעת ערעור על החלטתו מיום 12.5.13, של כב' הרשם ביטון אריה בתיק תא"ק 57829/08 לפיה נדחתה בקשתו של המערער להורות על בטול פסק הדין שניתן כנגדו, במעמד צד אחד, בתאריך 21.9.09.

בהתאם להחלטתי מיום 10.6.13, הגישו ב"כ הצדדים עיקרי טיעון מפורטים, בצירוף נספחים ואסמכתאות משפטיות.

לאחר שעיינתי בכל המסמכים, הכתבים והחומר שצורף לתיק הערעור, מצאתי כי דינו של הערעור להדחות בעיקר מהטעמים שציין הרשם הנכבד בהחלטתו נשוא הערעור.

2.ב"כ המשיב טוען כי יש לבחון הבקשה לבטול פסק הדין בהתאם לתקנה 214 (א) לתקנות סדה"א שעניינה בטול פסה"ד שניתן בהליך של סדר דין מקוצר, ולא בהתאם לתקנה 201 לתקנות שנוסחה כללי לבטול החלטה שניתנה על פי צד אחד.

האבחנה, לשיטתו של המשיב, מהותית שכן בבקשת בטול לפי תקנה 214 (א) נדרש המבקש גם להציג הגנה לכאורית כדי שבעת הדיון בבקשת הבטול יוכל ביהמ"ש להדרש גם לאפשרות של מתן רשות להתגונן, כאמור בתקנה 214 (ב).

3.תקנה 214 (א) סיפא קובעת כי בטול פסה"ד יהיה לפי הוראות תקנה 201 שבה אין דרישה להצגת הגנה. בהתאם לפסיקה כאשר ביטול פסה"ד מתבקש "מחובת הצדק" אין צורך להציג הגנה אפשרית.

רק כאשר הבטול הינו במסגרת שיקול הדעת של ביהמ"ש אזי יש להציג את טענות ההגנה, ברמה הבסיסית, שכן בחינת ההגנה הינה השיקול המרכזי לבטול פסה"ד.

כמובן שכאשר דן ביהמ"ש בבקשה לבטול פסה"ד בהליך של סדר דין מקוצר, רשאי הוא, אם החליט לבטל את פסה"ד, גם ליתן לנתבע רשות להתגונן.

4.השאלה המרכזית בערעור הינה האם יש לראות את המערער בחזקת מי שנעשתה לו מסירה של כתב התביעה ושל פסק הדין, גם אם המסירה לא בוצעה בהתאם לתקנות, מכוח "עקרון הידיעה" המוכר בפסיקה.

גם החלטתו של הרשם הנכבד התמקדה רובה ככולה בעניין זה ורק בשולי ההחלטה נדרש לשאלת המסירה למערער ולבחינת הבטול במסגרת שיקולי ביהמ"ש.

5.ככל שסבור המערער כי איננו נדרש להארכת מועד להגשת הבקשה לבטול פסק הדין כאשר בקשתו מתבססת על ביטול "מחובת הצדק", בטענה של פגם בהליך, הרי שטעות בידיו.

בקשה לבטול פסק דין יש להגיש במועד הקבוע בתקנות, וככל שלא מוגש במועד יש צורך בקבלת אישורו של ביהמ"ש להארכת המועד. לעניין מועד המסירה אתייחס בהמשך.

ראה החלטת ביהמ"ש בבר"ע (ב"ש) בעניין לריסה גלקו נ' בנק דיסקונט בו נאמר בין היתר: "...הנכון הוא שבקשה לבטול פסק דין מחובת הצדק אינה משולה למפתח שמוענק למבקש ושבאמצעותו הוא רשאי לפתוח את דלתי ביהמ"ש על פי שיקול דעתו.

גם הטוען לבטול פסק דין מחובת הצדק חייב לשמור על כללי סדר הדין.

ראה גם בר"ע (ת"א) 1128/02 פנחסי ראובן נ' בנק אוצר החייל בע"מ, המוזכר בעיקרי הטיעון של המשיב.

ברור כי הגשת בקשה לבטול פסה"ד "מחובת הצדק", ללא צורך בהארכת מועד, בכל עת שיעלה ברצונו של הנתבע איננה יכולה להתקבל הן משום נוהלים מתוקנים וסדרי דין והן משום פגיעה בלתי מידתית בתובע הפועל מכוח פסק דין שניתן.

6.הדוקטרינה של "עקרון הידיעה" הוכרה בפסיקה במקרים בהם ברור כי הנתבע היה מודע לפסק הדין שניתן כנגדו, גם אם לא הומצא לו על פי הקבוע בתקנות, ובחר להתעלם מקיומו זמן ממושך וכאשר התובע מסתמך על פסה"ד ופועל לגבייתו.

עקרון הידיעה , גם אם תאמר שלא בא במקום המסירה הפורמאלית הרי שיש בו כדי להוות השתק ומניעות מהנתבע, לטעון כי לא הומצא לו פסה"ד וכאשר מנגד פועל התובע לגבייתו של פסק הדין בהליכי גביה שונים הכרוכים אף בהוצאות כספיות.

אכן "עקרון הידיעה", יוחל במקרים חריגים מתאימים בהתאם לנסיבותיו של כל מקרה כשלעצמו ובכל הכבוד אני סבור, כפי שאף סבר הרשם הנכבד, כי נסיבות העניין שכאן הינם דוגמא מובהקת למקרה בו יש להחיל את הכלל האמור, משום התנהלותו חסרת תום הלב של המערער.