גאנם(עציר) נ' מדינת ישראל

החלטה

1.בפניי ערר על החלטת בימ"ש השלום בפתח תקווה (ב-מ"ת 43525-07-11) מיום 31.7.11 (כב' השופטת ג' ציגלר), בגידרה הורה על מעצרו של העורר עד החלטה אחרת, ודחה את הדיון ליום 23.8.11, לצורך קבלת תסקיר מעצר על אודות העורר.

2.כנגד העורר ושניים אחרים הוגש כתב אישום, המייחס לעורר עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, כניסה והתפרצות למקום מגורים בצוותא חדא, גניבה בצוותא חדא, גניבת רכב בצוותא חדא, איומים, תקיפה ושיבוש מהלכי משפט.

3.על פי עובדות כתב האישום העורר ואחרים, אשר פעלו ככנופיה, קשרו קשר לפרוץ לבתי מגורים, לגנוב מהבעלים את רכבם ולהעבירו לשטחי הרשות הפלשתינאית. לכל אחד מחברי הכנופיה תפקיד ומומחיות משלו.

בתאריך 14.7.11 התפרץ העורר לבית בכפר יונה. העורר ואחרים גנבו מפתחות רכב, ובהמשך גנבו שני כלי רכב של הבעלים. נאשמים 1 ו-2 בכתב האישום נהגו בכלי הרכב הגנובים, בעוד שהעורר נהג ברכב עימו הגיעו השלושה לזירה, אשר שימש כרכב המוביל.

בהמשך, נעצרו העורר ואחרים במחסום, ובאותן נסיבות דחף העורר סייר, ואיים עליו.

4.בימ"ש קמא קבע כי כנגד העורר קיימות ראיות לכאורה, וכאשר עבר לשלב של שקילת חלופת מעצר, קבע כי להבדיל מהמשיבה 2 בבקשה (אשתו של העורר), אשר שוחררה בתנאים, לעורר עבר פלילי והחלופה המוצעת הינה חלופה במקום המגורים (ביתו), אינה נראית על פני הדברים כחלופה ראויה. לפיכך יש מקום לקבל תסקיר מעצר לגבי אפשרות השחרור, מהות הערבים המוצעים, כמו גם על העורר עצמו, בהתייחס לאפשרות חזרתו למקום מגוריו. לשם כך נדחה הדיון ליום 23.8.11.

5. בערר שבפניי צמצם ב"כ העורר את טיעוניו לעצם החלטת המעצר לצורך קבלת תסקיר, וטענתו המרכזית היא כי בימ"ש קמא טעה בכך שלא שיווה לנגד עיניו כי ההחלטה לעצור את העורר היא החלטה מפלה ביחס למעורבים אחרים בפרשה: אשתו של העורר (משיבה 2) שוחררה בתנאים מגבילים; מנאל, שלה מיוחסים ארבעה אישומים שוחררה ומחמוד אגבריה, שלו עבר פלילי מכביד, שוחרר אף הוא.

6.ב"כ המשיבה מתנגד לערר, תוך שהוא מדגיש כי יש לאבחן בין העורר לבין מעורבים אחרים בפרשה, ופירט בפני בית המשפט בטיעוניו את הנתונים והשיקולים שעמדו ביסוד שחרורו של כל אחד מהמעורבים בפרשה, אליהם התייחס ב"כ העורר בטיעוניו.

7. בנוסף, הדגיש ב"כ המשיבה כי לעורר עבר פלילי. אשתו של העורר שוחררה, בין היתר בהתחשב בכך כי מדובר בבני זוג שהיו מעורבים באותה פרשה (הורים לילדים), וחלקו של העורר בפרשה, המצטייר מכתב האישום הוא מהותי ולא שולי כלל.

8.לאחר ששקלתי את טיעוני ב"כ הצדדים, באתי לכלל מסקנה כי לא נפלה טעות בהחלטת בימ"ש קמא, וכי דין הערר להידחות.

ראשית, בימ"ש קמא היפנה את העורר לקבלת תסקיר מעצר לצורך בחינת שחרורו של העורר לחלופה, ומכאן, שאין מקום לטעון טענת אפליה בשלב הזה. ניכר מהחלטת בימ"ש קמא כי לא נשללה האפשרות שבסופו של דבר ישוחרר העורר, אם נתוני התסקיר יאפשרו זאת.

שנית, מטיעוני ב"כ המשיבה עולה כי שחרורו של כל אחד מהמעורבים האחרים נעשה משיקולים ענייניים: למנאל אין עבר פלילי, אשתו של העורר שוחררה מהטעמים שפורטו לעיל, ובוודאי שלעורר אין מה להלין על כך. מחמוד אגבריה, הוא אמנם בעל עבר פלילי מכביד, ואולם בזמנו הוא שוחרר בשלב החקירה בשל שיקולים ראייתיים, ובהמשך לא יוחסה לו עבירת ההתפרצות לדירה.

9.סוף דבר, הערר נדחה. הדיון יימשך בבימ"ש קמא כמתוכנן, ביום 23.8.11, ולאחר שיהיה מונח בפני בימ"ש קמא התסקיר, תיבחן אפשרות שחרורו של העורר לחלופת מעצר.

ניתנה והודעה היום ט' אב תשע"א, 09/08/2011 במעמד הנוכחים.

ליאורה ברודי, שופטת

הוקלד על ידי: רחלי עוז