גאנם נ' מדינת ישראל

פסק דין

בפניי ערעור על גזר דין בימ"ש תעבורה בתיק 3069-02-11 מיום 23.3.11 במסגרתו הורשע המערער בהיעדר בעבירה של נהיגה ברכב כשתוקף רישיון הנהיגה פקע וחלפו למעלה מ – 6 חודשים מפקיעת תוקפו, העבירה בוצעה ביום 31.1.11 והרישיון הקבוע פג תוקפו ב – 1.8.09.

בנימוקי הערעור ציינה ב"כ המערער כי מדובר בפקיעה בת חודשיים בלבד לאור רישיון זמני שהחזיק המערער. המערער עשה ניסיון לשלם קנסות ובשל קשיים כלכליים לא עמד בהם, עוד נטען על ידי ב"כ המערער כי בשל דיונים נוספים בענייני תעבורה שכח המערער מועד הדיון.

לגופו של עניין:

1.אין "בשכחה" נימוק המצדיק ביטול פסק דין שניתן בהיעדר.

2. הלכה היא כי רישיון זמני שפג תוקפו לא יבוא במניין לעניין סעיף 10 (א), ראה הלכת דבורה וכל אלה שבאו בעקבותיה.

3.בימ"ש זה הוציא הנחייה במסגרת פסיקה כי העונש הראוי לעבירות של נהיגה ברכב כשתוקף רישיון הנהיגה פגע וחלפו למעלה מ – 6 חודשים נע בין שלושה לשמונה-תשעה חודשים, הכל תלוי בנסיבות, מיהות העבריין, עברו התעבורתי הקודם, משך הזמן בו לא היה לנאשם רישיון נהיגה קבוע.

4.בענייננו, מדובר במי שמחזיק ברישיון נהיגה מעל שנת 89 וצבר לחובתו 35 הרשעות קודמות. חמש הרשעות חוזרות על העבירה נשוא ערעור זה, שלוש עבירות עניינן נהיגה ברכב שתוקף רישיון הנהיגה פקע פחות מ – 6 חודשים, דהיינו, עבירה זו אינה זרה למערער ועל אף זאת לא למד את הלקח והוא שב ונוהג בלא שיש בידו רישיון נהיגה.

5.מעברו עולה נהיגה ברכב לא תקין שלא נאסר בשימוש כשעבירה זו חוזרת על עצמה 7 פעמים. קרי, המערער לא מקפיד לעלות על הכביש עם כלי רכב שהנהיגה בו בטוחה למערער ובכלל למשתמשים בדרך. בית המשפט רואה בחומרה עבירות אלה.

6.לאחר ששקלתי כל הצריך לעניין, עונש הפסילה יעמוד על 5 חודשים החל מהיום בו הופקד הרישיון.

ניתן והודע היום י"ב אלול תשע"א, 11/09/2011 במעמד הנוכחים.

נגה אהד, שופטת בכירה

הוקלד על ידי: רחלי עוז