גאורגי נ' טלרון מצברים בע"מ

החלטה

בהחלטה מאמש ניתן צו זמני המונע את פיטוריו של המבקש וזאת עד להכרעה בתיק העיקרי. בהחלטה זו ימסרו נימוקי ההחלטה.

רקע עובדתי כפי שעולה לכאורה מהראיות שהוצגו בפנינו

המבקש מועסק במקום העבודה הנוכחי ברציפות מאז נובמבר 2003, כאשר הבעלות במקום עבודתו השתנתה במהלך השנים והחל מאפריל 2011 המשיבה היא הבעלים של מקום העבודה.

בעבר, ולרבות מספר חודשים בתקופת הבעלות של המשיבה, ביצע המבקש תפקיד מחסנאי ובמהלך השנה וחצי האחרונות הוא מועסק כנהג הפצה. את עבודתו האחרונה מבצע המבקש על רכב מעל 4 טון מסוג C1 (להלן – רכב ג').

בשלהי שנת 2013, עקב אבחנות רפואיות נקבע כי המבקש אינו כשיר לנהיגה על רכב ג' (נספח ד' לבקשה – מכתב רשות הרישוי מיום 24/10/13). באותו מכתב נרשם שהמבקש רשאי להמשיך ולנהוג ברכב מסוג ב' ללא הגבלות.

ביום 8/12/13 זומן המבקש לשימוע לפני פיטורים, כאשר סיבת הפיטורים הייתה חוסר יכולתו להמשיך ולנהוג ברכב ג'. השימוע התקיים ביום 24/12/13 ובעקבותיו הוחלט על פיטוריו של המבקש החל מיום 31/1/14 (החלטת המשיבה מיום 29/12/13 צורפה כנספח ט' לבקשה).

ביום 19/12/13 פנו עובדי סניף צפון במשיבה אל מנכ"ל החברה וביקשו לאפשר למבקש לעבוד כמחסנאי עד שיבריא ממחלתו ויוכל לחזור לעבודתו כנהג משאית. המשיבה לא הכחישה את קבלת המכתב, אולם לא ציינה כיצד השיבה לו, אם בכלל.

ביום 13/1/14 הגיש המבקש בקשתו זו למתן סעדים זמניים.

ההליך שבפנינו וטענות הצדדים

לאחר שהמשיבה הגישה תגובתה לבקשה התקיים ביום 23/1/14 דיון במעמד הצדדים, בסופו הוסכם שפיטורי המבקש יעוכבו עד ליום 2/3/14, על מנת לבחון את אפשרות המשך העסקתו של המבקש. הוסכם שהמבקש יציע למשיבה הצעות עבודה חלופיות בהן יוכל להשתלב נוכח מגבלתו הרפואית וכי המשיבה תפנה למשרד הכלכלה על מנת להתייעץ בדבר ההתאמות האפשריות בנסיבות העניין, אשר יאפשרו את המשך העסקתו של המבקש.

בסופם של דברים, משעמדה המשיבה על עמדתה, כי יש להפסיק את עבודתו של המבקש, התקיים דיון בבקשה ביום 23/2/14.

בטרם הדיון, עדכנה המשיבה שאכן פנתה למשרד הכלכלה ואולם נענתה, כי המשרד אינו מעניק סיוע כספי למקרים של מוגבלות כדוגמת זו של המבקש. עוד עדכנה, שלצורך קבלת ייעוץ ביחס להתאמות אפשריות שיאפשרו המשך העסקתו של המבקש, ביקרה נציגת משרד הכלכלה בחברה, ולאחר שסקרה את כל התפקידים הקיימים בסניף, הודיעה שתוכל להעריך את התאמתו לדרישות התפקיד רק לאחר שישוב לכוחותיו וניתן יהיה לאמוד את יכולותיו וכישוריו, כל זאת נוכח העובדה שהמבקש שהה באותה עת בחופשת מחלה לאחר ניתוח (ראה להלן).

באשר להצעותיו של ב"כ המבקש, להעסיק את המבקש כמחסנאי ולחלופין כנהג הפצה ברכב ב', הבהירה המשיבה שהן אינן ישימות, הן מחמת שהמבקש אינו כשיר כלל לחזור לעבודה, והן מחמת שהמשיבה לא הייתה שבעת רצון מעבודתו כמחסנאי ואינה יכולה לשבץ את המבקש על רכב ב', בהעדר רכב פנוי. ביחס לשני התפקידים הבהירה, שנדרש להם רישיון לנהיגה על מלגזה, אך עם שלילת רישיון ג' של המבקש נשלל גם רישיונו לנהוג על מלגזה.

המבקש הודיע לפני הדיון, שביום 3/2/14 אושפז לצורך ניתוח שנועד לפתור את הבעיה הרפואית שהובילה למגבלותיו הנדונות והוא שוחרר לביתו לאחר הניתוח ביום 6/2/14, עם המלצת רופא ל- 14 ימי מחלה. לאחר בדיקה רפואית נוספת שנערכה למבקש ביום 11/2/14 קיבל אישור רפואי להעדר מעבודתו עד ליום 11/3/14 (הודעת המבקש מיום 17/2/14).

במסגרת הדיון שהתקיים בפנינו ביום 23/2/14 כשלו ניסיונותינו להביא את הצדדים לכדי הסכמות ביחס להמשך עבודתו של המבקש עד לסיום הבירור הרפואי בעניינו. יחד עם זאת, הוסכם שיחסי העבודה בין הצדדים ימשכו עד תום ימי המחלה שקיבל בכפוף לצבירה הקיימת לו. לא היתה מחלוקת כי עבודתו של המבקש תמשך לפחות עד תום תקופת המחלה שנקבעה עד ליום 11/3/14.

בהודעה מיום 9/3/14 מסר המבקש, שהוא נמצא כשיר לחזור לעבודה החל מיום 12/3/14, אך טרם הוחזר לו הרישיון לנהוג ברכב ג' והוא פועל לצורך זה.

הצדדים סיכמו טענותיהם בכתב: מחד טוען המבקש כי פיטוריו מנוגדים לסעיף 8 א' לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות תשנ"ח-1998 (להלן גם – חוק שוויון הזכויות), וכי קיימת אפשרות להמשיך ולהעסיקו במסגרת המשיבה בעבודה מותאמת ליכולותיו הזמניות. מנגד טענה המשיבה, שהמבקש מנוע כבר מחודש אוקטובר מלנהוג על רכב ג', והיא פעלה במסגרת יכולותיה להמשיך את העסקתו מספר חודשים נוספים (כמחסנאי), אלא שבשלב זה, משלא הוחזר לו רישיון הנהיגה הנדון ואין הוא כשיר לבצע את תפקידו ואין לדעת מתי יהיה כשיר לכך, אין לחייבה להמשיך ולהעסיקו בתפקיד אחר. המשיבה התייחסה לכך שמדובר בסניף המעסיק 14 עובדים בלבד, כך שקיים קושי למצוא למבקש תפקיד חלופי ועוד הפנתה לכך שמצבה הכספי אינו מאפשר להמשיך ולהעסיק את המבקש מבלי שהוא משרת את צרכיה.

שני הצדדים צירפו לעיוננו את חוזה העסקתו של המבקש, אשר נחתם ביום 8.5.11 (בסמוך למועד רכישת מקום העבודה ע"י המשיבה) ולפיו הוא יועסק בתפקיד מנהל המחסן. המשיבה הפנתה לכך שחרף האמור בחוזה, המבקש אישר בחקירתו שלאחר חתימת החוזה ולפני כשנה ומחצה הועבר לתפקיד נהג הפצה, מכיוון שהמשיבה לא היתה מרוצה מעבודתו במחסן וכחלופה לפיטוריו.

דיון והכרעה