גאגולאשבילי נ' קיבוצי שער הנגב חברי עוף קור (1997) בע"מ ואח'

פסק דין

1.התובע הגיש תביעה נגד הנתבעות לקבלת כספים המופקדים בפוליסה הצבורים על שמו אצל נתבעת 2 אשר נועדה להסדיר כיסוי של פיצויי פיטורים שישולמו לעובדים שעבדו אצל נתבעת 1.

2.התובע עבד אצל נתבעת 1 תקופה של 3 שנים, בין השנים 1977-1980. לטענתו הצטברו כספים אצל נתבעת 2 בסך של 6,000 ₪ והוא מבקש לקבלם.

3.בדיון ביום 27.2.14, אישר התובע שהוא עזב את העבודה מרצונו והוא לא זוכר אם קיבל פיצויי פיטורים. נציגת נתבעת 1, הגב' פלורה איצקוביץ' אמרה בדיון כי כל עובד שעבד אצל הנתבעת גם פוטר וגם התפטר, קיבל את מלוא פיצויי הפיטורים. אמנם הנתבעת לא הציגה מסמכים מאחר שהתובע סיים את עבודתו לפני למעלה מ- 34 שנה, אולם גב' איצקוביץ' טענה שהיא עובדת אצל נתבעת 1 כבר משנת 1979. התובע אישר שהוא לא זוכר אם הוא קיבל פיצויי פיטורים.

4.נתבעת 2 הציגה מכתב שנשלח לתובע בשנת 2006 ולפיו התקבלה אצל נתבעת 2 דרישה למעסיק (נתבעת 1) לקבלת כספי פיצויי הפיטורים הצבורים בפוליסה, הואיל ולטענת נתבעת 1 מלוא פיצויי הפיטורים להם היה זכאי התובע שולמו לו. באותו מכתב נכתב לתובע שאם יש לו הסתייגות, עליו להודיע תוך 60 יום. מכתב זה חזר ולא נמסר לתובע.

5.נתבעת 1 טענה כי בין השנים 1979-1981 הופרשו על ידה, סכומים עבור פוליסות ביטוח שנערכה עם חברת "שמשון" שלימים מוזגה עם הנתבעת 2 – מגדל חברה לביטוח בע"מ , אשר נועדו להסדיר כיסוי (חלקי) של סכום פיצויי פיטורים שישולמו לעובדים. לטענתה ההפרשה לביטוחים אלו, על חשבון פיצויים, בוצעה על ידי הנתבעת בלבד, בלא שהעובדים עצמם תורמים סכום כלשהו מתוך משכורתם לדבר. לטענתה העובדים גם לא היו צד לפוליסה שנערכה, אין הם חתומים אליה, ואין להם זכויות בה מעבר למוגדר בה מפורשות.

6.נתבעת 1 טענה שכמקובל בסוג פוליסות כאלו, וכך גם סוכם במקרה זה בין הנתבעת לבין חברת הביטוח, מהותה של פוליסה מסוג זה היתה, בין היתר, כי במקרה של פיטורי עובד מעבודתו, הנתבעת היתה זכאית לקבל בגין הפוליסה סכום לכיסוי שיעור פיצויי הפיטורים אשר שולמו על ידה ישירות לעובד (וזאת בשיעור הרכיב שהופרש על ידה לפוליסת הביטוח).

נתבעת 1 הפנתה לסעיף 2 לתנאים המיוחדים לביטוח שנערך, אשר קבע כי:

"...הודיע בעל הפוליסה כי המבוטח עזב את העבודה אצלו בנסיבות שאינן מזכות את המבוטח בפיצויי פיטורים, או שבעל הפוליסה שלם לו במישרין את הפיצויים המגיעים לו לפי חוק פיצויי פיטורים, יהי בעל הפוליסה רשאי לפדות את הפוליסה...".

7.טענות נתבעת 1 לא נסתרו ע"י התובע ונתבעת 2.

8.בתום הדיון ביום 27.2.14, אפשרתי לתובע, לבקשתו, להודיע עד ליום 10.3.14, האם הוא מתכוון להיות מיוצג והאם בכוונתו להגיש ראיות נוספות או טיעונים נוספים וקבעתי שאם לא תתקבל הודעה, פסק הדין יינתן על סמך החומר המצוי בתיק ובכלל זה על סמך דברי גב' איצקוביץ' לפיהם כל העובדים קיבלו פיצויי פיטורים ובכלל זה גם התובע.

9.התובע לא מסר כל הודעה. בנסיבות הללו, לאור דברי נציגת נתבעת 1 ולאור דברי התובע עצמו, לא מצאתי שהתובע זכאי לקבל פיצויי פיטורים בגין סיום עבודתו אצל נתבעת 1 ולכן הכספים הצבורים ע"ש התובע אצל נתבעת 2, יוחזרו לנתבעת 1.

10.כאמור, תביעת התובע לקבלת הכספים בפוליסה המופיעה על שמו אצל נתבעת 2, נדחית. נתבעת 2 תעביר את הכספים הצבורים על שם התובע לידי נתבעת 1.

11.למרות התוצאה אליה הגעתי, אין צו להוצאות.

ניתן היום, י"א אדר ב תשע"ד, 13 מרץ 2014, בהעדר הצדדים.