ב' נ' בללתי ואח'

1. בפני בקשה לעיכוב ביצועה של החלטה שנתן בית המשפט המחוזי מרכז-לוד ביום 16.2.2021 (פש"ר 49269-01-17, השופט מ' קרשן). בית המשפט המחוזי הורה על שינוי של תנאי ההפטר המותנה שניתן בעניינו של המבקש במסגרת הליך פשיטת רגל, וקבע כי עליו לשלם לנושיו את מלוא חובותיו המאושרים.

רקע והליכים קודמים

2. ברקעה של הבקשה שבפני עומד הליך פשיטת רגל שמתנהל בבית המשפט המחוזי בעניינו של המבקש. במסגרת ההליך ניתן ביום 16.2.2017 צו כינוס לנכסיו. המשיב 1 מונה למנהל המיוחד ולאחר מכן לנאמן על נכסיו של המבקש (להלן: הנאמן). בהמשך אושרו תביעות חוב נגד המבקש בהיקף העולה על 800,000 שקלים.

3. ביום 11.11.2019 בית המשפט המחוזי הכריז על המבקש כפושט רגל ואישר תכנית לפירעון חובותיו (להלן: התכנית או תכנית הפירעון). במסגרת התכנית נדרש המבקש להוסיף לקופת הכינוס סך של 375,000 שקלים בתוך 24 חודשים, קרי, עד לחודש נובמבר 2021, על דרך תשלום של 1,000 שקלים בכל חודש והיתרה בהגיע המועד האמור. תוספת זו אמורה הייתה להעמיד את קופת הכינוס על סך כולל של 717,000 שקלים. בהתאם לכך, נושיו של המבקש היו צפויים לקבל דיבידנד בשיעור של 88.29% ברוטו מסך חובם המאושר (וכ-80% נטו לאחר ניכוי שכר טרחה והוצאות ההליך). יצוין כי עמידה בתכנית הייתה אמורה להביא לכך שדירת המגורים של המבקש ורעייתו לא תמומש, לבקשתם (להלן: הדירה). בית המשפט המחוזי הורה על מתן צו הפטר למבקש בכפוף לעמידה בתכנית (להלן: ההפטר המותנה).

4. ביום 25.1.2021 פנה בא-כוחו של המבקש לנאמן בבקשה לאישורה של עסקת מכר שנסבה על הדירה, כך שהתמורה ממכירתה תועבר לקופת הכינוס והוא יקבל הפטר מלא. הנאמן בדק ומצא כי התמורה שתתקבל מעסקת המכר, לאחר ניכוי חוב המשכנתה, תניב למבקש סך של 940,000 שקלים (ואף רעייתו תקבל סכום זהה).

5. על רקע האמור, ביום 28.1.2021 פנה הנאמן לבית המשפט המחוזי בבקשה לשינוי תנאי ההפטר המותנה לפי סעיף 181 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980. עמדת הנאמן הייתה כי בנסיבות שנוצרו ולנוכח כוונתו של המבקש למכור את הדירה, מוצדק להורות על כך שישלם לנושיו את מלוא החובות המאושרים (קרי, שהדיבידנד יעמוד על שיעור של 100%). בית המשפט המחוזי הורה למבקש להשיב לבקשת הנאמן בתוך 14 ימים, אך הוא לא עשה כן.

6. בית המשפט המחוזי קבע בהחלטתו, כי במקרה שבו לאחר מתן הפטר מותנה מתברר כי החייב יכול לפרוע את מלוא חובותיו המאושרים, מן הראוי לשנות את התכנית שנקבעה לו. לפיכך, בית המשפט המחוזי הורה על שינוי תנאיו של ההפטר המותנה בעניינו של המבקש, כך שהדיבידנד לנושים יעמוד על שיעור של 100% נטו בתוספת הוצאות ההליך. עוד נקבע כי על הנאמן לערוך תחשיב בתוך 14 ימים ביחס לסכום שעל המבקש להוסיף לקופת הכינוס. בכפוף לכך, הורה בית המשפט המחוזי כי הנאמן יוכל לאשר את העסקה למכירת הדירה.

7. המבקש הגיש לבית המשפט המחוזי בקשה לעיון חוזר בהחלטה ובה טען כי לא התקשר בעסקה למכירת הדירה, אלא רק שקל לעשות כן. ביום 11.3.2021 דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה האמורה. בעשותו כן קבע בית המשפט המחוזי כי די היה בכך שהמבקש הביע באופן קונקרטי את כוונתו למכור את הדירה כדי לשנות מהאיזון שנקבע במסגרת תכנית הפירעון בין אינטרס הנושים לבין זכויות החייב בהליך פשיטת הרגל. זאת, בפרט מאחר שבית המשפט המחוזי נמנע בעבר מלהורות על מימושה של הדירה, חרף הפגיעה הכרוכה בקופת הכינוס, אך בשל הרצון שהביע המבקש להוסיף ולהתגורר בה.

8. ביום 21.3.2021 הגיש הנאמן לבית המשפט המחוזי תחשיב ביחס לסכום המעודכן שעל המבקש להפקיד בקופת הכינוס עד למועד המקורי שנקבע בתכנית – חודש נובמבר 2021. מבלי להידרש לפרטים יצוין כי במישור המעשי סכום זה גבוה ב-225,000 שקלים מן הסכום המקורי שנקבע בתכנית הפירעון.