ב"ל 9413-08-13 ש' נ' המוסד לביטוח לאומי

1.זהו ערעור המערער על החלטת ועדה רפואית לעררים מיום 22.6.13 לענין נכות כללית (להלן- הועדה, ההחלטה). בהחלטה קבעה הועדה למערער 42% נכות משוקללת.

2. לטענת המערער בנימוקי הערעור המתוקנים שהגיש (בשלישית): הועדה לא התיחסה לכלל ליקויו כפי שמתבטאים מסכום רפואי שהונח בפניה , מיום 28.2.13; לא התייחסה לתלונותיו בענין לחץ דם ושומנים ולכאבי הראש מהם סובל, ולא למחלותיו הנוספות- על הוועדה היה להתייחס אל כל עניין רלבנטי העולה מן המסמכים, אף אם לא נטען במפורש בערר או בפני הוועדה, קו"ח כשהדברים נטענו; הועדה לא התיחסה למצבו הפסיכיארי הנפשי כנדרש וההחלטה אינה תואמת את הממצאים שהונחו לנפיה.- לטעמו של המערער בענין זה היה עליה לקובע נכות על פיס עיף אחר מקנה שעור נכות גבוה יותר, וזאת בלא הנמקה.; הפרוטוקול אינו מפורט ומנומק מספיק ותכון ההלטה אינו ברור.

המערער אף השיג על הרכב הוועדה- ואולם בדיון המקדמי מיום 9.3.14 חזר בו מטענה זו.

לא למותר לציין כי באותו דיון ציין לפרוטוקול אף "אין לנו מסמכים רפואיים נוספים לתקופה הרלבנטית, אולם לטענתנו מאחר שתובע טען בפני ועדה כי הוא סובל מליקוי מסוים, על הוועדה להתיחס לליקוי.."

נוכח טענותיו עותר המערער כי בית הדין יורה לוועדה לבחון את כלל בעיותיו , וליתן החלטה מנומקת ומפורטת.

3.בתשובתו טוען המשיב כי אף לאחר שניתנה למשיב הזדמנות לתקן את נימוקי הערעור תוך המצאת מסמכים רפואיים לביסוס טענותיו, לא צורף לבד מהמסמך שצוין לעיל שאין בו כדי לסתור קביעה כלשהי מקביעות הועדה; הטיעון לענין הנכות הנפשית הוא טיעון רפואי המוסווה בטיעון משפטי; הטיעון לענין לחץ דם אינו מבוסס בכל מסמך רפואי רלבנטי ואילו לענין השומנים בדם נקבעה נכות בגין היפר כולסטומיה.

הכרעה

4.ערעור על החלטת ועדה רפואית לעררים יהא, על פי החוק, בשאלה משפטית בלבד. בית הדין אינו יושב כערכאת ערעור על הכרעותיה הרפואיות של הוועדה.

על פי הפסיקה, במסגרת זו , יבדק האם נפל פגם משפטי בהחלטות הוועדה- האם הוועדה טעתה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, הסתמכה על שיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת אותה (עב"ל 10014/98 יצחק הוד- המוסד פד"ע לד 213). בין היתר נקבע כי על הוועדה לנמק החלטותיה נימוק מפורט אשר יהא בו כדי לסבר לא רק את אזנם של רופאים אלא גם את אזנו של בית הדין באופן שיאפשר פיקוח שיפוטי על פעולתה (דבע מג 01-1356 מרדכי לביא- המוסד פד"ע יז 130, דבע לה/01-129 שריקי – המוסד פד"ע ז, 206 ועוד). כן נקבע כי על הוועדה להתיחס לכלל המסמכים המובאים בפניה ובכלל זה לחוות דעת המובאות לפניה התיחסות עניינית ומנומקת (דב"ע ל0-15 אשר בטרמן- המוסד פד"ע ב147, דבע לד 0-258 יגאל הניג-המוסד פד"ע ו 225

5.משמעבירה אני את החלטת הועדה במבחני החוק והפסיקה, מוצאת אני כי אין מקום להתערבות בית הדין בהחלטתה, מן הטעמים שיפורטו להלן.

6.ביחס לכל אחד מן הליקויים המצוינים בכתב הערעור נתנה הוועדה דעתה באופן ספציפי ואף קבעה אחוזי נכות- כך הדבר ביחס לנכות הפסיכיאטרית, (בענין זה אף קיבלה את הערר שלפניה), כך ביחס לשומנים בדם ולמחלות הלב, וכן לכאבי הראש (נקבעו נכויות בשל מחלת לב אסכמית , בשל היפרכולסטומיה, ובגין כאבי ראש-טראומה מוחית).

7.אשר לטענה בדבר בעיית לחץ דם, שאותה ציין המערער לפניה- המסמך הרפואי מיום 28.1.13 אף הוא אינו תומך בטענה זו ומשכך אין למצוא פגם בהחלטת הועדה אשר לא מצאה מקום לקבוע נכויות בענין זה על אף תלונת התובע לפניה. (לא למותר לציין כי בניגוד לנטען על ידי המערער, המסמך שהוצג בפני הועדה היה ממועד סמוך למועד המסמך האמור שצורף לנימוקי הערעור- מסמך מיום 11.2.13. מכל מקום ,כאמור, גם המסמך דנן המאוחר בימים ספורים והמסכם מצבו של המערער אינו מציין כי המערער סובל מיתר לחץ דם).

8.נוסיף לענין הנכות הפסיכיאטרית, כי צודק המשיב בטענתו כי נימוקי הערעור במהותם הם רפואיים ולא בשאלה משפטית. הועדה פרטה באופן נרחב המסבר את האוזן, את הנימוקים המביאים אותה לכלל מסקנה כי יש לקבל את הערר ולקביעה בדבר חלותו של סעיף 34(ב) (3) כולל אף בחינת חומר שהוצג בפניה.

9. אף המערער עצמו טוען כי אין בידיו מסמכים רפואיים בגין התקופה הרלבנטית. משכך ומשבחנה הוועדה את שלפניה כולל בדיקתו של המערער, ומשאף המסמך שצורף אין בו בכדי להוסיף מעבר לנתונים אליהם התיחסה הועדה ואשר ביחס אליהם נסוב הערעור (לב, נפשי, ל"ד, היפרכולסטומיה)- לא ניתן לומר כי נפל פגם משפטי בהחלטת הוועדה או כי יש מקום להשיב אליה את ענינו של המערער.

10. נוכח האמור נדחה הערר.

11. משעסקינן בהליך מתחום הבטחון הסוציאלי, אין צו להוצאות.

12.ניתן להגיש בקשה לרשות ערעור על פסק דין זה תוך 30 ימים מיום המצאת פסק הדין לצדדים.