פלוני נ' המוסד לביטוח לאומי

לפנינו תביעת התובע להכיר בפגיעה בריאותיו, כפגיעה בדרך המיקרוטראומה בהתאם לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995 (להלן: "החוק").

המל"ל דחה את תביעת התובע במכתבו מיום 20.11.2023.

מכאן, התביעה שלפנינו.

התובע הגיש תצהירים מטעמו ובדיון שהתקיים ביום 24.6.2024 הסכימו הצדדים על העובדות הרלוונטיות בתיק ולעניין מינוי מומחה בתחום הרפואה התעסוקתית.

להלן העובדות הרלוונטיות:

התובע יליד X.X.1964.

התובע עובד כרתך בערך משנת 1984 ועד 2023 (כ-40 שנה).

מקום עבודתו האחרון היה "נטע עופר יצור מכליות" כאשר על פי דו"ח מעסיקים במהלך השנים היו לתובע מעסיקים רבים.

התובע עבד כ-6 ימים בשבוע, כ-10 שעות עבודה ביום, מתוכן כ-5 שעות בריתוך וביתר השעות התובע עסק בהשחזות, חיתוך ברזים, מדידות ופעולות נוספות הקשורות לייצור.

במסגרת עבודתו התובע ריתך מוצרי ברזל לרבות ברזל מגוולן וברזל צבוע והיה חשוף לתוצרים של ריתוך זה.

עיקר הריתוך בוצע באמצעות אלקטרודות, כאשר בשנים האחרונות התובע עשה שימוש מועט בשיטות של ריתוך על ידי גזים כגון 2 SO, ארוגן ואטוגן.

התובע עשה שימוש במסכת רתכים.

התובע עישן החל מגיל 17 ועד כחודשיים לפני מועד מתן החלטת המינוי, כקופסא ביום, בכפוף למפורט בחומר הרפואי.

מצבו הרפואי בהתאם לחומר הרפואי.

מינוי מומחה רפואי וחוות דעתו

בהחלטתנו מיום 19.8.2024 מונה ד"ר מריו סקולסקי, רופא תעסוקתי, לשמש מומחה יועץ רפואי (להלן: "המומחה"), לשם מתן חוות דעת רפואית בעניין הקשר הסיבתי בין תנאי עבודתו של התובע לבין מצבו הרפואי.

ביום 3.9.2024 התקבלה לתיק חוות דעת המומחה. המומחה קבע כלהלן:

"התובע אובחן כסובל מ- Chronic Obstructive Lung Disease (COPD) עם שינויים אינטרסטיציאליים תת פלוראליים דו צדדי Interstitial Lung Disease, Emphysema. כמו כן אובחן עם Pulmonary Nodule.

בנוסף התובע אובחן כסובל מ  Tobbaco Use Disorder, Heavy Smoker. על פי העובדות שנקבעו על ידי כבוד בית הדין, התובע עישן החל מגיל 17 ועד לפני כחודשיים, כקופסא ביום. מדובר על עישון של כ- 20 סיגריות ליום משך כ- 43 שנה.

...

במקרה של התובע קשה לקבוע אם מחלתו הריאתית נגרמה מהעישון הממושך מאוד והמופרז משך כ- 43 שנה, מהחשיפות בעבודתו בתקופה ממושכת של כ- 40 שנה, או מהשילוב בין השניים.

הנני סבור כי במקרה זה קיימת תרומה משמעותית הן לעישון והן לעבודה.

אינני מסוגל לקבוע באופן מדויק את התרומה של כל גורם סיכון (עישון מחד וחשיפות בעבודה מאידך). כבוד בית הדין קבע כי הוא עבד "כ- 10 שעות עבודה ביום מתוכן כ- 5 שעות בריתוך וביתר השעות התובע עסק בהשחזות, חיתוך ברזים, מדידות ופעולות נוספות הקשורות לייצור.

נכון כי הוא עבד כחצי יום עבודה בריתוך, אך ביתר שעות העבודה הוא גם נחשף לאבק מתכת (כגון בחיתוך ברזים).

הנני סבור כי לא ניתן לשלול כי החשיפות המשולבות לעשן של סיגריות ולעשן של ריתוך גרמו שתיהן להתפתחות המחלה. כמו כן, לעניות דעתי, לא ניתן לשלול כי החשיפה לעשן של ריתוך משך כ- 40 שנה גרמו להחמרה במצבו של התובע.

לכן הנני נוטה לתת לתובע ליהנות מחמת הספק. אי לכך, הנני בדעה כי אכן ניתן לקבוע בסבירות של מעל 50%, כי החשיפה או חלקה אכן גרמו במידה זו או אחרת לליקוי או להחמרתו, וזאת מחמת הספק".

בהמשך, לבקשת הנתבע, הופנו למומחה שאלות הבהרה כאשר המומחה השיב על השאלות בחוות דעתו מיום 4.6.2025. בין היתר למומחה הופנתה השאלה הבאה:

"2.1 בחוות דעתך ציינת שמתקיימות בתובע המחלות – COPD, אמפיזמה, מחלת ריאות אינרסטצאלית, נודולים ריאתיים.

מהם התימוכין ו/או ההסברים לגבי הקשר הסיבתי בין תנאי עבודתו של התובע לבין התפתחות כל אחת מן המחלות הנ"ל? ככל שישנם תימוכין כאמור, נא הפנה אליהם. ככל ולא- האם יש בכך כדי לשנות מקביעתך?".

במסגרת תשובתו חזר המומחה על הסבריו כפי שפורטו במסגרת חוות דעתו הראשונה ואשר צוטטו לעיל. כמו כן, ציין המומחה את הבאים:

"התימוכין לגבי הקשר הסיבתי הוסברו במסגרת חוות הדעת. עלי להדגיש כי במקרה הנוכחי קשה היה לקבוע מה החלק היחסי של העישון המופרז ומה החלק היחסי של העבודה בגרימת המחלה של התובע. כפי שצוין בחוות הדעת "הנני נוטה לתת לתובע ליהנות מחמת הספק".".

המומחה נשאל מספר שאלות על מאמרים שהוא הפנה אליהם במסגרת חוות דעתו ונשאל על הקשיים באותם מאמרים, והוא הסביר, כי חוות הדעת מבוססת על 13 מאמרים ולא על מאמר אחד.

בנוסף, הופנתה למומחה השאלה הבאה:

"2.7. בחוות דעתך בעמ' 6-7 ציינת שאינך מסוגל לקבוע באופן מדויק את הגורם למחלות שאובחנו בתובע, ואף חזרת על כך שהנך "נותן לתובע ליהנות מחמת הספק".

האם לדעתך לא מתאים יותר לקבוע שהספק יתפרש בהתאם לקונצנזוס שבספרות הרפואית לגבי עישון סיגריות (אדרבא עישון כבד כבנסיבות כאן)? ככל ולא אנא נמק.".

על כך השיב המומחה:

"נא ראה תשובה לשאלה 2.1 לעיל.

לעניות דעתי, לתת לתובע ליהנות מן הספק פרושו לאשר או להחליט בנטייה אשר מיטיבה עם התובע. באנגלית מבטאים to benefit from the doubt. הביטוי בשאלה נוטה דווקא להחמיר עם התובע ("לקבוע שהספק יתפרש בהתאם לקונצנזוס שבספרות הרפאית לגבי עישון סיגריות"). השאלה מנוגדת ממש למושג ליהנות מחמת הספק.".

הנתבע הגיש ביום 12.6.2025 בקשה למינוי מומחה אחר/נוסף.

לאחר קבלת תגובת התובע נעתר בית הדין לבקשה, כאשר ההחלטה נומקה כדלקמן:

"כפי שפורט לעיל, המומחה בתיק זה התלבט מאוד לגבי חוות דעתו וציין, כי קשה לקבוע האם מחלתו הריאתית של התובע היא כתוצאה מהעישון המופרז והממושך או כתוצאה מתנאי העבודה או מהשילוב בין השניים, כאשר הוא סבר שקיימת תרומה משמעותית הן לעישון והן לעבודה ומסקנתו בחוות דעתו ניתנה במטרה לתת לתובע ליהנות מחמת הספק בעניין זה. המומחה ציין, כי בספרות הרפואית קיים קוצנזוס באשר לעישון סיגריות כגורם העיקרי להתפתחות של COPD.

בנסיבות אלו ולאור התלבטות המומחה בשאלת הקשר הסיבתי, ומאחר וחוות דעתו הסתמכה בעיקר על כך ש"לא ניתן לשלול" ולא עולה ממנה קשר סיבתי פוזיטיבי ברור, ובשים לב להנחיות של נשיאת בית הדין הארצי לעניין שיקול הדעת הרחב המוקנה לבית הדין בהחלטה על מינוי מומחה רפואי נוסף, אני סבורה כי מקרה זה נמנה עם המקרים בהם יש למנות מומחה נוסף בתיק על מנת לקבל השקפה רפואית נוספת בעניינו של התובע".

באותו יום מונה מומחה נוסף, ד"ר מרק אלן לוי – רופא תעסוקתי.

בחוות דעתו מיום 21.7.2025 ציין המומחה, כי התובע סובל מ-COPD וכן מ-EMPHYSEMA עם סימנים של שיעול צפצופים.

המומחה נשאל האם לעבודתו של התובע השפעה על מחלתו בסבירות העולה על 50%, וענה:

"הספרות הרפואית עוסקת ועסקה בנזק בריאותי אצל רתכים, וזה מופיע בפרקים של ספרי לימוד (1.2), גם החלקקים המתכתיים גם הגזים בנוסף למחלות חריפות כגון "קדחת עשן המתכות" יכולים לגרום מחלה כרוניות עקב העמסה של חלקקים בריאות או היווצרות של COPD. בספר על מחלות ריאה גם כאן טיב העבודה כרתך עם החשיפות השונות יכול לגרום למגוון של מחלות ריאה כולל COPD.

במאמר סקירה של RICELLI גם שם מתוארים העשן עם החלקקים הדקים והדקים יותר כגורם סיכון למחלות ריאה. גם המאמרים הנוספים קושרים את החשיפות בריתוך והופעת יתר של COPD. יש מספיק הוכחות בספרות שריתוך משפיע על הופעה של מחלות ריאה.

IARC הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן הוציא חוברת שלמה בה היא קשרה את העבודה הזו בחשיפות מסוימות לסרטן הריאה, אבל זה לא ענייננו. מבחינה תיאורטית ניתן לקשור את השפעת העבודה של ריתוך (מסגר) עם סבירות מעל 50% על מחלת COPD.

מבחינה קונקרטית בתיק הרפואי של התובע יש אבחנה של עישון כבד כאשר נרשם כי הוא עישן מגיל 11 (בפרק עובדות נרשם מגיל 17) עד שתי קופסאות ליום וזאת עד 2019 לפי רישום אצל רופא ריאות ב-2023.

ברישום של רופא ריאות יש גם התייחסות למקצוע של התובע ונרשם כי לאור העישון הכבד, מחלתו קשורה ככל הנראה לעישון וכי יש השפעה תורמת של העבודה.

אין תיעוד לפני 2018 ואבחנה של COPD מופיע ב-2019. התובע היה בן 55 עם עישון של עד 80 שנות חפיסה (אם עישן 2 חפיסות ליום במשך 40 שנה) למינימום של 40 שנות חפיסה אם עישן רק קופסא אחת ליום. יש הבדלים בין הרישום בתיק הרפואי לגבי העישון ופרק העובדות של תיק בית המשפט, גם מבחינת גיל תחילת העישון גם מבחינת כמות העישון, עקרונית במקרה זה יש להתחשב ברישום בתיק הרפואי, אך, בכל מקרה כך או כך מדובר בעישון כבד מאוד.

עישון מהווה הסיבה העיקרית ל-COPD וגם לאמפיזמה כפי שמופיע בספרות, אין כאן כל ספק כי לעישון משקל כבד ביותר בהופעת המחלה של התובע. מצד שני, הוא גם עבד 40 שנה כרתך ועל סמך הנכתב בסעיף2א' יש בהחלט קשר סיבתי בין החשיפות לאבק, לחלקקים של מתכות ולגזים של ריתוך ומחלות ריאתיות.

מאחר ויש מספיק עדויות על השפעה של עבודה בריתוך והופעת COPD ומאחר כי התובע עבד 40 שנה כרתך, במסגרות שונות אך עבודה זהה עם חשיפות דומות, אפשר לקבוע בסבירות העולה על 50% כי לעבודתו של התובע היתה השפעה על מחלתו".

באשר לשאלה לגבי מידת ההשפעה של החשיפה על הליקוי והאם לעבודה היתה השפעה משמעותית על הליקוי, ענה המומחה:

"שאלה זו קשה במיוחד. הנטייה הראשונה הינה לקבוע כי העישון, והעישון הכבד של התובע במיוחד, היא הסיבה העיקרית למחלתו. הרוב המכריע של החולים ב-COPD עישנו בעבר, אך לא כל מעשן יפתח COPD. הספרות מעריכה כי עד 30% מהמקרים קשורים לחשיפה בעבודה. מצד שני במחקר חדש (16), יש מסקנות כי העבודה יכולה לגרום לתסמינים של שיעול וקוצר נשימה אך ללא הופעה של שינויים בזרימות האוויר המצופים ב-COPD, לא נבדקו כל האפשרויות של עבודה.

גם אם מאמצים את חישוב העישון של התובע לחומרה עם 80 שנות חפיסה, ואין לזלזל בעישון כבד שכזה, לא ניתן לשלול את השפעת 40 שנות עבודה כרתך על החשיפות הנלוות ואת הספרות הרבה אשר כבר קשרה את המקצוע למחלה זו, כולל ספרי לימוד (1.2) כך שלהערכתי יש לתת לעבודתו של התובע משקל שמעל 20% כהשפעה על מחלתו".

בית הדין קבע פרק זמן להעברת שאלות הבהרה בהתייחס לחוות דעת המומחה או לחילופין להגיש סיכומים. משחלף המועד ולא הוגשו שאלות הבהרה על ידי הנתבע, הגיש התובע סיכומים מטעמו ביום 22.8.2025.

ביום 23.10.2025 הוגשה בקשה מטעם הנתבע להפנות למומחה שאלות הבהרה ולאחר קבלת תגובת התובע, החליט בית הדין להפנות את מרבית השאלות שהתבקשו.

להלן חלק מהשאלות והתשובות שניתנו על ידי המומחה.

1. בחוות דעתך קבעת, כלהלן:

   "בתיק הרפואי של התובע האבחנות אשר חוזרות על עצמם בתדירות הגבוה ביותר הינם COUGH שיעול, WEEZING צפצופים HEAVY SMOKER מעשן כבד ו XRAY ABNORMALITIES צילום חזה לא תקין, אלו בעיקר תסמינים ולא אבחנה של מחלה, לפעמים הם יכולים להוות אבחנה, אבל זה הרישום לאורך כל התיק הן אצל רופא משפחה הן אצל רופא ריאות. על יד זה מופיע אבחנה של COPD מחלה חסימתית כרונית של הריאות, וגם EMPHYSEMA שזו מחלה של רקמת הריאה עם הופעה של בועות ברקמה ולכידת אוויר, וגם יש אבחנה של מחלה אינטרסטיציאלית של רקמת החיבור של הריאות.

   אפשר לסכם כי התובע סובל מ COPD ו- EMPHYSEMA עם סימנים כגון שיעול וצפצופים.".

   1. האם בנוסף לכל המחלות/אבחנות לעיל, התובע סובל גם מפגימה של נודולים ריאתיים?

       

      2.1.1 לפי רישום של רופא ריאות, התובע סובל ממחלה ריאתית אינטרסטיציאלית עם שינויים תת פלוראלים כפי שרשום בביקורים מצורפים. לא ראיתי את המילה נודולים. לפחות אני לא השתמשתי בה.

      2.2.2 חוות הדעת שלי מבוססת על העובדה כי התובע עישן כבד, כפי שפירטתי בחוות הדעת בין 40 ל-80 שנות חפיסה (תלוי בזמן שעישן 2 קופסאות ביום או אחת). עניין הגיל 11 או 17, לא משנה את העישון הכבד, כאשר אם יש סטיות בין העובדות והתיק הרפואי ניתן להתבסס על העובדות של התיק הרפואי אשר מהווה מבחינת מחבר חוות הדעת כעובדה איתה הוא צריך לעבוד. את ההסבר הזה כבר כתבתי בחוות הדעת.

       

2. האם קיים לדעתך קושי לקבוע קשר סיבתי בתיק דנן, מבלי שיהיה דו"ח ניטור? ככל וכן - האם יש בכך כדי לשנות ממסקנותיך לעניין קיומו של קשר סיבתי בסבירות של מעל 50% בין עבודת התובע למחלות מהן הוא סובל?

   2.6 גם ללא ניטור סביבתי עבודה בריתוך 35 או 40 שנה יכולה להשפיע על התפתחות של מחלה ריאתית וזאת בסבירות העולה על 50%.

    

לאחר קבלת חוות הדעת הגיש הנתבע בקשה למינוי מומחה נוסף/אחר אשר נדחתה על ידי בית הדין בהחלטה מיום 1.3.2026, כאשר בית הדין נתן צו לסיכומים.

טענות הצדדים בסיכומיהם לאחר קבלת חוות דעת המומחה

לטענת התובע, שני המומחים קבעו כי קיים קשר בין עבודת התובע לבין מחלתו.

בהתייחס לשתי חוות הדעת, הנתבע הגיש בקשה לשאלות הבהרה לאחר המועד שנקצב על ידי בית הדין ולאחר שהתובע הגיש סיכומים מטעמו.

לנוכח האמור בחוות הדעת יש לקבל את התביעה ולחייב את הנתבע בהוצאות משפט ושכ"ט משמעותיים.

לטענת הנתבע, חוות דעתו של המומחה הראשון, ד"ר מריו סקולסקי, חוטאת למושכלות יסוד, שכן המומחה ציין שוב ושוב כי יקשה לקבוע "את הגורם למחלה" ובסופו של יום העניק לתובע את "הנאת הספק". הלכה פסוקה היא כי "הנאת הספק" אינה מהווה תחליף לקביעה רפואית פוזיטיבית, ותפקידו של המומחה הוא להכריע על פי מאזן ההסתברויות הרפואי.

המומחים לא נתנו משקל הולם ליחס שבין החשיפה התעסוקתית לבין החשיפה המסיבית והמתמשכת לרעלני העישון, שכן התובע עישן קופסת סיגריות ביום במשך למעלה מ- 43 שנה. מדובר ברמת עישון כבדה ומשמעותית ביותר, המהווה את הגורם האטיולוגי העיקרי למחלות ריאה רבות.

היעדר ניתוח אפידמיולוגי או כמותי מצד המומחים, המבודד את השפעת העישון מול השפעת הריתוך, הופך את מסקנתם להשערה גרידא וספקולטיבית בלבד. בנוסף, קיימים כשלים מתודולוגיים נוספים בחוות הדעת ובמענה לשאלות ההבהרה, כגון הסתמכות על ספרות בלתי מספקת והיעדר ספציפיות רפואית בהבחנה בין הפתולוגיות השונות.

החלטת בית הדין הדוחה את הבקשה למינוי מומחה שלישי פוגעת פגיעה מהותית ביכולתו של בית הדין להגיע לחקר האמת. בנסיבות בהן שתי חוות הדעת הקיימות נותרו עמומות ונסמכו על "הנאת הספק", היה על בית הדין למנות מומחה שלישי.

דיון והכרעה

כפי שפורט בהרחבה לעיל, בתיק זה מונו שני מומחים, רופאים תעסוקתיים, אשר קבעו כי קיים קשר בין עבודת התובע לבין המחלה ממנה הוא סובל.

נציין, כי שני המומחים לקחו בחשבון את שנות העישון הרבות של התובע, אך קבעו כי על אף שנות עישון אלו, יש לעבודת התובע השפעה של לפחות 20% על המחלה.

חוות דעתו של המומחה הראשון ניתנה מחמת הספק, ועל כן נעתר בית הדין לבקשה למינוי מומחה נוסף. חוות הדעת של המומחה הנוסף היו ברורות, ענייניות, מפורטות ופוזיטיביות הן עומדות במבחן הסבירות וההיגיון ולא קיימת הצדקה עובדתית או משפטית לסטות מהמסקנות, במיוחד נוכח העובדה כי מסקנות המומוחה הינן זהות למסקנת המומחה הראשון אשר מונה בתיק.

בעניין זה נפנה לפסיקת בית הדין הארצי לעבודה בעניין בוארון ויוסף חיון, שם חזר בית הדין הארצי על ההלכה, כי בשאלות שברפואה מקבל בית הדין את חוות הדעת של המומחה מטעם בית הדין ככל שהיא סבירה על פניה ואין בה פגמים נראים לעין.

נציין, כי טענות הנתבע הן טענות המתווכחות עם קביעות רפואיות של המומחים מטעם בית הדין ונראה מסיכומי הנתבע, כי הנתבע מפרש באופן לא נכון מהי "השפעה משמעותית" של תנאי העבודה.

בנסיבות אלה, על יסוד חוות הדעת של המומחים, התביעה מתקבלת ואנו קובעים כי מחלתו של התובע הינה פגיעה בעבודה על דרך המיקרוטראומה.

באשר להוצאות – אנו סבורים שבתיק זה, כאשר הנתבע הגיש פעמיים בקשות לשאלות הבהרה לאחר המועד שנקבע על ידי בית הדין , וכתוצאה מכך ב"כ התובע נאלץ להגיש סיכומיו 3 פעמים, יש מקום לפסוק הוצאות גבוהות, ועל כן, הנתבע יישא בהוצאות התובע בסך 12,000 ₪.

הצדדים רשאים לערער על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מתאריך המצאת פסק הדין.

ניתן היום, ב' סיוון תשפ"ו, (18 מאי 2026), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.