למרות 43 שנות עישון: מחלת הריאות הוכרה כפגיעה בעבודה

רתך שמאז גיל 17 מעשן קופסה ליום לקה ב-COPD. ביטוח לאומי ביקש לייחס את המחלה לסיגריות, אך ביה"ד התרשם שגם לתנאי העבודה יש קשר אליה

רתך שבמשך עשרות שנים עישן קופסה ליום, ובשלב מסוים אובחן עם מחלת ריאות, הוכר לאחרונה בבית הדין לעבודה בחיפה כנפגע עבודה. השופטת אילת שומרוני-ברנשטיין אימצה חוות דעת רפואיות שלמרות היסוסן – קבעו כי לתנאי העבודה, שכללו חשיפה ממושכת לתוצרי ריתוך מזיקים, קשר למחלה. עמדת ביטוח לאומי שהעישון הוא הגורם המרכזי לתחלואה, נדחתה.  

התובע (62) החל לעשן בגיל 17, כקופסת סיגריות אחת ליום. בהיותו כבן 20, ובמקביל לעישון הכבד, החל לעבוד כרתך. הוא עסק במקצוע, שכלל חשיפה לתוצרי ריתוך מזיקים, במשך כארבעה עשורים, עד לשנת 2023. בשלב מסוים לקה במחלת ריאות חסימתית (COPD), ופנה לביטוח לאומי על מנת שיכיר בו כנפגע עבודה.

בהחלטתו מנובמבר 2023 דחה המוסד את בקשתו, ומכאן התביעה שהוגשה לבית הדין. במסגרת ההליך מונו שני רופאים תעסוקתיים כמומחים נייטראליים מטעם בית הדין, אשר שניהם – על אף התלבטותם – התרשמו שלתנאי העבודה חלק משמעותי בתחלואת הריאות. אכן, כתב המומחה הראשון, "קשה לקבוע אם מחלתו הריאתית נגרמה מהעישון הממושך מאוד והמופרז משך כ-43 שנה, מהחשיפות בעבודתו בתקופה ממושכת של כ-40 שנה, או מהשילוב בין השניים".

ואולם אותו מומחה החליט, בסופו של יום, לתת לתובע "ליהנות מן הספק" ולהכיר בקשר הסיבתי שבין תנאי עבודתו למחלתו. כאמור, זו גם המסקנה שאליה הגיע המומחה הנוסף.

שני מומחים, קביעה אחת

מומחה זה, שמונה לבקשת ביטוח לאומי, הסביר אומנם שעישון מהווה סיבה עיקרית ל-COPD, וכי "אין לו ספק" שלעישון של התובע משקל בהופעת המחלה. "הנטייה הראשונה הינה לקבוע שהעישון הכבד הוא הסיבה העיקרית למחלתו", כתב. מצד שני, הדגיש המומחה, לא ניתן לשלול את השפעת 40 שנות העבודה כרתך, על החשיפות הנלוות אליה כגון לאבק, לחלקיקי מתכות ולגזי ריתוך.

בשלב זה עתר התובע, כצפוי, לאמץ את חוות דעת המומחים, בעוד ביטוח לאומי התנגד לכך בתוקף, בטענה ששני הרופאים הסתמכו על ספקולציות והשערות, מבלי שנתנו משקל הולם ל"חשיפה המסיבית והמתמשכת לרעלני העישון", כלשונו. "מדובר ברמת עישון כבדה ומשמעותית ביותר", טען המוסד, שלשיטתו מהווה את גורם התחלואה המרכזי.

אבל השופטת שומרוני-ברנשטיין דחתה את טענות הנתבע, אימצה את חוות דעת המומחים, ובהתאם לכך קיבלה את תביעת הרתך. אכן, כתבה, מלכתחילה הוחלט למנות מומחה נוסף בשל היסוסו של הראשון, ואולם למסקנתה חוות דעתו של עמיתו הייתה ברורה, עניינת ומפורטת, באופן שאין סיבה שלא לקבלה – בפרט כשממצאיו, כי מתקיים קשר סיבתי בין תנאי העבודה למחלת הריאות, זהים לאלה של עמיתו.

אגב דברים אלה הבהירה השופטת, כתגובה לטענת הנתבע, כי שני מומחי בית הדין לקחו בחשבון את שנות העישון הרבות של התובע, ואולם הגיעו למסקנה שלמרות זאת – לעבודתו כרתך השפעה בלתי מבוטלת על מחלתו, באופן המצדיק להכיר בו כנפגע עבודה.

לפיכך נקבע שמחלת הריאות בה לקה התובע הינה פגיעה בעבודה על דרך המיקרוטראומה (=פגיעות זעירות ורציפות לאורך זמן, שלבסוף גרמו לנזק), תוך חיוב ביטוח לאומי לשלם לאיש 12 אלף שקל הוצאות משפט.

• ב"כ התובע: עו"ד מסארווה
• ב"כ הנתבע: עו"ד אברהים חורי

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.