ל.ג. נ' המוסד לבטוח לאומי

1.בפנינו תביעת הגב' ל.ג. (להלן- התובעת) אשר עתרה לביטול החלטת הנתבע מיום 16.1.13 בדבר הפסקת תהליך השיקום המקצועי בעניינה. 

טענות התובעת:

2.התובעת סובלת משלל ליקויים רפואיים( סרטן השד, אבנים בכליות, ובעיות אורטופדיות שונות). לאחר שנקבעה לתובעת דרגת נכות כללית החלה בהליך שיקום כדי להשתלב מחדש בשוק העבודה. התובעת החלה את ההליך השיקום במחלקת השיקום מיום 8.5.11 ועד ליום 25.12.12 , מועד הפסקת הליך השיקום על ידי מרכז השיקום בו שהתה.

3.החלטת מנהלת תחום השיקום באשר להפסקת תהליך השיקום של התובעת לא הייתה סבירה. התובעת נעדרה ואיחרה מספר פעמיים אולם האיחורים והיעדרויות גובו באישורים רפואיים. היה על מנהלות תחום השיקום להביא בחשבון נתון זה אשר יתכן והיה משנה דעתן אודות אפשרות השתלבות התובעת בשוק העבודה הפתוח. מדריך סדנת הייצור אישר כי התובעת נקלטה היטב בסדנת הייצור הן מבחינה מקצועית והן מבחינה חברתית. ככל שמנהלות השיקום היו מבודדות את היעדרויות התובעת בשל בעיה רפואית ספציפית, מסקנתן בעניין השתלבות התובעת בשוק העבודה , הייתה שונה.

4.במכלול שיקולי מנהלות השיקום לא הובאה בחשבון העובדה כי קיימים מעסיקים המעסיקים עובדים בעלי מוגבלות על כן הם רגישים להיעדרויות ואיחורי עובדים בעלי מוגבלות. כמו כן לא הובאה בחשבון העובדה כי התובעת הייתה יכולה להשתלב במשמרות ערב כאשר בעלה נמצא בבית או במשרה חלקית בשעות היום, נתונים אלו לא נבחנו ע"י פקידות השיקום.

5.התובעת עבדה במרכז השיקום לשביעות רצון האחראיים והשתלבה מקצועית וחברתית להוציא עבודתה לקורס מחשבים ממנו הועברה עקב חוסר מקצועיות של המדריך אשר צעק עליה והתייחס באופן משפיל. התובעת נאלצה לאחר ולהעדר בשל היותה אם לילדים עם צרכים מיוחדים המטופלים במסגרות מיוחדות.

6.האירוע בעטיו הוחל על הפסקת השיקום אשר ארע ביום 25.12.12 היה באחריותה המלאה של הגב' רוני כרמל, אשר תלשה את הדף בו בקשה התובעת לעיין חלף ניהול שיחה נינוחה עם התובעת ולאחר מכן הוחלט על הפסקת השיקום .הוכח מהעדויות כי לא היה אירוע של אלימות מצד התובעת וגב' רוני כרמל היא שתלשה את הדף מהלוח ומנעה מהתובעת לראותו. נוסף על כך, התובעת התבקשה ביום 20.12.12 להציג מסמך מרופא המאשר את מסוגלותה הבריאותית לעבוד בשוק החופשי ובמשרה מלאה. התובעת המציאה אישור מסוג זה ביום 26.12.12 יחד עם זאת מרכז השיקום לא עשה שימוש במכתב באופן שרירותי ותמוהה.

7.התובעת ציינה במהלך עדותה כי העבודה במפעל התרופות גרמה לה לחוש שלא בטוב, לוותה בכאבי ראש וסחרחורות כאשר במקום היו חומרים כימיים אשר אינם טובים לה, מאחר ועבר ניתוח בעקבות סרטן השד בו לקחתה. כמו כן מחקירת רוני כרמל עולה כי הרשתה לתובעת מפאת מצבה הרפואי להפסיק את עבודתה במפעל התרופות.

8.לתובעת לא ניתנה המלצה מהשיקום ולא נאמר או נכתב כי באפשרותה לפנות לרווחה להמשך תהליך השיקום. עניין זה עלה רק בדיון המשפטי מכאן עולה כי אגף השיקום התרשל בהכוונת התובעת להמשך שיקום דרך הרווחה ובכך גרם לה נזק. השיקום מטרתו לשמש מכסה לאנשים בעלי בעיות מהסוג ממנו סובלת התובעת, ילדים עם צרכים מיוחדים, שלל בעיות רפואיות ולכן תמוהה החלטת הנתבע בנסיבות מקרה זה. משהחלטה התקבלה בחוסר סבירות התוצאה היא כי בטול הליך של השיקום בעניינה של התובעת היה שלא כדין. על כן יש להורות על ביטול ההחלטה ולפצות את התובעת בגין התנהלות הנתבע.

טענות הנתבע: