ב"ל
בית דין אזורי לעבודה חיפה
|
8357-01-15
18/06/2015
|
בפני סגנית הנשיא:
איטה קציר
|
| - נגד - |
מערער:
ס' מ'
עו"ד שימרית אלמקייס-גיא
|
משיב:
המוסד לביטוח לאומי
עו"ד אריק יעקובי
|
| פסק דין |
1.זהו ערעור לפי סעיף 213 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה - 1995 על החלטת ועדה לעררים לקביעת דרגת אי כושר בענף נכות כללית מיום 5.8.14, שקבעה כי המערערת לא איבדה מעל 50% מכושרה להשתכר (להלן – הוועדה).
2.למערערת נקבעו על-ידי ועדה רפואית לעררים בהחלטה מיום 5.11.13 57% אחוזי נכות רפואית משוקללת בשל הליקויים הבאים:
א.20% לפי פריט ליקוי 34(ב)(3) בשל תגובה דיכאונית.
ב.40% לפי פריט ליקוי 5(1)(ג) בשל מחלת ריאות חסימתית.
ג.10% לפי פריט ליקוי 37(7)(א) בשל מגבלות בתנועות עמוד השדרה המותני.
3.ביום 19.2.14 התכנסה הוועדה לעררים לעניין אי כושר לישיבתה הראשונה. המערערת הלינה בפני הוועדה כי אינה מסוגלת לצאת מביתה, אינה יכולה לדבר עם איש בשל "לחץ נפשי מאוד חזק", כי כבר למעלה משנה "כל היום בבית", וכי הנכות הנפשית ומחלת הריאות מגבילים אותה. הוועדה ציינה כי המערערת ילידת שנת 1965 ומהם הליקויים שנקבעו בהחלטת הוועדות הרפואיות.
הוועדה ציינה בהחלטתה כי "התובעת נכנסת בתמיכה ביתה שעוזרת לה להתיישב. לאורך כל הריאיון לא היה קשר עין עם התובעת, ניכר רעד בכל הגוף, פרצה בבכי לאחר מספר דקות, לא ניכר כל קוצר נשימה לאורך כל הריאיון. דיווחה שבמשך כל היום שוכבת במיטה ולא מתפקדת כלל בבית, אינה עובדת שנים רבות. בעת יציאתה בתמיכת ביתה נצפתה הולכת זקוף בקצב תקין, מעשנת ומשוחחת עם ביתה. לדעת הוועדה קיים פער ניכר בין התמונה שהוצגה בפני הוועדה לבין התצפית והאחוזים הרפואיים שנקבעו".
בשלב זה עצרה הוועדה את הדיון לצורך ביצוע חקירה סמויה, וקבעה כי תשוב ותדון ללא נוכחות המערערת.
בישיבתה המסכמת מיום 5.8.14 ציינה הוועדה כי קיבלה לידיה חקירת חוץ שבוצעה ביום 4.5.14 שכללה "מספר תצפיות לעבר ביתה" וכי המערערת "הוזמנה לאימות במשרד החקירות ולא הגיעה".
הוועדה קבעה כי "בהתייחס לחומר החקירה ובהתרשמות בעת הוועדה קיים פער ניכר בין הופעתה מול הוועדה מחד גיסא ומאידך אופי הליקויים וחומרתם תצפיות שנערכו לעבר ביתה יכולה לצאת לשוק החופשי לעבודה בהיקף מלא בתנאים נוחים כמו איוורור, מזגן, ללא לחץ סביבתי. יכולה לעבוד כפקידה, טלמרקטינג, שמירה בבחינות, שמירה במוזיאון. הוועדה דוחה את הערר וחוזרת וקובעת כי לא איבדה 50% מכושרה להשתכר."
4.טענות המערערת:
א.הוועדה לא נתנה דעתה לפגימות הרפואיות של המערערת ולהשלכות אלה על כושרה לעבוד, ולא הסבירה כיצד מתיישבת קביעתה עם פריט הליקוי בתחום הנפשי.
ב.הוועדה לא נתנה דעתה לכלל הנתונים הרלוונטיים, וביניהם השלכתה של המערערת, עברה התעסוקתי וגילה.