ב"ל 7859-05-09 א' נ' המוסד לביטוח לאומי

1. התובע הועסק במפעל דשנים וחומרים כימיים בע"מ במשך כ – 17 שנה.

לטענתו, במסגרת עבודתו נחשף לאזבסט ולקה באזבסטוזיס ובמחלת ריאות בהן יש להכיר כפגיעה בעבודה.

הנתבע הכיר עקרונית בחשיפתו של התובע לאסבסט אולם לא הכיר בו כסובל מאזבסטוזיס. כמו כן לא הכיר במחלת ריאות חסימתית כ נובעת מעבודתו.

על כך הוגשה התביעה שבפנינו.

2. לאחר שמיעת ראיות, קבענו ביום 21/6/11 את עובדות המקרה ומינינו את ד"ר

אורלי תיבון פישר, מומחית ברפואה תעסוקתית, ליתן חוות דעת בשאלת הקשר הסיבתי בין תנאי עבודת התובע ומחל ה בריאות / דרכי הנשימה של התובע, ככל שקיימת.

3. בחוות דעת מיום 2.8.11 קבעה המומחית, במענה לשאלות בית הדין, כי התובע

סובל מאסטמה, וכי נמצאו אצלו סימני אמפיזמה צנטרילובולרית, COPD (מחלה חסימתית כרונית של הריאות שסיבתה השכיחה היא עישון) ופלאקים פלאורליים המעידים על חשיפה לאסבסט אולם להם השפעה מזערית על תפקודי הנשימה, אם בכלל, ומשמעותם העיקרי ת היא סמן חשיפה.

המומחית קבעה כי רק הפלאקים הפלאורליים נגרמו בוודאות ע"י החשיפה לאסבסט וכי במידה רבה של ספק אפשר שחשיפה זו תרמה להתפתחות COPD עם אמפיזמה צנטרילובולרית.

המומחית קבעה כי התובע אינו סובל מאסבסטוזי ס , שעיקרה פיברוזיס של הריאות.

לדעת המומחית, המצב הקיים בתובע נגרם ע"י שילוב של מחלות דרכי הנשימה – אסטמה, שאינה קשורה כלל לעבודה בחשיפה לאסבסט, COPD עם אמפיזמה צנטרילובולרית שאולי הושפעה במידה מעטה ושולית ע"י עבודתו בחשיפה לאסבסט אבל נגרמה בעיקר ע"י עישון כבד עשרות שנים, ופלאקים פלאורליים שנגרמו ע"י העבודה בחשיפה לאסבסט אך משמעותם הקלינית והתפקודית הינה אפסית.