ב"ל 7564-05-14.13

1.זהו ערעור על החלטת הועדה הרפואית לעררים מיום 12.3.14 (להלן הוועדה או ההחלטה) . המערער נפגע בתאונת דרכים שהוכרה גם כתאונת עבודה ביום 16.2.12. בתחילה נקבעה לו נכות רפואיות בשיעור 20% לפי פריט 72(4)(ב)(2) בגין הליקוי באוזן הפנימית. על החלטת הועדה בדרג ראשון הוגש ערר של המשיב לוועדה דנן. הועדה בהחלטתה מיום 12.3.14 קיבלה את הערר וקבעה כי אין למערער נכות לפי הפריט הנ"ל.

2.לטענת המערער הוועדה שגתה בסוברה שנקב באוזן שמאל הוא הגורם לתגובת יתר לעומת אוזן ימין בה אין נקב ולפיכך אין ליקוי. אף בדרג הראשון היה ענין הנקב באוזן שמאל בפני הגורם המוסמך ובכל אופן סבר זה שיש לזקוף את הליקוי על חשבון התאונה. בהחלטת הועדה נפלה אפוא טעות משפטית הואיל ולא היה מקום לזקוף את כל הליקוי על חשבון הנקב. היה על הוועדה לסמוך על קריאתו ופרשנותו של הבודק את בדיקת ה E.N.G . לא היתה הוועדה מוסמכת לקרוא את הבדיקה בשונה מהאופן שזו נקראה על ידי הועדה בדרג ראשון.

3.לטענת המשיב ישבו בוועדה דנן 4 מומחים. המומחה בתחום אף אוזן גרון, ד"ר דוד כהן, בדק את בדיקת E.N.G ומצא כי פענוחה היה שגוי. בנסיבות אלה כפי שעולה מהפרוטוקול ולא היה מקום לקבוע נכות בתחום אף אוזן גרון. הוועדה יכולה היתה לקרוא את בדיקת E.N.G בעצמה כפי שעשתה . הוועדה אף הסבירה את הטעות בקריאת בדיקת ה E.N.G .מדובר בהסבר מפורט. לפיכך הגיעה הוועדה למסקנתה שנסמכת על יסוד החומר שהיה בפניה ותוצאות בדיקתה. לנוכח זאת אין טעות משפטית המצדיקה החזרת הענין לוועדה.

הכרעה

4.בטענות המערער אין כל נימוק משפטי המצדיק החזרת ענינו לועדה, ולפיכך בצדק טען ב"כ המשיב שיש לדחות הערעור.

החלטת הועדה הרפואית לעררים ניתנת לערעור בשאלה משפטית בלבד, בפני בית הדין האזורי לעבודה. לא מצאתי כל טעות משפטית בפרוטוקול הועדה הרפואית לעררים ובהחלטותיה. בבית הדין הארצי לעבודה בדיון מס' נא/ 99-50 , זהר כץ נגד המוסד לביטוח לאומי פורסם בפד"ע כב' עמ' 507 ועמ' 508, מצטט ביה"ד הארצי מהחלטותיו הקודמות, כי בית הדין לא יטול לעצמו את הסמכויות שהמחוקק הועיד לועדות הרפואיות, אלא במקרים יוצאים מן הכלל, בהן הטעות גלויה על פניה ותיקון הטעות אינו מצריך ידע רפואי.

ראה בענין זה גם דב"ע לה/01-345 מועלם נ. המוסד לביטוח לאומי פד"ע ז' עמ' 353, וכן מאמרו של ש.קובובי "ביקורת שיפוטית על ועדות רפואיות לנפגעי עבודה", בטחון סוציאלי מס' 28 בעמ' 44. וכן י.אליסוף, ועדות רפואיות וועדות עררים, שנתון משפט העבודה ו' עמ' 47, 78.

5.לטעמי המומחה בוועדה מוסמך ורשאי לקרוא ולפרש את בדיקת ה E.N.G בעצמו. מסקנתו היתה כי: "פענוחה שגוי היות והיא לא מביאה בחשבון קיום נקב בשמאל הגורם לתגובת יתר של אוזן שמאל לעומת אוזן ימין בה אין נקב" (סעיף 23 לפרוט' הדיון בפני הוועדה שצורף כנספח ה' לערעור). בסיכום הדברים בדף הנוסף שהוסף (יש שני דפים שמספרם עמ' 3 מתוך 4 בפרוט' הוועדה) נכתב על ידי הוועדה: "העדר ממצאים התומכים בפגיעה מוחית או ליקוי בתפקוד האוזן הפנימית מבחינת השמיעה ולקיחה בחשבון של פענוח שגוי של בדיקת ה E.N.G. כולם מצביעים על מצב אוזן תקין בשני הצדדים ועל כן אין מקום לקביעת נכות בתחום א.א.ג".

עמדה זו של הוועד ברורה ומפורטת. הנימוק פורט אפוא בהרחבה. רשאית הוועדה לבדוק ולקרוא את הבדיקות בעצמה . יש לזכור שבין חבריה היה בין היתר מומחה בתחום א.א.ג (כמו גם נוירולוג ופסיכיאטר). טענתו של ב"כ המערער לפיה היה על הוועדה לסמוך על הפענוח שנעשה קודם לכן אינה נכונה. יש לחברי הוועדה את הכישורים הרפואיים הנדרשים לבדיקת ה E.N.G בעצמם. ככל שנפלה טעות על ידי הוועדה בדרג ראשון רשאית הוועדה לתקן את שצריך תיקון ולהגיע לתוצאה הנכונה בעצמה על יסוד בחינת הבדיקות הגולמיות (E.N.G ) אותן בחנה.

6.מעיון בדו"ח הרפואי עולה, כי הועדה ישבה בהרכב נאות, ציינה את כל תלונותיו של המערער, בדקה אותו, ועפ"י תוצאות הבדיקה העריכה את אחוזי הנכות, בשיעור אפס אחוז בתחום א.א.ג.

6.הלכה פסוקה שאין בית הדין מתערב בשאלות רפואיות ובקביעת נכות רפואית דברים המסורים לועדה המיומנת לכך, אלא אם כן מדובר בטעות בולטת, ואין זה המקרה.