פלונית נ' המוסד לביטוח לאומי

1.התובעת, ילידת 1953, עובדת כגננת בגן ילדים שבבעלותה, הגישה תביעה להכיר בקרע בכתף ימין, כפגיעה בעבודה על דרך המיקרוטראומה.

במכתבו מיום 19.10.14, דחה הנתבע את התביעה של התובעת, בין היתר, מהנימוק שלא אירעו אירועים תאונתיים חוזרים ונשנים היכולים להוות תשתית עובדתית למיקרוטראומה.

כנגד החלטת הנתבע, הוגשה התביעה שלפנינו.

2.התובעת טענה בכתב התביעה כי החל משנת 1985 ועד סוף שנת 1996 עבדה בארגון נשי חירות בישראל- מעון יום, וכי בין השנים 1998 ועד שנת 2013 עבדה בגן שבבעלותה.

 התובעת הוסיפה, כי עבדה במשרה מלאה, 6 ימים בשבוע מהשעה 6:30 ועד לשעה 17:00.

התובעת ציינה כי בגן הילדים שבבעלותה, ישנן 3 כיתות, כ- 20 ילדים/תינוקות בכל כיתה, החל מגיל 3 חודשים ועד גיל 4 שנים, כאשר בכל גן עובד צוות של מטפלות.

עוד טענה התובעת בכתב התביעה כי תפקידה כלל טיפול בילדים בכל הכיתות, כאשר עבודתה כללה: הרמת ילדים ותינוקות, מיטות ומזרונים, שולחנות וצעצועים.

לטענתה של התובעת, כתוצאה מפעולות אלו נגרם לה קרע בכתף ימין.

3.הנתבע הגיש כתב הגנה בו חזר על נימוקי מכתב הדחיה וטען כי התובעת לא הצביעה על תנועות חוזרות ונשנות הזהות במהותן, המצדיקות מינוי מומחה רפואי.

4.לאור חילוקי הדעות, התיק נקבע להוכחות.

התובעת הגישה תצהיר עדות ראשית מטעמה ונחקרה על תצהירה ביום 13.10.15.

5.המסגרת הנורמטיבית 

תורת המיקרוטראומה אינה מעוגנת בחוק אלא בפסיקה, ומטרתה למצוא פתרון הוגן לבעיות עובדים שלוקים במחלות מקצוע, שאינן ברשימת מחלות המקצוע שבחוק.