ב"ל
בית דין אזורי לעבודה תל אביב - יפו
|
7377-10-14
10/05/2018
|
בפני סגנית הנשיאה:
רוית צדיק
|
- נגד - |
התובע:
י.ג. עו"ד אלה ישראלוב פילוסוף
|
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי עו"ד רונית סגל
|
החלטה |
1.תביעת התובעת להכרה במגוון תופעות אלרגיות מהן היא סובלת כמחלת מקצוע ולחלופין על פי תורת המיקרוטראומה , נדחתה על ידי הנתבע. לצורך הכרעה בשאלת הקשר הסיבתי בין תנאי עבודת התובעת כפי שיפורטו בהחלטה זו לבין המחלה ממנה סובלת היא, הנני ממנה את ד"ר טמיר גפן, לשמש כמומחה- יועץ רפואי(להלן:המומחה) מטעם בית הדין, על מנת שיחווה דעתו בשאלות המפורטות בהחלטה זו והמתייחסות לתובעת.
העובדות הרלוונטיות להכרעה:
2.התובעת, ילידת שנת 1973 עבדה כעובדת ייצור רכיבים אלקטרוניים קטנים וכמבקרת איכות בחברת וישי פרסישן בע"מ, החל מיום 4.7.11 ועד ליום 15.3.13. במסגרת עבודתה עבדה באולם ייצור ללא חלונות עם שש עמדות ייצור כאשר רק בחודש 12 /2012 הותקן מנדף במקום. התובעת עבדה במשך חמשה ימים בשבוע בין השעות 7:00 ועד השעה 16:20 ובמשך שלוש פעמים בשבוע עבדה עד השעה 19:00 . כן עבדה לעיתים בימי שישי החל מהשעה 7:00 ועד השעה 13:00.
3.התובעת עבדה עם כפפות לקטס במכונת דיבונדינג, מעין פלטה חשמלית בה ניתן היה לכוון את המעלות ( לעיתים 210 מעלות ולעיתיים 120 מעלות). לאחר כיוון המכונה הונח ה- waper (פרוסת סיליקון)על פלטת החימום והדבק הוורוד אשר חבר את הwaper- התפרק כתוצאה מהחום ופלט אדים של מתכת, דבקים , חומרים אקריליים וסיליקון בזמן החימום ויצר ריח חזק וחריף בחלל החדר. עבודת התובעת על מכשיר הדיבונדינג נמשכה כ- 40 דקות בממוצע ביום.
4.כמו כן עבדה התובעת על מכונת prober , עמדה אוטומטית אשר בדקה התנגדות של רכיבים אלקטרוניים. כמו כן עבדה על מכונת מכבש אשר לאחר חימום ל- 75 מעלות הונח חומר גומי כתום אשר כתוצאה מלחץ היה נדבק לחומר אחר וכך נוצרו אדים עם ריח מאוד חזק.כן עבדה התובעת בעמדת VI בה נערכה בקרת איכות על ידי מיון ובדיקות ויזואליות עם מיקרוסקופ לצורך חיפוש פגמים ומיון הצ'יפים. לצורך ניקוי המכונה השתמשה התובעת בחומר מסוג מטנול ואתנול.
5.התובעת נחשפה לריחות חומרים שונים כגון: מטנול, אתנול, דבקים, סיליקון , גומי אפור וכתום, אקריל ונייר דבק(סלוטייפ)במשך כ-4 שעות בממוצע ביום וכן עבדה עם כפפות לטקס במשך כ- 40 דקות מדי יום. ביתר המכונות בהן עבדה לא השתמשה באמצעי מיגון.
השאלות עליהן מתבקש המומחה להשיב:
6.מהו הליקוי או המחלה ממנה סובלת התובעת?
7.האם ניתן לקבוע, בסבירות של מעל 50%, קיומו של קשר סיבתי בין עבודת התובעת לליקוי ממנו היא סובלת? גם החמרת מצב הליקוי עקב העבודה משמעה קיום קשר סיבתי בין השניים.
8.ככל שהתשובה לשאלה הקודמת הינה בחיוב, וקיים לדעת המומחה קשר סיבתי בין העבודה לליקוי, הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה בדבר אופן קרות הליקוי, דהיינו:
האם בעיקרו של דבר ניתן לומר, כי ליקוי התובעת עקב עבודתה נגרם על דרך של פגיעות זעירות, כך שכל אחת מהן הסבה לה נזק זעיר בלתי הדיר, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה גרמה גם כן לליקויה (כדוגמת טיפות מים המחוררות את האבן עליה הן נוטפות).