ר' נ' המוסד לביטוח לאומי

בפני בית הדין הסכמת הצדדים כי עניינו של המערער יוחזר לוועדה הרפואית לעררים לצורך התייחסות לחוו"ד פרופסור לבקוביץ' לבחינת ההגבלות בשדות הראייה.

הצדדים אף הסכימו כי המערער ובא כוחו יוזמנו לטעון בפני הוועדה.

ניתן בזה תוקף של פסק דין להסכמות הצדדים לעיל .

בין הצדדים נותרה מחלוקת אם עניינו של המערער יוחזר לבחינתו של ד"ר הופמן, ששימש יועץ לוועדה בתחום העיניים או שיש למנות יועץ אחר בתחום העניים. מחלוקת זו הועבר למתן פסק דין ע"י שופט על סמך החומר שבהליך. זאת מחמת שעניינו של המערער הוחזר בעבר בפס"ד אל ד"ר הופמן על מנת שיעיין בחוו"ד פרו' לבקוביץ ויתייחס לאמור בה וחרף זאת לא נומקה החלטתו.

הכרעת הדין

1. פסק הדין של כב' הרשם עמיצור איתם מיום 7/6/17 נתן תוקף של פסק דין לסע' 1 של תגובת המוסד שזו לשונה :

   

2. חרף זאת אחרי שהוחזר אליו העניין לא נימק ד"ר דורפמן כלל. דהיינו ד"ר הופמן לא הפנים את ההנחיות ולא מצא לנכון לנמק באופן שאדם מן היישוב ירד לסוף דעתו. במקרה זה אף חמור יותר כי המוסד עצמו הוא שהסכים שההנמקה הראשונה אינה מספקת וחרף זאת ד"ר הופמן , מתעלם .

3. פרו' לבקוביץ מציינת בחוות דעתה כך:

   

4. אף כתב התשובה הנוכחי של המשיב מייחס לו "טעות". אולם אין לראות בכך רק טעות כיון שהועדה אימצה את חוות דעת ד"ר הופמן המעניק 30% נכות ואילו חוו"ד פרו' לבקוביץ קובעת 65% והיא מנמקת היטב תוך הפניה לסעיף הרלוונטי . מבלי לקבוע מה נכון רפואית , פער זה מחייב התייחסות עניינית לפגימות עצמן, לסעיפי הליקוי ולהפרש ביניהם.

5. הפסיקה קובעת כי שעה שעולה חשש למקובעות רפואית יש לשקול העברה להרכב או למומחה אחר. במקרה שלפני , העונה לדרישות הפסיקה, נוכח התנהלות זו של ד"ר הופמן ,בשנית, לאחר הנחיה מפורשת של פסק דין המסתמך על הסכמה של המוסד. דומה כי אין מנוס אלא להעביר למומחה אחר מטעם המוסד אשר ייתן דעתו על חוות דעת פרו' ברקוביץ, יתייחס לממצאי חוות דעת זו , לסעיפי הליקוי שנקבעו בה, ויסביר עמדתו ביחס לממצאיה ולסעיפיה בשפה ברורה לכל מובנת ומנומקת.על הועדה להתייחס לכך.

6. על כן בעניין ההעברה למומחה אחר, הערעור מתקבל.