ב"ל
בית דין אזורי לעבודה חיפה
|
62614-01-15
07/06/2015
|
בפני סגנית הנשיא:
איטה קציר
|
| - נגד - |
מערער:
מ' ש'
עו"ד הדר שפוני
|
משיב:
המוסד לביטוח לאומי
עו"ד איילת ברעם
|
| פסק דין |
1.זהו ערעור על החלטת ועדה רפואית לעררים בענף הניידות מיום 24.11.14 (להלן - הוועדה). המערער, יליד 1947, סובל ממחלת הפרקינסון ומתקשה בניידות.
2.ביום 2.2.14 התכנסה בעניינו של המערער ועדה מחוזית שקבעה, כי מצבו "לא נכלל" בין פרטי המוגבלות שבהסכם הניידות. בעקבות ערר שהגיש התכנסה ביום 26.3.14 ועדה לעררים שקבעה בין השאר, כי הכח הגס בשרירי הגפיים התחתונות תקין, כי ההחזרים הגידיים הופקו דו צדדית, כי קיימת איטיות בתנועות, אך "אין ריגידות. אין טרמור. גלגל שיניים מימין (+) ומשמאל (+). בדיקות פוש-אפ קדמי ואחורי שלילי".
הוועדה מיום 26.3.14 סיכמה כי המערער "סובל ממחלת פרקינסון אידיופטית שמאוזנת בעזרת 350 מ"ג דופיקר ליום. בזמן הבדיקה הנבדק קיבל 125 מ"ג דופיקר. הממצאים אינם ניתן ליישום לפי רשימת הליקויים. הערר נדחה".
3.על החלטת הוועדה הרפואית לעררים מיום 26.4.14 הוגש ערעור לבית הדין האזורי בחיפה, שהתברר בהליך בל 38171-05-14, וניתן בו פסק דין ביום 15.9.14 (להלן –פסק הדין). פסק הדין נתן תוקף להסכמת הצדדים לפיה עניינו של המערער יוחזר לוועדה הרפואית לעררים בענף הניידות באותו הרכב, על מנת שתשקול האם במצבו של המערער ובמיוחד בכל הנוגע לחוסר יציבות ונטייה לנפילות מצדיקים יישום פריט ליקוי א-7 לתוספת להסכם הניידות "במסגרת ההגדרה של תנועות בלתי רצוניות" או יתר פרטי סעיף הליקוי.
4.בעקבות פסק-הדין התכנסה הוועדה הרפואית לעררים בשנית ביום 24.11.14 וחזרה על קביעתה כי מצבו של המערער אינו ניתן ליישום לפי הסכם הניידות. מכאן הערעור שלפני.
5.לטענת המערער הוועדה לא מילאה אחר פסק-הדין, לא דנה באופן מנומק בשאלת קיומן של תנועות בלתי רצוניות ולא ערכה בדיקה מתאימה בשאלת קיומן, וכן לא התייחסה לאישור הרפואי העדכני מיום 21.5.14 של פרופ' גלעדי בעניין זה.
6.לגישת המשיב – הוועדה מילאה אחר הוראות פסק-דין ויש בממצאיה (המתוארים בפרוטוקול מיום 24.11.14 יחד עם הפרוטוקול שקדם לפסק-הדין מחודש 3/14) כדי להצדיק את קביעתה בדבר היעדר ממצא של תנועות בלתי רצוניות. בנסיבות אלה ובהתחשב בהוראות הסכם הניידות הוועדה אף אינה אמורה לשקול יישום פריט ליקוי באופן חלקי.
לאור האמור לעיל אני קובעת כדלקמן:
לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ועיינתי בפרוטוקולי הוועדה ובהוראות פסק-הדין מצאתי כי יש לדחות את הערעור, וזאת מהנימוקים שיפורטו להלן.
7.כאמור, הועדה התכנסה בהתאם להוראות פסק-הדין, שנתן תוקף להסכמת הצדדים לפיה עניינו של המערער יוחזר לוועדה הרפואית לעררים בענף הניידות באותו הרכב, על מנת שתשקול עמדתה באשר לקביעת מוגבלות בניידות בהתחשב בתלונות בדבר חוסר יציבות ונטייה לנפילות והאם יש לראות באלה משום תנועות בלתי רצוניות כהגדרת פריט ליקוי א-7 לתוספת להסכם הניידות.