ב"ל 624-08-14 א' ח' נ' המוסד לביטוח לאומי

1.מבוא – בפני מונחת בקשת התובע בתיק זה, מר ת' א' ח' (להלן: "התובע") לגילוי תיקו המלא של הצד השלישי בתביעה, הפועל כפר כנא (להלן: "הצד השלישי") בהתאחדות לכדורגל, בכל הקשור לסכסוכים כספיים בין הצד השלישי לבין השחקנים בצד השלישי, לתקופה שבין שנת 2012 ועד היום.

2.התשתית העובדתית – עניינה של התביעה שלפנינו בטענת התובע כי נפגע במשחק כדורגל, בהיותו עובד של הצד השלישי. התביעה הוגשה בטענה כי התובע זכאי לתשלום דמי פגיעה בגין אירוע מיום 22.10.2012, והיא נדחתה בהחלטת הנתבע – המוסד לביטוח לאומי (להלן: "הנתבע"), מיום 22.7.2014, בטענה כי לא הוכחו יחסי עובד-מעביד בין התובע לבין הצד השלישי.

3.ביום 16.1.2015 קיבל בית הדין את בקשת הנתבע להגשת הודעה לצד שלישי, ובהסתמך על סעיף 369(א) לחוק הביטוח הלאומי.

4.במקביל, הגיש התובע ביום 6.1.2015 את הבקשה שלפנינו, עליה הוא חזר גם בדיון שנערך בפני בית הדין ביום 23.3.2015. התובע טוען כי יש להורות להתאחדות לכדורגל בישראל לחשוף את תיקי הבוררות שבהם יושבו סכסוכים כספיים בין הצד השלישי לבין שחקנים בצד השלישי, וזאת לתקופה מוגבלת – בבקשה מיום 6.1.2015 ציין התובע כי המדובר בתקופה של "[ב]חמש השנים האחרונות", ואילו בדיון שנערך בפני בית הדין צוינה התקופה שבין שנת 2012 ועד היום.

5.התובע טוען עוד, כי היות שהצד השלישי טוען כי הוא לא שילם לשחקני הצד השלישי, שכן המדובר בקבוצה המשחקת בליגה ב', שהינה ליגה חובבנית (ראו גם סעיף 6 לכתב ההגנה מטעם הצד השלישי), הרי שבמידה והמידע המבוקש יחשוף כי הצד השלישי אכן שילם כסף לשחקניו, הרי שיכולה להיות לכך משום השפעה והכרעה לתביעה שלפנינו, וכן לגרסת התובע ולפיה הוא קיבל שכר מהצד השלישי.

6.בדיון שנערך בפני בית הדין התנגד ב"כ הצד השלישי לבקשה, וטען כי הבקשה הינה גורפת, ואף פוגעת בפרטיותם של גורמים נוספים (קרי – שחקנים אחרים בקבוצה), שאינם חלק מהתיק. בתגובה, ציינה ב"כ התובע, כי ככל שהמדובר במידע פרטי, הרי שהיא מסכימה לחסות כל מידע הנוגע אליהם, וכי התובע לא מעוניין במידע לגבי גורמים נוספים כשלעצמו, אלא "רק כדי להוכיח שהקבוצה שילמה לשחקנים אחרים" (עמ' 3, שורות 6 – 7 לפרוטוקול).

7.ב"כ הנתבע הצטרפה לעמדת ב"כ התובע, והסכימה לקבלת הצו.

8.יצוין עוד, כי בבקשה שהוגשה ביום 6.1.2015 התייחסה ב"כ התובע באופן ספציפי לקבלת מידע מהתאחדות לכדורגל בכל הנוגע לסכסוך כספי שהיה לפי הנטען בין הצד השלישי לבין שחקן בשם "קווין", אולם היא לא חזרה על בקשה זו בדיון שנערך בפני בית הדין, ויש להניח כי היא חזרה בה מהבקשה.

9.התשתית המשפטית – תקנה 46(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"א-1991 קובעת כדלקמן: "(א) בית הדין או הרשם רשאי ליתן צו למסירת פרטים נוספים, ולבקשת בעל דין אף לגילוי או לעיון במסמכים, אם היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות". תקנה זו מטילה חובה על הצדדים להליך המשפטי לגלות את המסמכים המצויים בידיהם, כדי "להגשים את התכליות של גילוי האמת, עשיית צדק בהליך השיפוטי וייעול הדיון מעצם ניהולו 'בקלפים גלויים'" (ע"ע (ארצי) 22749-09-10 טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ נגד בלזר, ניתן ביום 27.1.2011). כלומר, על פי הפסיקה, בית הדין ייעתר לבקשה לגילוי מסמכים כאשר המסמכים המבוקשים רלוונטיים לפלוגתאות המתעוררות בהליך.