ב"ל 6233-02-14 . לפני

1.בתאריך 28/9/14 הגיש התובע "בקשה לפסילת ראיה - בקשה להוצאת חומר חקירה מתיק ביה"ד" (להלן:"הבקשה").

2.בתאריך 1/10/14 הגיש הנתבע תגובה מתומצתת לבקשה (להלן:"התגובה") ובתאריך 3/10/14 השיב התובע לתגובה (להלן:"התשובה").

3.רקע

בבסיס הבקשה עומדת תביעתו של התובע, יליד 1945, אשר הגיע לגיל זיקנה בתאריך 1/5/12 ואשר מקבצת הזיקנה המשולמת לו, החל ממועד זה, מקוזז סכום חודשי של 335 ₪ (נכון למועד הגשת כתב ההגנה - 13/3/2014) בגין חוב, המיוחס לו במחלקת אבטלה .

בכתב תביעתו טען התובע כי הוא אינו חייב לנתבע דבר וכי הוא זכאי להשבת הכספים שכבר נגבו ממנו (8,000 ₪ נכון למועד הגשת התביעה) וכן לקביעה כי על הנתבע להפסיק ולקזז לו כל סכום שהוא בגין החוב הנטען והמוכחש.

במסגרת כתב ההגנה טען הנתבע כי בשנת 2002 קיבל ממנו התובע, דמי אבטלה שלא כדין וכן טען כי עוד בשנת 2007 נחקר התובע על ידי החקירה הכלכלית של הנתבע במסגרת "פרשת התלושים הפיקטיביים" וכי כבר בתאריך 23/7/07 נשלח אליו מכתב על שלילת הזכאות לדמי אבטלה וגם דרישה להסדרת חוב וכי גם בהמשך ועוד בטרם הגיע התובע לגיל זיקנה, נשלחו לו דרישות להחזר החוב.

בנסיבות אלו, טען הנתבע כי ההחלטה לשלול את זכאות התובע לקבלת דמי אבטלה הפכה לחלוטה ולכן דין הנטען בכתב התביעה להידחות בשל התיישנות.

במהלך דיון מוקדם שהתקיים ביום 27/5/14 (להלן:"הדיון") טען ב"כ התובע כי התובע מעולם לא קיבל את המכתב מיום 23/7/07 וגם לא קיבל דרישות נוספות להסדרת החוב, כאשר מגמלת נכות כללית ששולמה לתובע מאז 2002 במשך שנים, בחר הנתבע שלא לקזז דבר.

ב"כ הנתבע טען כי החוב של התובע נוצר בשנת 2007, בעקבות חקירת הנתבע שנוהלה בשילוב רשויות מס הכנסה, כאשר התובע נחקר מספר פעמים הן על ידי חוקרי מס הכנסה והן על ידי חוקרי הנתבע בחשד לקבלת תלושים פיקטיביים וכי התובע אף הודה לפני חוקר מס הכנסה כי בנו קנה לו תלושי שכר ממישהו בשם שיבלי.

ב"כ הנתבע ציין כי "החקירות הללו בוצעו בשנת 07'.."

ב"כ הנתבע הוסיף וטען כי העובדה שהנתבע טעה ולא החל בקיזוז חובו של התובע, בטרם החל לקבל את קצבת הזיקנה אינה מבטלת את החוב וכן טען בנוסף כי הקיזוז נעשה כבר החל מחודש 5/12, בעוד התובע הגיש את תביעתו רק בחודש 2/14.

4.הבקשה