עב"ל
בית דין אזורי לעבודה תל אביב - יפו
|
62276-03-14
14/12/2014
|
בפני השופטת:
שרה מאירי
|
- נגד - |
מערערת:
א. נ עו"ד ליהי שוחט
|
משיב:
המוסד לביטוח לאומי עו"ד שרון ירמיהו
|
פסק דין |
1.לפניי ערעור על החלטת הועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה), מיום 26.1.14 ("התקנות" הוועדה"), לפי סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995, שקבעה למערערת 10% נכות החל מ - 1.5.13 (בגינה פ"ע מ- 18/10/12) , בהתאם לסעיף ליקוי 41(8) לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956
("התוספת לתקנות").
טיעוני הצדדים
2.לטענת המערערת, עברה ניתוח להוצאת ראש רדיוס והחלפה עם תותב. בנסיבות אלה, שגתה הוועדה בכך שלא קבעה לה אחוזי נכות הן לפי סעיף 41(8) והן לפי סעיף 41(5)(ב) לתוספת לתקנות, שעניינו מצב אחרי הוצאת ראש הרדיוס. בהקשר זה, הפנתה המערערת לחוו"ד ד"ר ליבני מיום 22.11.13, שהמליץ על קביעת אחוזי נכות לפי שני הסעיפים (ה"תעודה הרפואית"). עוד טענה המערערת, כי שגתה הוועדה בכך שלא קבעה לה נכות בגין הצלקת במרפק ידה.
3.המשיב הסכים להשבת עניינה של המערערת לוועדה על מנת שזו תשקול קביעת נכות בגין הצלקת תוך התייחסות לתעודה הרפואית, לבדיקת המערערת יתאפשר לועדה עפ"י שקול דעתה לבדוק המערערת.
עם זאת, טען המשיב, כי מאחר והוועדה מצאה כי למערערת הגבלה בתנועות כיפוף ויישור המרפק, ומאחר וסעיף 41(5)(ב) לתקנות עניינו מצב לאחר הוצאת ראש הרדיוס ללא הגבלה בתנועות, לא נפל כל פגם בהחלטת הוועדה בכך שלא קבעה למערערת נכות אף מכח סעיף זה.
עוד נטען כי עסקינן בענין רפואי שבסמכות הועדה ואין להתערב בה.
דיון והכרעה
4.לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי הדין עם המשיב.
בהתאם להלכה כאשר מוגש ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים, בוחן בית הדין האם נפלה בהחלטת הוועדה טעות בשאלה שבחוק או אם נמצאו חריגה מסמכות, שיקולים זרים, או התעלמות מהוראה מחייבת [(עב"ל (ארצי) 10014/98 יצחק הוד - המוסד לביטוח לאומי, (28/04/99)).
5.קביעת שיעור הנכות וסעיפי הליקוי הרלוונטיים הן קביעות רפואיות מובהקות הנמצאות בתחום סמכותה הבלעדית של הוועדה [(עב"ל (ארצי) 217/06 יוסף בן צבי – המוסד לביטוח לאומי, (22.6.06)]. משסעיף הליקוי שנבחר על ידי הוועדה סביר בנסיבות העניין ועולה מפרוטוקול הוועדה כי זו ביססה את מסקנתה על ממצאי בדיקתה, על תלונות המבוטחת ועל המסמכים הרפואיים שעמדו בפניה, אין מקום שבית הדין יתערב בבחירת סעיף הליקוי שנבחר על ידי הוועדה [בר"ע (ארצי) 128/08 שמיאן סימי - מדינת ישראל – משרד הבריאות (30.6.08); בר"ע (ארצי) 508/08 בן זקן - מדינת ישראל – משרד הבריאות (20.11.08)].