ב"ל
בית דין אזורי לעבודה באר שבע
|
57350-12-13
06/05/2015
|
בפני השופט:
צבי פרנקל
|
- נגד - |
התובע:
יואל ויצמן עו"ד מיכאל לנג
|
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי עו"ד נעמה נוה
|
פסק דין |
1.התובע יליד 1965, עובד בחברת החשמל בתחנת הכח רוטנברג, התובע הגיש תביעה לנתבע להכיר בפגיעה מיום 2.8.12 כפגיעה בעבודה. לטענתו, במהלך יום גיבוש מטעם ועד העובדים נפגע בכתפו הימנית כאשר עף מקיאק במהלך פעילות ראפטינג. הנתבע דחה את התביעה מאחר שלטענת הנתבע, התובע נפצע ביום גיבוש שנערך על ידי ועד העובדים ולא היה בגדר פעילות הנלווית לעבודה. לאור החלטת הנתבע הגיש התובע תביעה זו.
2.המחלוקת בתיק האם יום הגיבוש הוא פעילות נלווית לעבודה.
התובע טוען שמדובר באירוע גיבוש כאשר למעסיק יש אינטרס ברור בקיומו. לטענתו, מהות האירוע היתה גיבוש העובדים במחלקה בו הוא עובד. התובע אישר ששילם עבור הטיול 200 ₪ ויצא ליום הגיבוש ממקום העבודה. על פי הפרסום של מהלך הטיול (נ/4) היה איסוף של העובדים גם מהתחנה במקום העבודה בשעה 7:30 וגם איסוף מצומת אשקלון בשעה 8:00. התובע תיאר את מסלול הטיול- לכפר צ'רקסי בצפון בהמשך טיול רכיבה על סוסים. לאחר מכן ראפטינג וארוחת צהריים ובהמשך טיול בצפון לקברי צדיקים וחזרה הביתה בשעות הערב המאוחרות. האוטובוס שהסיע את העובדים שייך למעסיקה חברת חשמל.
3.התובע העיד שרוב העובדים יצאו ליום הגיבוש מלבד תורנים שנשארו לעבוד. הוא אישר שלא היתה חובת השתתפות, אולם נוכח תפקידו הרגיש שהיה צריך לשכנע את העובדים שהיו כפופים לו לצאת ליום הגיבוש ולשמש דוגמא אישית. בעלון (נ/4) אודות יום הגיבוש שקיבל התובע מנציג ועד העובדים לא היה פירוט של תוכן מקצועי שקשור לעבודה, התובע הסביר זאת מפני שמדובר ביום גיבוש ולא ביום השתלמות. לטענתו, מי שקבע את התוכנית זה הוועד, ומנהל המחלקה שלו אישר את הטיול. התובע אישר שיום הטיול הסתיים מעבר לשעות העבודה הרגילות, ונוכה לו יום חופש בגין אותו יום.
4.הנתבע זימן לדיון ההוכחות את נציגי המעסיקה – גב' ורדה ששון מנהלת מחלקת משאבי אנוש חברת החשמל, ואת מר עיוש מורלי סגן מנהל מחלקת מינהל.
גב' ששון העידה שהמעורבות של חברת החשמל היתה בארגון האוטובוס ששייך לחברת החשמל וארוחת בוקר בצורה "כיבודית" שהעלות מסובסדת על ידי חברת חשמל כך שהעובד משלם בין 2-3 ₪, והחברה משלמת לקבלן בסביבות ה – 15 ₪. היא אישרה שוועד העובדים השתתף בסבסוד יום הגיבוש בסך של 130 ₪ לעובד. העדה הסבירה שהטיול הוא לא חובה, ויש זכאות לכל עובד לצאת ליום גיבוש על חשבון יום החופשה שלו פעם בשנה. כמו כן, אישרה שהחברה לא נטלה חלק ביום הגיבוש, זאת לעומת השתלמויות בהם יש תוכן והרצאות בנושאים כללים שקשורים בצורה עקיפה לחברת החשמל, שם החברה נוטלת חלק בארגון של אותה השתלמות. עם זאת, גב' ששון כתבה ביום 2.6.14 שחברת החשמל מעודדת קיום אירועי יום גיבוש לצורך גיבוש העובדים ומקצה לכך משאבים.
5.בחקירתה הנגדית אישרה מנהלת משאבי אנוש שחברת החשמל אדישה לשאלה אם העובד יצא ליום גיבוש או לא, לדבריה החברה לא מאלצת אף אחד לצאת ליום גיבוש. הזכאות לצאת ליום גיבוש לא עוברת משנה לשנה וזה באחריות המחלקות לארגן.
6.מר מורלי המשמש כממלא מקום מנהל מחלקת מינהל העיד שהתובע בזמן האירוע עבד במחלקת מינהל ולא היה בתפקיד בכיר. הוא אישר שלטיול לא יצאו כל העובדים. לדבריו, מלבד התורנים שלא יצאו, היו עובדים שבחרו לא לנסוע. כן אישר שיש צורך לקבל אישור ממחלקת כח אדם לתוכן של הטיול, והטיול מיועד רק לעובדים ולא לבני משפחתם, כדי לשמור על תוכן גיבוש של המחלקה, מר מורלי העיד שעלות הטיול היתה כ- 250 ₪ לעובד.
7.כאמור, התובע מבקש להכיר בפגיעה כפגיעה בעבודה מאחר שיום הגיבוש לטענתו היה אירוע נלווה לעבודה כאשר לטענתו למעסיקה יש אינטרס לקיים אותו לצורך הגברת הפריון במיוחד כאשר מדובר במחלקה ספציפית ולא לכלל העובדים או לבני משפחתם.
8.ב"כ הנתבע ביקשה לדחות את התביעה מאחר שמדובר ביום גיבוש שלא במסגרת העבודה, מאחר שאין למעביד עניין בקיומו של אותו יום.