ב"ל
בית דין אזורי לעבודה תל אביב - יפו
|
5658-03-14
22/02/2015
|
בפני השופטת:
אירית הרמל
|
- נגד - |
המערער:
מ' ח' עו"ד מילמן
|
המשיב:
המוסד לביטוח לאומי עו"ד בר נור
|
פסק דין |
1.בפני ערעור על החלטת ועדה רפואית לעררים מיום 1.1.14 (להלן: "הוועדה"), אשר קבעה כי אין החמרה במצבו של המערער הקשורה לתאונה מיום 16.7.02 אשר בה הוכרו פגיעות גב וצוואר.
עובדות:
2.הועדה התכנסה בעקבות פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה מיום 11.12.13 (ב"ל 5078-07-13; להלן – פסק הדין), אשר הורה, על יסוד הסכמת הצדדים, כי עניינו של המערער יוחזר לועדה כדלקמן:
"ניתן בזאת תוקף של פסק דין להסכמה המתוקנת של הצדדים, לפיה עניינו של המערער יושב אל הוועדה הרפואית לעררים, על מנת שזו תדון בהחמרה בנכות בעמוד שדרה צווארי.
תשומת לב הוועדה כי שאלת הקשר הסיבתי המלא כבר הוכרעה בקביעה חלוטה ע"י וועדות קודמות, אין מקום לדון בשאלה זו שוב ויש לצאת מנקודת הנחה שקיים קשר סיבתי.
כמו כן, הוועדה תדון ותשקול החמרה זמנית של הנכות בגין עמוד שדרה מותני, נוכח קביעת הוועדה מדרג ראשון מיום 13.3.13. בהקשר זה תשומת לב הוועדה, כי גם שאלת הקשר הסיבתי בנוגע לעמוד שדרה מותני כבר הוכרעה בהכרעה חלוטה.
המערער ובא כוחו יוזמנו לוועדה ויוכלו לטעון בפניה."
3.כאמור, הועדה התכנסה ביום 1.1.14 שמעה את טיעוני המערער, עיינה בפסק הדין וקבעה כדלקמן -
"התרשמות הוועדה היא שוב ובניגוד למסקנות של פרופ' נרובאי שמדובר בשינויים ניווניים מפושטים שקדמו לתאונה. וכיום כל מגבלה תפקודית נובעת משינויים אלו. הועדה אינה משנה את אחוזי הנכות הזמניים, שאינם קשורים לדעתה לתאונה ולבקשת ההחמרה.
לדעת הועדה אין החמרה במצבו הקשורה לתאונה הנדונה.
טענות הצדדים:
4.לטענת המערער, מדובר בוועדה אשר מסרבת לפעול על פי הנחיות בית הדין ולצאת מנקודת המוצא המחייבת אותה. המערער טוען כי הקביעות בדבר הקשר הסיבתי הוכרעו לפני שנים רבות ובאופן חלוט. סמכותה של הועדה הוגבלה לקביעת הנכות והיא לא היתה רשאית לדון שוב בקשר הסיבתי. עוד טען המערער כי הועדה לא בדקה את המערער. בנוסף טען המערער כי הכרטיס הרפואי אליו מפנה הועדה בהחלטתה מצוי בתיקה מזה זמן רב, ולא הועבר לעיון המערער למרות בקשתו וכן ועדות קודמות שהתכנסו בעניינו של המערער, לא התייחסו אליו.