ב"ל
בית דין אזורי לעבודה באר שבע
|
56053-03-15
17/03/2016
|
בפני השופטת:
יעל אנגלברג שהם
|
- נגד - |
התובע:
א.ב. עו"ד אילנית גדקר-אהרוני
|
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי עו"ד מורן קונביסר
|
החלטה |
1.בפני תביעה להכיר בפגיעות בכתפו, זרועו וכף יד ימין של התובע (להלן - "הפגיעות") כ"פגיעה בעבודה" על פי עילת ה"מיקרוטראומה".
2.הצדדים הגיעו להסכמה בעניין מינויו של מומחה-יועץ רפואי לבחינת הקשר הסיבתי שבין מצבו הרפואי של התובע לבין עבודתו כקצב וכטבח ובעניין העובדות המפורטות להלן:
א.התובע יליד 1960.
ב.התובע עובד כקצב בקייטרינג משנת 1991 ועד היום. בשנתיים האחרונות עובד התובע גם כטבח.
ג.התובע עבד 6 ימים בשבוע. 8-9 שעות ביום. ביום שישי התובע עבד 4-5 שעות.
ד.במסגרת עבודתו כקצב נדרש התובע לחתוך בשר ודגים כשהם קפואים. התובע נהג לחתוך את המוצרים באופן ידני וזאת כשש שעות מידי יום. התובע נדרש להכנת כ-10,000 מנות מידי יום. עבודת החיתוך נעשתה בעזרת סכין קצבים גדולה.
ה.התובע נחשף לתנאי קור קיצוני בעת שהוציא והכניס מוצרים לחדרי הקירור שהיו בקור של מינוס 18-20 מעלות. כניסת התובע לחדרי הקירור וסידור הסחורה במקפיא נעשתה פעמים רבות ביום לדקות ספורות בכל פעם כאשר במצטבר חשיפת התובע לתנאי הקור היו כשעתיים ביום.
ו.התובע נשא קרטונים של מוצרים קפואים מהמקפיא לחדר הקצביה המצוי במרחק של כ-10 מטר. משקלם של הקרטונים כ-27-30 ק"ג כל אחד.
ז.לאחר חיתוך המוצרים נדרש התובע לסדר את המוצרים באמבטיות או בתבניות (על פי שלבי העבודה) ולהחזירם למקפיא.
ח.מעת לעת, נעזר התובע במסור חשמלי לחיתוך הבשר ואולם עיקר עבודתו נעשתה ידנית בעוד שעובד אחר היה ממונה על החיתוך בעזרת המסור.
ט.ידו הדומיננטית של התובע היא יד ימין ופעולת החיתוך מתבצעת כך שהוא אוחז את המזון הקפוא ביד שמאל וחותך ביד ימין. חיתוך הבשר דרש הפעלת כוח ביד ימין של התובע.
י.בשנים הראשונות לעבודתו ובמשך כ-8 שנים נעזר התובע מעת לעת בגרזן מיוחד לצורך החיתוך כאשר היה מניף את הגרזן ומטיל אותו על הבשר.
יא.התובע עבד עם בגדים רגילים ולא השתמש באמצעי מיגון כלשהם.
יב.בשל מצבו הרפואי, בשנתיים האחרונות הפחית התובע את היקף עבודתו כקצב והוא מועסק גם כטבח.
יג.מצבו הרפואי של התובע הוא כעולה מהמסמכים הרפואיים.
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד
יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת