ב"ל 53658-01-14 ארביב נ' המוסד לביטוח לאומי

1.התובע יליד 1980, הגיש תביעה לנתבע להכיר בפגיעה ברגלו הימנית כפגיעה בעבודה. לטענתו, ביום 7.9.12 במסגרת עבודתו כמדריך כושר בזמן הדרכת שיעור בפני קבולה של עשרות תלמידים, ביצע בעיטה ברגל שמאל, סובב את הרגל הימנית עליה עמד וכתוצאה מסיבוב הרגל וביצוע תנועה חדה נפגע בעבודה פגיעה שכתוצאה ממנה נותח בברכו ביום 25.1.13. הנתבע דחה את התביעה וטען שלא אירעה לתובע תאונת עבודה ביום 7.9.12 ואין קשר בין עבודתו ותנאי עבודתו לפגימה ממנה הוא סובל ברגלו.

2.התובע העיד ביום 30.9.14 ותיאר את עבודתו כמדריך כושר עצמאי ושכיר. לטענתו במועד הפגיעה הנטען עבד כמדריך כושר עצמאי במועדון ספורט באשדוד. התובע תיאר שיעור מיום ו' 7.9.12 בו לטענתו התחיל השיעור סביב השעה 13:00 במהלך השיעור התכוון להדגים בעיטה ברגל שמאל כאשר רגל ימין אמורה לשמש כרגל ציר ולהסתובב ובמהלך נסיון הסיבוב, כנראה לטענתו רגל ימין נתפסה ברצפה ואז הרגיש "קנאק", תחושת כאב עזה בברך, אך הוא המשיך בשיעור. התובע תיאר שהוא מדריך קרב מגע ומבחינתו תנועות או בעיטות סיבוביות הן משהו בסטנדרט וכאבים זה לא משהו שמלחיץ אותו.

3.התובע תיאר שחש כאבים אך לא צעק. הוא לא ידע לזכור אם המשיך בשיעור באופן רגיל, אך אישר שסיים את השיעור בזמן. הוא לא ידע להשיב אם העביר את השיעור שהיה אמור להיות לאחר מכן, לדבריו אם לא העביר את השיעור שלאחר מכן, אז מדריכה קולגה, אשתו של בעל המועדון החליפה אותו והעבירה השיעור במקומו. התובע העיד שאותה מדריכה ידעה אודות המקרה אך לא העיד אותה כי לטנתו לא חשב שזה רלוונטי.

4.התובע לא ידע להשיב אם עבד למחרת, במוצאי שבת, אך לדבריו סביר להניח שלא עבד, וכן לא זכר אם העביר את השיעורים שהיה אמור להעביר ביום א' שלאחר מכן. לדבריו, אם היה מחליף את הדרכת השיעור אם מדריך אחר היה חייב להודיע למנהל המקום אך בעדותו השיב שהוא לא זוכר מה עשה לפני שנתיים.

5.התובע פנה לטיפול רפואי ביום שני 10.9.12 לטענתו מאותו מועד לא הגיע לעבודה, כשנשאל בחקירה נגדית מדוע לא סיפר לרופאים שנפגע תוך כדי עבודה או אימון, השיב שאמר לרופא ביום שני שנפצע באימון אך לא פירט כיצד קרה הדבר אלא סיפר אודות עבודתו ולדבריו אם הרופא רשם או לא זה לא עניין אותו. התובע הסביר שמילא את טופס בל/283 רק ב-10.2.13 מפני שלא תכנן לתבוע את המוסד לביטוח לאומי אלא רק לאחר שעבר ניתוח בברך הבין שיוכל לקבל פיצוי מהנתבע. התובע נשאל מדוע על פי הרישום הרפואי רק ביום 18.2.13 הוא מדווח על אירוע ספציפי בעבודה ותשובתו היתה שדיווח הרבה לפני כן.

6.ביום 15.3.15 העיד בפנינו מר מאור קורן, מי שהיה בעלי המועדון בו אימן התובע. העד נשאל לגבי מה שאירע לתובע והשיב שהוא לא יכול לספר בדיוק כי הוא לא זוכר, אבל מדובר במקצוע מאוד שוחק והוא זוכר את התקופה שהתובע סבל מהברך, אך הדגיש שהוא לא זוכר מקרה ספציפי שקרה לתובע.

7.לגבי החלפה בהדרכה האימון השיב העד, שאם התובע החליף אימון עם מדריך אחר הוא חייב ליידע אותו, אך השיב שייתכן שאשתו החליפה את התובע מבלי שהוא ידע לאור מערכת היחסים הקרובה שהיתה בין הצדדים.

8.ב"כ התובע בסיכומיו טען שהתובע הוכיח אירוע תאונתי. לדבריו בתחילה התובע לא הסב חשיבות לסיבוב הברך ופנה לטיפול רפואי ב-10.9.12 שזה שלושה ימים לאחר האירוע ומיד הופנה לאולטרסאונד. לטענת ב"כ התובע עדות בעלי המועדון חיזקה את עדותו של התובע, מאחר שאישר שבעקבות אותו מקרה התובע נעדר מהעבודה.

9.ב"כ הנתבע טענה שהתובע לא הוכיח אירוע תאונתי. לטענתה התובע טען שנפגע תוך כדי שיעור אך לא העיד אף אחד מתלמידיו למרות שטען שהיו עשרות תלמידים. ב"כ הנתבע הפנתה גם לרישומים הרפואיים מהם עולה שהתובע שולל חבלות קודמות וכן טענה שהתובע לא הוכיח שדיווח לממונים עליו לאחר הביקור ביום 10.9.12.