ר.ש. נ' המוסד לביטוח לאומי

1.הנני ממנה את ד"ר ציון עידו, מרח' נחל משושים 787 מכבים, כמומחה יועץ רפואי מטעם בית הדין.

2.להלן העובדות:

א.התובעת עבדה כעובדת ניקיון בעיריית אשדוד בבית ספר משנת 1998 ועד שנת 2013.

ב.עבודתה כמנקה הייתה מבוצעת במשך 6 ימים בשבוע, בין שעתיים וחצי לארבע שעות ביום.

ג.תפקידה העיקרי כעובדת ניקיון היה לנקות רצפת חדרי הכיתות (6 כיתות), חדרי המדרגות (2 גרמי מדרגות), לובי, חדרי השירותים והמקלחות. שטיפת הרצפות בכיתות הייתה לסירוגין, קרי, יום שטיפה ויום טיאטוא, אולם לגבי יתר המקומות (חדרי המדרגות, לובי, שירותים ומקלחות) השטיפה הייתה יומיומית.

ד.במקרה של התובעת מצא בית הדין כי הפעולות הקבועות החוזרות ונשנות אשר התובעת ביצעה הן:

1.סחיטת סמרטוט ריצפה בשתי הידיים באופן שהפעיל לחץ בשתי הידיים על הסמרטוט, מתוך מטרה לסחוט את המים ככל האפשר. מדובר לפי טענת התובעת בעשרות פעולות של סחיטת סמרטוטים מידי יום עבודה.

2.אחיזת המגב לצורך גריפת המים. גם כאן התובעת השתמשה בשתי ידיה לצורך אחיזה מאומצת של מקל המגב ולתנועת גריפה, ועשתה זאת במשך שעות עבודתה בניקיון מידי יום עבודה.

3.כבוד המומחה מתבקש להשיב על השאלות הבאות:

א.ממה סובלת התובעת בשתי ידיה?

ב.האם קיים קשר סיבתי על דרך של גרימת או החמרה בין תיאור עבודת כמופיע בהחלטה זו לתסמונות מהן סובלת התובעת בשתי ידיה?

ג.ככל שהתשובה לשאלה הקודמת הינה בחיוב, וקיים לדעת המומחה קשר סיבתי בין העבודה לליקוי, הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה בדבר אופן קרות הליקוי, דהיינו:

האם בעיקרו של דבר ניתן לומר, כי ליקויה של התובעת עקב עבודתה נגרם על דרך של פגיעות זעירות, כך שכל אחת מהן הסבה לה נזק זעיר בלתי הדיר, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה גרמה גם כן לליקויה (כדוגמת טיפול מים המחוררות את האבן עליה הן נוטפות).